המינוס של בנק ישראל: הפסיד ב-2007 5.3 מיליארד שקל בגלל הפיחות בדולר

בנק ישראל הפסיד ב-2007 5.3 מיליארד שקל לעומת רווח 83 מיליון שקל ב-2006. הגירעון המצטבר של הבנק בסוף 2007 הגיע ל-20.8 מיליארד שקל - כך עולה מהדו"חות הכספיים של הבנק ל-2007.



ההפסד של בנק ישראל הוא לכאורה רישומי בלבד. רק לכאורה. בעבר, כשלבנק היו רווחים, הכספים הועברו לתקציב המדינה, על פי חוק בנק ישראל, וחיזקו אותו. עתה, כאשר לחובת הבנק רשומים הפסדים של 20.8 מיליארד שקל, הוא אינו מתכוון ואינו יכול להעביר כספים לאוצר. כל רווח בפעילות הבנק בשנים הקרובות יועבר לקיזוז ההפסדים, עד לביטולם המוחלט.



הסיבה המרכזית להפסד הענק היא הפסד של 7.1 מיליארד שקל ש"נפל" על יתרות הבנק בשל הפרשי שערים שליליים בדולר בין תחילת וסוף 2007. רוב יתרות המטבע בבנק ישראל מוחזקות בדולרים, והדולר נחלש בשנה שעברה ב-9% ביחס לשקל. הפיחות הגדול גרם לירידה בערך השקלי של יתרת התיק הדולרי של הבנק. יתרות המט"ח בבנק מותאמות במאזן לשער היציג, וההפסד הגדול במאזן הבנק קוזז, בין היתר, על ידי ההכנסות של 1.4 מיליארד שקל שהיו לבנק מהפקדת יתרות המט"ח של המדינה בבנקים זרים. ייתכן שאם היתרות של הבנק היו מנוהלות בצורה מתוחכמת יותר, חרף מגבלות חוק בנק ישראל הישן, חלק מהפסדי הבנק היו נמנעים.



הפסד בפעילות הבנק נוצר מכיוון שהכנסות הבנק מיתרות המט"ח הגבוהות של ישראל, 28-29 מיליארד דולר ב-2007, נמוכות מההוצאות. היתרות הן הנכס הכספי העיקרי של הבנק, ועיקר הוצאות הבנק הן על הכלים המוניטריים שהבנק מפעיל, שנועדו לווסת את הנזילות במשק. היתרות מנוהלות על ידי המחלקה המוניטרית של הבנק, בהתאם לחוק בנק ישראל. בראש המחלקה המוניטרית עומד בשנים האחרונות בארי טאף, וההרכב המטבעי של תיק היתרות נקבע בהתאם לשותפי הסחר הבינלאומי של ישראל, ולא במטרה למקסם רווחים.



מי יקבל את הרווחים?



הפעילות העסקית של בנק מרכזי ממלכתי שונה מזו של גוף בנקאי מסחרי, מכיוון שהחוק מטיל על הבנק הממלכתי תפקידים שלא נועדו בהכרח להשגת רווחים. עם זאת, גירעון בהון הבנק עלול לפגום בתדמית שלו ובאמינות המדיניות שלו בעיני הציבור. בנק מרכזי, המדפיס את כספי המדינה, לא מגיע למצב של קשיי נזילות, אך הדפסת כסף תשפיע על אמצעי התשלום במשק.







בנק ישראל סגר את הדו"ח הכספי שלו ל-2007, כבר באמצע פברואר. מאחורי הדו"ח עומד, לראשונה, רו"ח ועו"ד רפי לנקרי, האיש החזק בבנק ומי שאחראי למהפכת הרה-ארגון המתבצעת בבנק בשבועות האחרונים. פעילות בנק ישראל נגזרת מהתפקידים המוטלים עליו על פי החוק. להשגת היעדים יש יתרונות כלכליים מובהקים שאינם באים לידי ביטוי בדו"חות הכספיים. למשל, הורדת יעד האינפלציה בשנים האחרונות ל-1%-3%, היא אחת הסיבות המרכזיות לצמיחת המשק, אך אין לה כל ביטוי בדו"חות הבנק. הרווח או ההפסד של הבנק אינו מהווה מדד לעמידתו ביעדים.



ההפסדים נוצרו בעיקר ב-99'-2000 וב-2007. ההון הבסיסי של הבנק, הון המניות והקרן השמורה שלו, מסתכמים ב-4 מיליארד שקל. בהתאם לחוק בנק ישראל הישן, על הבנק להעביר לממשלה את רווחיו תוך 60 יום מסיום שנת העסקים. ב-90' עידכנה ועדה משותפת לאוצר ולבנק את ההגדרה של "עודפי בנק ישראל". במהלך השנים נוצרו עימותים, לעתים קשים, בין האוצר והבנק על רקע אי הסכמות להגדרת הרווחים, ובעיקר סביב השאלה מה ייעשה בהם. האוצר רצה את הכספים לחיזוק התקציב, הבנק רצה להשאיר אותם אצלו.



מכיוון שלבנק ישראל היתה בסוף 2006 יתרת הפסד צבורה, הרווחים באותה שנה, 83 מיליון שקל, קוזזו כנגדה ולא הועברו לממשלה. על פי חוק בנק ישראל החדש, הרחוק עדיין מאישור, אם הון הבנק יהיה נמוך מ-1% ממאזן הבנק באותה שנה, רווחי הבנק לא יועברו לממשלה. מאזן הבנק ל-2007 היה 134 מיליארד שקל, ירידה של 16% בהשוואה למאזן ב-2006, 158 מיליארד שקל. לפי החוק החדש, אם בסוף שנת כספים יהיה הון הבנק יותר מ-2.5% ממאזן הבנק, יועברו כל הרווחים באותה שנה לממשלה. אם בסוף שנת כספים ינוע הון הבנק בין 1% ל-2.5% מהמאזן, רק חלק מהרווחים ממאזן הבנק יועברו לממשלה. כלומר, הבנק יוכל לצבור רזרבות בהון שלו, בהיקפים מוגבלים, לשימוש בשנים של הפסדים שוטפים, כדי שלא יגיע להון שלילי. בהיעדר הוראות מעבר לחוק החדש, הון בנק ישראל יהיה חיובי רק כאשר הרווחים העתידיים שלו יעלו על הגירעון הנוכחי.



ההפרשות לפנסיה גדלו



דו"ח בנק ישראל ל-2007 מציין כי אשתקד קטנו יתרות המט"ח של ישראל, המנוהלות בבנק, ב-0.6 מיליארד דולר. ההרכב המטבעי של היתרות נקבע על פי השימושים האפשריים של הממשלה בהן, כמו היקף הסחר הבינלאומי של המדינה והרכבו בשוק המט"ח, היקף ההתחייבויות קצרות הטווח של מערכת הבנקאות בישראל במט"ח, סך החוב החיצוני של הממשלה במט"ח לחמש השנים הקרובות ועתודה למצבי חירום בהיקף 5% מהיבוא השנתי.



הדו"ח קובע כי ב-2007 קטנו הכלים המוניטריים העיקריים של הבנק, שמטרתם לווסת את הנזילות במשק, בכ-12 מיליארד שקל. סך כל המק"מים אשתקד קטן ב-20 מיליארד שקל, כתוצאה ממדיניות מכוונת של בנק ישראל. ההלוואות המוניטריות פחתו בשנה שעברה ב-7.5 מיליארד שקל.



סך הוצאות בנק ישראל לנושאי שכר לעובדים וגמלה לגמלאים (בפנסיה תקציבית) הגיעו ב-2007 ל-424 מיליון שקל. סך העובדים בבנק היה 745 לעומת 754 ב-2006. הפרשות הבנק לפנסיה גדלו בצורה ניכרת, מ-106 מיליון שקל ב-2006 ל-145 מיליון שקל ב-2007, לאחר שהבנק עידכן, לראשונה זה עשרות שנים, את משך החיים הממוצע של עובדיו לפי הטבלאות האקטואריות החדשות של האוצר. בהפרשות הבנק לפנסיה הופחתו סכומים בהתאם להסכם השכר הקיבוצי החדש.



האם משבר הסאבפריים השפיע או משפיע על כספי בנק ישראל? התשובה היא כן ולא. על פי חוק בנק ישראל והפרשנות המשפטית לחוק, לבנק מותר להשקיע באג"ח ממשלתיות, במט"ח, בזהב ובפקדונות בנקאיים. בנק ישראל משקיע אחוזים בודדים מהיתרות שלו באג"חים מגובי משכנתאות בערבות מלאה של ממשלת ארה"ב (GNMA), ורשם באג"ח של ממשלת ארה"ב רווחי הון גבוהים בשל ירידת התשואות בשוק האג"ח הממשלתי בארה"ב ועקב הגדלת משך החיים של התיק מ-16 ל-24 חודשים.



לבנק פקדונות בבנקים בעולם המערבי בעלי דירוג אשראי גבוה מאוד לתקופה של עד חודש. פשיטת רגל של אחד הבנקים האלה עלולה לסכן את פקדונות בנק ישראל המוחזקים בהם. להערכת הבנק, הסיכון הזה נמוך.



בבנק ישראל אמרו אתמול: "במונחי מט"ח, תחת מגבלת ההשקעה הקיימת, רשם הבנק רווח של 2.1 מיליארד דולר. חשוב לציין כי בנקים מרכזיים פועלים ללא כוונת רווח ורוב פעילותם היא בשוקי הכספים מתוך מטרה להשיג את היעדים שנקבעו לבנק על פי חוק, גם אם הפעילות כרוכה בפער חיובי בין ההוצאות להכנסות".