הגל השני של רכישות בתי ההשקעות בדרך - והמניות מזנקות

נהוג לחשוב שמניות הברוקרים הן ברומטר לעתיד לקרות בשוקי ההון. אם זה אכן כך, אין תחזית יותר אופטימית מזו שסיפקו באחרונה בתי ההשקעות הנסחרים בתל אביב. בחודש האחרון ביצעו כמעט כל המניות החבוטות של בתי ההשקעות הציבוריים מהלך התאוששות מרשים, שהוסיף לשווי המצרפי של ששת הגדולים בבורסה כ-600 מיליון שקל - אחרי שנחתך בכ-2 מיליארד שקל, כ-40%, מיולי 2007 ועד ינואר.



מניות אקסלנס עלו מאז סוף ינואר בכ-33% ושבו להיסחר ביותר ממיליארד שקל; אנליסט עלתה ב-12% תוך חודש; דש איפקס הוסיפה כ-17% ב-10 ימים וקבוצת אי.בי.אי עלתה ב-21% בפחות משבועיים. רק כלל פיננסים ממשיכה לאבד גובה.



מה קורה כאן? האם הסיבה לעליות היא שהמשקיעים החוזים את סיום המשבר בשוקי ההון כבר לא חוששים מכניסה למיתון גלובלי עמוק ומתמשך? האם הם צופים כי או-טו-טו יסתיימו הפידיונות העצומים בקרנות, הנוסטרו של בתי ההשקעות ישיג תשואות גבוהות וגל הנפקות אדיר ישטוף שוב את חופי אחד העם בתי ההשקעות וידחוף אותם לרווחים מרשימים? לא ממש. נראה כי מה שעומד ברקע להתאוששות הזו הוא אחר - תחזית למהלך של מיזוגים ורכישות המתקרב לענף הברוקראז' בצעדי ענק.



מפלצות פיננסיות



בעקבות יישומן של המלצות ועדת בכר נוצרו בשוק ההון בתי השקעות ענקיים - מפלצות פיננסיות המנהלות עשרות מיליארדי שקלים - דוגמת פריזמה, פסגות אופק, אקסלנס וכלל פיננסים. אין פלא. התחרות גברה והצורך בהוצאות גבוהות על כוח אדם ועל שיווק ופרסום גדל. מבחינות אלה מדובר בענף עם יתרונות בולטים לגודל - מה שמקשה על השחקנים הבינוניים והקטנים לשרוד.



אחרי גל רכישות בן שנה של נכסי הבנקים נעצרה מגמת המיזוגים והרכישות במחצית השנייה של 2007 בבתי ההשקעות כמעט לגמרי. אלא שכיום, הירידות החדות במניות הברוקרים מאז יולי הפכו אותם ליעד רכישה אטרקטיווי יותר מבעבר - ותהליך הקונסולידציה שוב מחמם מנועים.



בימים האחרונים החלה להתפשט בשוק חרושת פרסומים ושמועות לגבי אנשי עסקים שמתעניינים ברכישת בית השקעות - וגם לגבי בתי השקעות שעולים על המדף או שפשוט חוזרים לשם. פרסומים ושמועות שתרמו משמעותית לעליות במניות הברוקרים. הרי הם לפניכם:



1. בני שטיינמץ מחפש בית השקעות וכבר החל לגשש באשר לאפשרות לרכוש את דש איפקס או את קבוצת אי.בי.אי.



2. ל-TheMarker נודע כי גם אייזיק סיטון החל לתור אחר מועמדים וכבר נוצר קשר בינו ובין בית ההשקעות אי.בי.אי. סיטון הוא בעל השליטה בבית ההשקעות החדש הדס ארזים, שהוקם לאחר רכישת קופות מרכנתיל מבנק מרכנתיל דיסקונט בסוף 2007. הדס ארזים מתמקד כעת בעיקר בקופות גמל, על אף שכבר החל בהשקת קרנות נאמנות. כדי להשלים את הפלטפרומה שלו יזדקק למותג קרנות חזק. באי.בי.אי מכחישים ואילו בהדס ארזים מסרבים להתייחס.



הבעיות של אי.בי.אי



מניות אי.בי.אי, למשל, עלו בכ-26% בתוך פחות משבועיים. זה לא מפתיע שבית ההשקעות הוותיק עומד במרכז השמועות והפרסומים, שכן אי.בי.אי כבר היה על המדף בסיבוב הקודם של לפני קרוב לשנה, כשהשליטה בו היתה אמורה להימכר לאפריקה ישראל - וידוע שהמייסדים שלו מעוניינים באקזיט.







הרכישה של אי.בי.אי לא תהיה פשוטה. ראשית, ככל הנראה הסיבה להתפוצצות העסקה עם לב לבייב נעוצה באחזקה של כ-17% מבית ההשקעות על ידי קובי אלכסנדר, שמוגדר כיום כפושע נמלט מרשויות החוק בארה"ב, בשל החשד למעורבותו בפרשת הבקדייטינג בוול סטריט בחברת קומברס שייסד. מדובר במעצור פסיכולוגי משמעותי עבור אנשי עסקים רבים שאינם מעוניינים בפושע נמלט כשותף. גם אם אלכסנדר הוא שותף שקט אשר אינו מעורב כלל בניהול של בית ההשקעות.



מעצור נוסף שעשוי להפריע לעסקה באי.בי.אי הוא השווי הנוכחי שלו בבורסה - כ-580 מיליון שקל - 220 מיליון שקל פחות מהשווי עליו דובר עם אפריקה. לא בטוח שמייסדי בית ההשקעות יסכימו למכור את השליטה ללא פרמיה על שווי השוק הנוכחי.



דש איפקס - המועמד הטבעי



דש איפקס ביצעה מהלך עליות של 17% בתוך כ-10 ימים. ביום פרסום הידיעה על כך שבני שטייינמץ מחפש בית השקעות בשוק המקומי, ועוד מבלי שננקב בכל שם של בית השקעות - קפצה המניה בכ-8%.



הסיבה לכך שדש איפקס היה מועמד טבעי בעיני המשקיעים נעוצה בעיקר במבנה השליטה שלו. בעוד במרבית בתי ההשקעות יש בעל שליטה בולט אחד או גרעין שליטה חזק, הרי שבדש איפקס מפוזרת השליטה בין הסתדרות העובדים הלאומית - בעל המניות הגדול ביותר והחלש ביותר בשל היותו מסובך בחקירות עם 25%, מוזי ורטהיים, נתן חץ והמנכ"לים המשותפים עידו נויברגר וויקטור שימריך. המצב הזה הופך את דש איפקס ליעד קל יותר להשתלטות, שכן בכדי להשיג שליטה מספיק לקנות שיעור נמוך יחסית של המניות בבית ההשקעות.



דש איפקס ואי.בי.אי אינן המועמדות היחידות לרכישות אפשריות - גם אנליסט של שמואל לב ואהוד שילוני עשויה להגיע למדף. מקורבים לבית ההשקעות טוענים כי לב ושילוני לא מעוניינים למכור, אבל מדובר על בית השקעות בינוני בגודלו - שיצטרך להחליט אם הוא גדל, או נמכר. ובנוסף הבעלים שלו כבר אינם צעירים.



מי קונה



רשימת הרוכשים הטבעיים מאוד ארוכה וכוללת ראשית את לב לבייב, שהפגין את רצונו בזרוע פיננסית במשא ומתן עם אפריקה. גם פריזמה הציגה הצהרת כוונות כשניסתה למזג לתוכה את ילין לפידות - וזקוקה כעת יותר מכולם למותג קרנות נאמנות חזק שיאושש את המצב העגום ורווי הפידיונות, אליו נקלעה מאז רכישת מותגי קרנות הנאמנות פקן ולהק שהיו של בנק הפועלים.



מועמדות נוספות לבצע רכישה הן חברות הביטוח, שהפכו להיות השחקניות ארוכות הטווח הגדולות במגרש הפיננסי.



מי שנהנתה בתקופה האחרונה מעלייה חדה במיוחד של 33% בפחות מחודש היא מניית בית ההשקעות אקסלנס. אקסלנס אינה משתתפת במשחק המיזוגים בענף, שכן השליטה בו נרכשה על ידי הפניקס של יצחק תשובה כבר לפני כשנתיים. אקסלנס מסתמנת בשנים אחרונות כמניה האהובה ביותר על המשקיעים במגזר הפיננסי. היא מובילה את העליות בימי גאות בשווקים ומשדרת יציבות בימים קשים - ייתכן מאוד שהסיבה לכך נעוצה במבנה הפעילות המפוזר של החברה - דרך קופות גמל, קרנות נאמנות חיתום ובעיקר מובילות השוק שלה בתחום תעודות הסל - תחום שמחזיק מעמד גם בתקופה שפל בשווקים, וסובל פחות מפידיונות לעומת ענף קרנות הנאמנות.



כלל פיננסים לא מתאושש



מן הצד השני של המפה - ניצב כלל פיננסים. בית ההשקעות מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר פשוט אינו מצליח להתאושש. במארס 2007 הוא הונפק לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. הוא הספיק להינות מעלייה קלה ל-1.3 מיליארד שקל עד יוני, אלא שמאז ועד היום איבד גובה וכעת הוא נסחר בפחות מרבע משוויו עת ההנפקה - כ-485 מיליון שקל.



ההסבר לכך טמון ככל הנראה במספר גורמים עיקריים: ראשית, ההשקעה של כלל פיננסים בבתי השקעות בחו"ל דרך חברת טיטניום - החלטה שהתקבלה בעיתוי אומלל רגע לפני פרוץ משבר האשראי בארה"ב . שנית, כלל סובלת מפידיונות בקרנות שלה ובנוסף חסרת רגל יציבה של קופות גמל. ואם לא די בכך, תחום החיתום והברוקראז' שהיה דומיננטי בבית ההשקעות בשנים האחרונים - ספג מכה אנושה כתוצאה מדעיכת תחום ההנפקות - שפגעה בו אנושות.



מניות חברות החיתום נפלו ביותר מ-50%



>> אחד הענפים החבוטים בשוק ההון בחודשים האחרונים הוא ענף ההנפקות. המספרים מדברים בעד עצמם: על פי תמיר פישמן, בעוד שבמחצית הראשונה של 2007 נקבעו שיאים חדשים בענף כשבוצעו 137 הנפקות, במסגרתן גויסו 28 מיליארד שקל, והתקיימו 47 הנפקות ראשונות של מניות לציבור - במחצית השנייה של השנה נרשמה נסיגה משמעותית בפעילות, עם 52 הנפקות בלבד, במסגרתן גויסו 18.8 מיליארד שקל והתקיימו 10 הנפקות ראשונות של מניות בלבד.



בחודשיים הראשונים של 2008 - כשהחששות מהתרחבות המשבר וכניסה למיתון עולמי מסרבים לדעוך - המצב נראה חמור אפילו יותר. המשקיעים המוסדיים מוכנים להשתתף רק בהנפקות מדורגות ושוק ה-IPO משותק לגמרי: עד כה לא הושלמה ולו הנפקה ראשונה אחת של מניות לציבור והיקף הגיוסים ירד בצורה ניכרת ומסתכם כרגע בכ-3 מיליארד שקל (לא כולל הנפקת כתבי התחייבות של לאומי).



המצב העגום הזה לא נראה כעומד להשתנות וצפוי לבוא לידי ביטוי בתוצאות של חברות החיתום. מניותיהן של שתי חברות החיתום הציבוריות - פועלים אי.בי.אי ולידר שוקי הון - משקפות אותו היטב:



פועלים אי.בי.אי, שהעפילה במאי אשתקד לשיא חדש של כחצי מיליארד שקל, צנחה עד ה-23 בינואר בקרוב לשליש, עת שוויה הגיעה ל-179 מיליון שקל. פועלים אי.בי.אי סבלה לא רק ממשבר האשראי שפגע בשווקי ההון, אלא גם ממצב בריאותי רופף של רונן צלניר המייסד שלה, שלקה בליבו באמצע 2007 - אם כי בינתיים הוא כבר הספיק לחזור לפעילות. בחודש האחרון הצליחה דווקא חברת החיתום להתאושש כשעלתה ב-19% לשווי של כ-212 מיליון שקל.



לידר שוקי הון, שכבר מזמן אינה מתמקדת בחיתום בלבד כמו פועלים אי.בי.אי ומחזיקה ב-50% מבית ההשקעות ילין לפידות, שניהל נכון לסוף הרבעון השלישי כ-8 מיליארד שקל, נסחרת כיום בשווי נמוך אפילו יותר, של 156 מיליון שקל, וזאת אחרי שעלתה בכ-12% בפחות משבועיים. במאי האחרון - עם תחילת ההאטה בשוק ההנפקות, הגיעה לידר לשיא של 400 מיליון שקל - כיום היא נסחרת ב-20 מיליון שקל פחות משוויה בזמן ההנפקה לציבור במארס 2006.



ייתכן שהסיבה לסנטימנט השלילי כלפי לידר שוקי הון נובע מכך שגם כיום כשהיא מחזיקה ב-50% מילין לפידות - החלק הארי של הכנסותיה מגיע מפעילות החיתום, ומלבד הסנטימנט השלילי בענף - מעמדה החודשים האחרונים התערער.



חברה נוספת שמשלמת את המחיר היקר של השיתוק בשוק ההנפקות היא כלל פיננסים. כלל פיננסים מחזיקה בכ-75% מכלל חיתום, שהפכה בשנים האחרונות למדפסת הכסף המשמעותית ביותר שלה. ההטייה של בית ההשקעות כלפי תחום החיתום עשויה להיות גורם נוסף לכך ששווי השוק של החברה נחתך מאז ההנפקה ועד היום בשיעור חד של כ-60%.