אנשי עסקים אמריקאים תובעים את בית ההשקעות החרדי מורשת ב-7 מיליון שקל

לאון ואילן גולדשטיין, אנשי עסקים אמריקאים, תובעים כ-7 מיליון שקל מיעקב מורשת, הבעלים והמנהל של בית ההשקעות מורשת אינווסטמנט האוס בע"מ. מורשת מכהן גם כמנכ"ל ודיקרטור חברת ההשקעות החרדית הילת-שוהם הפועלת על פי ההלכה.



לאון ואילן גולדשטיין, אב ובנו, טוענים כי ב-2007 פנו אליהם יעקב סקס ואשר אבישי אפרתי בניסיון לתווך בעסקה במסגרתה יוכלו גולדשטיין להשתלט על הילת-שוהם. לטענתם, סקס ואפרתי מסרו להם שמורשת היה מעוניין למכור את מניותיו בהילת-שוהם, ויכול היה לגרום לכך שבעלי מניות נוספים ימכרו את מניותיהם. בדרך זו, הם יוכלו להשיג שליטה על עסקיה של הילת-שוהם.



לאון ואילן גולדשטיין מציינים כי בעקבות הדברים, נפתח משא ומתן בינם לבין מורשת. לטענתם, מורשת ביקש להימנע מעסקת מכר פשוטה מכיוון שלדבריו מסמכי היסוד של הילת-שוהם מקשים על חברת מורשת למכור את מניותיה באופן ישיר לרוכשים. אם יעשה כן, יהיה עליו להציע את מניותיו תחילה ליתר בעלי המניות בחברה, המחזיקים בזכות סירוב לפי תקנון החברה.



לטענת גולדשטיין, מורשת ציין כי הוא מעוניין לעקוף את זכויותיהם של יתר בעלי המניות בהילת-שוהם, ולכן הציע מתכונת התקשרות שונה: הוא הציע לנסח מערך הסכמים למראית עין בלבד בין הצדדים, שתוצאתם הסופית תהיה זהה לעסקת מכר מניות חברת מורשת בהילת-שוהם מבלי שיתר בעלי המניות ידעו על העסקה.



לצורך כך, הציע מורשת לערוך שני הסכמים בין הצדדים: הסכם הלוואה והסכם למתן שירותי תיווך. הצדדים להסכם ההלוואה היו מצד אחד המלווים - גולדשטיין, סקס, אפרתי וחברה בבעלות סקס ואפרתי. הצד השני להסכם היה מורשת - הלווה. בהסכם ההלוואה נקבע, כי ה"מלווה" יעמיד ל"לווה" הלוואה בסך של 5 מיליון שקל.



לטענת גולדשטיין, בהסכם ההלוואה נקבע שההלוואה תסולק על ידי מורשת באמצעות העברת מניותיו בחברת מורשת למלווה או על ידי העברת מניות חברת מורשת בהילת-שוהם למלווה.



מכאן, טוענים גולדשטיין, שמטרת הסכם ההלוואה היתה להביא להעברת מניותיה של חברת מורשת בהילת-שוהם לבעלותם.



נטען כי לפי ההסכם בין הצדדים היה על מורשת לשעבד, בתוך 14 יום מחתימת הסכם ההלוואה, את כל מניותיו בחברת מורשת כבטחון היחיד להלוואה.



בהסכם השני - הסכם התיווך - שנחתם בין אותם הצדדים, התחייב מורשת לתת למשקיעים שירותי תיווך לרכישת מניות בהילת-שוהם. הסכם זה זיכה את מורשת בתשלום מיידי של 2.4 מיליון שקל, שאינו מותנה בכל עסקה שהיא.



לטענת גולדשטיין, סכום זה היה חלק מהתמורה עבור רכישת מניות חברת ההשקעות ממורשת. כן נקבע, כי אם המשקיעים ירכשו מעל 45% ממניות הילת-שוהם, יהיה מורשת זכאי לסך נוסף של 2.4 מיליון שקל. הוסכם כי המשקיעים יפקידו את הסכומים בידי נאמן.



לדברי גולדשטיין, באוגוסט 2007 העביר לאון גולדשטיין 1.75 מיליון דולר לחשבון הנאמן, אשר העביר מספר ימים לאחר מכן 1.62 מיליון דולר לחשבונו של מורשת.



התובעים טוענים שלאחר שהעבירו את הכסף למורשת, הוא נמנע מלקיים את חלקו בהסכם ולרשום את שיעבוד מניותיו בחברת ההשקעות מורשת לזכותם.



לדבריהם, "מורשת המשיך להתחמק מרישום השיעבוד תוך שהוא משנה גירסאות ומעלה טענות מופרכות מפעם לפעם. הכל, כאשר הוא ממשיך לאחוז בידיו מיליוני שקלים רבים מכספי התובעים, מבלי שהוא רושם את השיעבוד על המניות, כמתחייב מהסכם ההלוואה".



מיעקב מורשת נמסר שהוא טרם קיבל לידיו את כתב התביעה וכן שהוא לא חתם כל הסכם עם גולדשטיין.



התובעים מיוצגים על ידי עו"ד גבי ספרן, ממשרד עו"ד נחושתן, ספרן, שרף ושות'.



(ת.א. 1240/08)