גיל בפמן מותח ביקורת על פישר: הפחתות ריבית מפתיעות מאיצות האינפלציה ויביאו להעלאת ריבית

ביקורת חריפה נשמעת היום מפי הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, להורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל השבוע, כי הריבית תרד ב-0.5% לרמה של 3.75% - בניגוד לכל הערכות הכלכלנים.



לבפמן יש 2 מסקנות עיקריות מהמהלך שביצע בנק ישראל: הראשונה היא, שבעבר, הפחתות ריבית מפתיעות נטו לבוא לידי ביטוי בהאצה משמעותית באינפלציה, גם אם בוצעו בתקופת האטה כלכלית. והשנייה היא, שבעבר, הובילו הפחתות ריבית מפתיעות בסופו של דבר דווקא להעלאות ריבית משמעותיות



בפמן מציג נתונים לפיהם בעקבות מהלכי הריבית משמעותיים קודמים, ציפיות האינפלציה עלו במידה ניכרת: בעקבות המהלך של אוגוסט 1998, הציפיות עלו כמעט פי 3 ובעקבות המהלך של דצמבר 2001 הציפיות עלו פי 5. האצה זו התרחשה למרות שהשנים 2001-2002 היו שנות מיתון ו-1998-1999 היו שנות צמיחה כלכלית ממוצעת ולא מהירה. ייתכן שהמצב הנוכחי של המשק הישראלי, שעדיין מתאפיין בצמיחה מהירה יחסית לצד התייקרות רבה של התשומות המיובאות ומחירי הדיור, יצור כר נוח להאצה מחודשת באינפלציה במהלך הרביע השני והשלישי של השנה.



מן הצד השני, מציג בפמן את רמת ריבית בנק ישראל חצי שנה לאחר הפחתתה בשיעור מפתיע. בשני האירועים הללו הריבית שבה ועלתה במידה ניכרת, אף מעבר לרמתה ההתחלתית לפני ההפחתה. לגבי המהלך הנוכחי, היקף הפחתת הריבית היה מתון מאשר באירועים החריגים הקודמים, ולכן יש מקום לקוות שהעלאת ריבית מתקנת, שייתכן ותידרש בהמשך השנה, תהיה מתונה יחסית לזו שנדרשה באירועים קודמים. בהקשר זה, ראוי לשים לב לכך שביומיים שלאחר הורדת הריבית, שוק המק"מ, המשקף את ציפיות המשקיעים, מצביע על רמת ריבית גבוהה מ-3.75% שמשמעותה ככל הנראה אמון מוגבל ביכולת של בנק ישראל לשמר את רמת הריבית הנוכחית לאורך זמן.



"פגיעה באמינות בנק ישראל"



נושא נוסף עליו מדבר בפמן הוא מידת האמינות של בנק ישראל. לדבריו, "אי הצגה מלאה ושקופה של הרקע לקבלת החלטה חריגה עלול לפועל, להערכתנו, לפגיעה באמינות הבנק המרכזי ומעורר שאלות רבות, ביניהן האם מזהה בנק ישראל מצב "משברי" המתרגש ובא לעבר ישראל הדורש נקיטת פעולה? ובמידה שכך פני הדברים, הרי שמדובר בשינוי בקו ההסברה הקודם של בנק ישראל, לפיו נראה שהסיבות המבניות שהביאו לפרוץ המשבר בארה"ב אינן מתקיימות בישראל ושההשפעה הישירה על המשק הישראלי צפויה להיות מתונה בלבד".



"מדוע, אם כן, להעביר מסר שניתן לפרשו כ"משברי" בעת שהוא אינו קיים בישראל? תוהה בפמן, "הדבר מפתיע בעיקר לאור קיומה של אי-וודאות רבה בשווקים הפיננסיים והצורך בשמירה על היציבות הפיננסית".