המלחמה היקרה בהיסטוריה? הוצאות ארה"ב בעיראק צפויות להגיע ל-3 טריליון דולר

הוצאות ארה"ב על המלחמה בעיראק צפויות להסכם ב-3 טריליון דולר, פי 5 מהוצאות ארה"ב על מלחמת ווייטנאם וכ-60% מסך הוצאות ארה"ב במלחמת העולם השנייה - המלחמה היקרה ביותר בתולדות ארה"ב. כך לפי מחקר חדש של חתן פרס נובל לכלכלה ג'וזף שטיגליץ, ומומחית התקציב לינדה בילמס מאוניברסיטת הארוורד.



המחקר - אשר כולל בחישוב עלויות המלחמה גם הוצאות רפואיות וקצבאות נכות לחיילים אמריקאים שנפצעו במלחמה - קובע כי הערכות הממשל האמריקאי לגבי עלות המלחמה נמוכות באופן ניכר מעלותן בפועל. כך למשל, משרד התקציב של הקונגרס (CBO), העריך בקיץ האחרון כי עלות המלחמה בעיראק עשויה להסתכם בסופו של דבר בכטריליון דולר.



הערכת העלויות של שטיגליץ, לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, גבוהה כמעט פי 5 מהסכומים שהוקצבו עד כה על ידי הקונגרס למלחמה. הוצאותיה של ארה"ב על המלחמות בעיראק ובאפגניסטן הסתכמו עד כה - בהנחה שהקונגרס יאשר את שארית התקצוב הנוסף בסך 200 מיליארד דולר לשנת התקציב הנוכחית - ביותר מ-845 מיליארד דולר. סכום זה כולל, הוצאות על פעילות צבאית שוטפת, הוצאות בנייה ותפעול שגרירויות, עלויות נוספות של בסיסי צבא, ותוכניות סיוע לעיראק ואפגניסטן.



הוצאות ארה"ב על המלחמה בווייטנאם, החל מתחילת התגבור של כוחות צבא ארה"ב במדינה ב-65' ועד לנפילת העיר סייגון ב-75', הסתכמו בכ-660 מיליארד דולר במונחים דולריים של ימינו, לפי נתוני שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי. הוצאות ארה"ב על מלחמת העולם השנייה הסתכמו ב-5 טריליון דולר במונחים דולריים של ימינו.



לפי תחזית שטיגליץ ובילמס, ההוצאות החודשיות השוטפות להפעלת כוחות ארה"ב בעיראק לבדה צפויים לעלות השנה על 12.5 מיליארד דולר בחודש, לעומת 4.4 מיליארד דולר בחודש בשנת 2003. ביחד עם הוצאות ארה"ב על המלחמה באפגניסטן, יסתכמו ההוצאות הצבאיות השוטפות של ארה"ב ב-16 מיליארד דולר בחודש - סכום שווה ערך לתקציב השנתי של ארגון האו"ם.



ערב הפלישה האמריקאית לעיראק, בשנת 2003, העריך יועצו הכלכלי של הנשיא ג'ורג' בוש, לארי לינדסי, כי עלות המלחמה צפויה להגיע לכל היותר ל-200 מיליארד דולר. עם זאת, שר ההגנה דאז, דונלד רמספלד, אמר באותה עת כי מדובר בסכום מופרז, והעריך כי הוצאות המלחמה יסתכמו ב-60 מיליארד דולר לכל היותר.



עם זאת, הערכות אלו לא כללו הוצאות עתידיות רבות אשר כן נכללו במחקר של שטיגליץ ובילמס. כך למשל, בעקבות השיפור באמצעי מיגון של הצבא האמריקאים, אחוז גבוה מהרגיל בקרב עשרות אלפי החיילים האמריקאים שנפצעו עד כה בעיראק, סובל מפציעות קשות הכוללות נזק מוחי, פגיעות בחוט השדרה וקטיעות גפיים. לפי הערכות קודמות של שטיגליץ ובילמס, עלות הקצבאות והטיפולים לחיילים הסובלים מנזק מוחי בלבד עשויה להגיע ל-35 מיליארד דולר.



שטיגליץ, אשר נחשב לאחד ממבקריו הבולטים ביותר של "קונצנזוס וואשיגנטון", מונה בשנת 1997 לתפקיד הכלכלן הראשי של הבנק העולמי לאחר פטירתו של מיכאל ברונו, נגיד בנק ישראל לשעבר שהיה גם הכלכלן הראשי של הבנק העולמי. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, פרץ המשבר הפיננסי בדרום מזרח אסיה ואחריו ברוסיה.



בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את "הנמרים האסיאתים", החל שטיגליץ להשמיע ביקורת הולכת וגוברת כלפי קרן המטבע הבינ"ל ומשרד האוצר האמריקאי. בשלהי 1999, אחרי סדרה של התבטאויות וראיונות לתקשורת, שבהם הביע הבנה למניעיהם של המפגינים נגד הגלובליזציה, הודח שטיגליץ מהבנק העולמי.



שטיגליץ זכה בשנת 2001 בפרס נובל לכלכלה על עבודתו המנתחת כיצד גישה בלתי אחידה למידע גורמת לתפקוד לקוי של שווקים, בהפחיתה את יכולתם של בני האדם לקבל החלטות רציונליות.