לנטשה ארדמן, ישראלית בת 32 שמתגוררת בבוסטון, יש חיים טובים למדי. היא בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטה אמריקאית נחשבת, היא מרצה מבוקשת ומאמריה מתפרסמים בכתבי עת מדעיים מובילים. זה כשנתיים היא עובדת בחברת ננו-טכנולוגיה ומשתכרת היטב.
באחרונה, החליטה לעזוב את כל זה ולשוב ולהשתקע בישראל. מבצע ממשלתי, שכולל מתן הטבות לאקדמאים ששבים לישראל, נראה לה כהזדמנות הטובה ביותר לעשות זאת. אבל אם תשוב, תיאלץ ארדמן להתמודד באיחור עם החלטה שקיבלה לפני כעשור - עריקתה משירות בצה"ל לטובת מלגת לימודים בארה"ב. הצעותיה לוותר על ההטבות הכספיות או לרצות את העונש הצפוי לה בעבודות שירות לא שינו את עמדת הפרקליטות הצבאית.
ארדמן מציבה אתגר בפני רשויות המדינה, המעוניינות לעצור את "בריחת המוחות" מישראל, אך בד בבד להתמיד בעיקרון שאיש אינו עומד מעל החוק.
בעיצומה של קריירה מצליחה, ארדמן אמרה בשבוע שעבר בשיחת טלפון מארה"ב, שאינה מוכנה להיכלא בשל "טעות שעשיתי כנערה".
ארדמן, במקור מקריית-ים, התגייסה לצה"ל ב-1994, אך מיד קיבלה דחיית שירות כדי שתוכל להתחיל ללמוד בטכניון, לתואר ראשון בהנדסה כימית. לדבריה, אף שהיתה עתודאית, משפחתה שילמה את כל הוצאות הלימוד. עם קבלת התואר, הוצעה לה מלגה יוקרתית בארה"ב: לימודי דוקטורט באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו, כולל מימון הוצאות המחיה ומשכורת.
אבל צה"ל סירב לבקשתה להמשיך את לימודי העתודה בחו"ל. ארדמן טסה לארה"ב, בתואנה שהיא יוצאת לבקר בן משפחה - ומאז לא חזרה לישראל. "בדיעבד אולי טעיתי, אבל באותה תקופה לא יכולתי לסרב להצעה שהבטיחה את העתיד המקצועי שלי", נימקה את הצעד.
ב-2002 סיימה ארדמן את לימודיה וקיבלה תואר דוקטור. מאז, פירסמה מאמרים על הנדסת חומרים, ביולוגיה וננו-טכנולוגיה בכתבי עת יוקרתיים כמו "Nature". בנוסף, רשמה על שמה כמה פטנטים מדעיים. כיום היא עובדת בחברה שמייצרת מיקרוסקופים אלקטרוניים.
צה"ל סירב להתחייב
ארדמן אומרת, שדווקא בתור ישראלית "חשובה לי המשפחה, החברים והסביבה. אף פעם לא חשבתי להשתקע בארה"ב, אלא שקיבלתי הזדמנות להשכלה ולהבטחת העתיד שלי. עכשיו, ההורים שלי, שבאים לבקר מדי שנה, מזדקנים וזה קשה להם".
כשהחלה להרהר בשיבה לישראל, ביררה ארדמן את מצבה המשפטי מול צה"ל. "אמרתי 'עברו עשר שנים, מה כבר יכול לקרות?'", סיפרה. אבל הפרקליטות הצבאית הבהירה לה, שהיא עדיין מבוקשת בגלל עריקות. הפרקליטות אמנם הציעה לא לעצור אותה בשדה התעופה אלא להסגיר עצמה בתוך ארבעה ימים, אך לא ויתרה על שפיטתה. צה"ל, שהעונש המקסימלי על עריקות מהשירות בו הוא שלוש שנות מאסר, סירב להתחייב כי לא תיכלא.
"אם יכלאו אותי, אין לי למה לחזור", אמרה, "אני לא מנסה לברוח מעונש הצבא, אבל אני יכולה להביא תועלת רבה למדינה אם לא אשב בכלא. הם אפילו לא בדקו אם יש מקום לטיפול שונה במקרה שלי, אלא פשוט נתנו תשובה שרירותית". צה"ל גם סירב להצעתה לרצות את העונש בעבודות שירות. "אבל אף אחד לא מציע לי חלופה למאסר", אמרה, "אני לא מבינה למה מתחשבים בכדורגלנים ובדוגמניות - ובי לא".
"עשתה דין לעצמה"
צה"ל מסר בתגובה, שארדמן "עשתה דין לעצמה כשהחליטה להיעדר מהשירות - על כך עליה לתת את הדין. בנוסף, ולא כתחליף לכך, עליה למלא את חובתה לשרת בצה"ל. לאחר שתרצה את עונשה, תיבחן שאלת המשך שירותה בצה"ל. ניתן יהיה לבחון את האפשרות לשבצה בשירות ההולם את כישוריה ומקצועה".
עוד מסר הצבא, שהחובה לשרת אינה מושפעת מכך שמשפחתה של ארדמן שילמה בעבור לימודיה. "עניינה אינו דומה לזה של ספורטאים או נגנים מצטיינים, המסדירים מראש את שיבוצם במסלולי שירות ייחודיים", נמסר.
ארדמן גם פנתה למשרד הקליטה, שמציע בחודשים האחרונים הטבות לאקדמאים ישראלים שחוזרים לישראל, כמו מענקים וסיוע במציאת עבודה. אך המשרד מסר, שיפעל במקרה זה בהתאם להוראות צה"ל. ארדמן אמרה לנציגי המשרד, שאינה מעוניינת בסל ההטבות. "אני רק רוצה שיעזרו לי לחזור ויקבלו אותי בארץ", סיפרה.
המחקר של ארדמן
ארדמן שותפה לפטנט הרשום בארה"ב ובאירופה, במסגרתו נמצא מבנה חדש לחומר כימי, המאפשר שימוש יעיל יותר בנפט גולמי לצורכי זיקוק. בפטנט משתמשת חברת VOP, המפתחת תקנים לבתי זיקוק ומפעלים בתעשיית הנפט. בנוסף, שותפה ארדמן כיום במחקר של נוירולוגים מאוניברסיטת הרווארד העוסק במיקרוסקופיה וחקר המוח, ובמחקר בתחומי הפיזיקה והנדסת החומרים
המדענית המצליחה רוצה לחזור לישראל - הצבא רוצה שתיעצר על עריקות
פאדי עיאדאת
25.2.2008 / 11:14