למרות עשרות השירותים שפיתחה ורכשה, גוגל עדיין מזוהה בעיקר עם אותו דף לבן שמעוטר רק בכמה אותיות צבעוניות וחלונית אחת צרה, שמאחוריה מסתתר כל האינטרנט. המרכזיות של גוגל הפכה אותו לאמצעי שלא רק משקף מציאות אלא אף יוצר אותה - ברשת ומחוצה לה. המרכזיות הזאת הובילה גם להיווצרות תעשייה שלמה של קידום אתרים (אופטימיזציה של מנועי חיפוש - SEO), שמטרתה לסייע לאתרי חברות להגיע לראש דף התוצאות בגוגל ובמקביל לדחוק אחורה תוצאות שליליות עליהן.
אבל היום לא רק בעלי אתרים שואפים לשנות את התוצאות בגוגל. גם הגולשים שמסירים את מעטה האנונימיות ברשת, מגלים כי החשיפה הפתאומית לכל העולם מציבה אותם בחלון ראווה, שבו כל אחד יכול לגגל את שמם ולגלות עליהם מידע שמעולם לא חלמו שיגיע לעיני זרים.
"יש לי חבר שחיפש את שמו בגוגל וגילה באיזה פורום הודעה מפורטת של מישהו שמתלונן כי הוא רימה אותו", מספר שגיא הירש מחברת מקורות תוכנה. "מההודעה הוא הבין שמישהו בעצם התחזה אליו והשתמש בשם שלו ושל החברה ורימה אנשים אחרים. מנוע החיפוש של גוגל נהפך היום למין משרד חקירות שיש בו נתונים רבים". במצב כזה לא פלא שגם אנשים פרטיים מתחילים לעשות אופטימיזציה למוניטין המקוונים שלהם.
חברת מקורות תוכנה הקימה באחרונה את האתר "דבר אתי", שמתבסס על ההרגל הנפוץ כל כך לחפש את עצמנו בגוגל. על פי סקר של חברת TBWA/DIGITAL ומכון מדגם, שנעשה בשנה שעברה, 75% מהגולשים בישראל כבר חיפשו את שמם בגוגל. "דבר אתי" מנצל זאת כדי לאפשר לגולשים לשלוח מסר בבקבוק על גליו של גוגל. משתמש שרוצה לשלוח הודעה נדרש להכניס את שמו ואת שם הנמען באתר ולכתוב לו הודעה, שתופיע בגוגל כשהנמען יחפש את שמו. בגלל אופן בניית האתר, ברוב המקרים תופיע ההודעה באחת התוצאות הראשונות במנוע החיפוש. "זה לא יקרה בעיקר במקרים שבהם מדובר בשמות של דמויות מוכרות או שמות נפוצים כמו אבי כהן", אומר הירש.
יש אנשים, מספר הירש, שמגלים את שמם בגוגל ומיד מתקשרים אל "דבר אתי" בחרדה, כי "גוגל נתפש אצלם כמו אינטרנט. אדם שרואה את עצמו בגוגל, מרגיש שהוא ממש מופיע על במה לעיני כולם". לכן מי שאינו מעוניין ששמו יופיע באתר, החברה ממהרת למחוק אותו ואף פונה לגוגל שתעשה כן.
אין מקום שבו הקלישאה הישנה נכונה יותר: "אם אתה לא שם, אתה לא קיים". לדברי מאור קפלנסקי, העוסק בקידום אתרים ובמה שמכונה "מיתוג אישי באינטרנט", שיעור הגולשים העוברים לדף התוצאות השני בגוגל עומד על כ-20% בלבד, לדף השלישי מגיעים אולי 10%, ומשם השיעור בדרך כלל זניח.
"בשנה-שנתיים האחרונות כולם בודקים את כולם בגוגל, גם מעסיקים שרוצים לבדוק פרטים על עובד פוטנציאלי או אנשים שיוצאים לדייט", אומר קפלנסקי, "לכן אני רואה חשיבות במיתוג האישי בגוגל. 90% מהחיפושים נעשים דרך גוגל. אי אפשר לתאר כמה הכלי הזה חשוב. אפשר לשנות את זה לטובתך ולהכניס כמה שיותר אזכורים חיוביים בדרך שתשפר את התדמית שלך".
הירש מסביר כי הבעיה מתחילה כאשר בחיפושים מופיע מידע לא מחמיא - בטוקבקים, הודעות נזעמות בפורומים ואפילו פסקי דין שמתפרסמים, למשל, באתר courts.co.il. "אתה יכול לחפש מידע על חברה ולמצוא תלונות על שירות גרוע, ובאותה מידה אתה יכול לחפש מידע על מישהו ותגלה שתבעו אותו על תשלום מזונות".
העמוד החמישי בתוצאות כמוהו כתהום השיכחה
קפלנסקי מודה שהניסיון לשלוט בדימוי ברשת נעשה קשה יותר ויותר ככל שהרשתות החברתיות, כמו פייסבוק, משתלבות במארג החיים שלנו ומשמשות לתקשורת חיובית ושלילית כאחת. הוא מספר שאפשר, בעבודה רבה, לדחוק תוצאות פחות מחמיאות אל תחתית תוצאות החיפוש. הן לא ייעלמו לגמרי, אבל הרי העמוד החמישי בתוצאות כמוהו כתהום השיכחה.
היכולת של גורמים בעלי עניין לבצע מניפולציות בעמוד התוצאות הראשון של גוגל אינה מתיישבת עם הנטייה שלנו להתייחס אליו כאורים ותומים. בכתבה שפורסמה באחרונה במגזין "ניוזוויק" סופר כי בארצות הברית פורחות באחרונה חברות שמתמחות בשיפוץ המוניטין המקוונים של אנשים. הדבר יוצר בעיה מורכבת: איש לא רוצה שיתייגו אותו לפי מעידה חד פעמית או תמונה לא מחמיאה, אבל כשגוגל נהפך לשער לעולם ומקל בין היתר את משא הזיכרון, מי יודע מה אפשר להסתיר מאתנו עם די זמן ומאמץ.