בכירי התעשיות הביטחוניות של ישראל התקשו להאמין למראה עיניהם כשדיפדפו ביולי האחרון בעיתונים, שהיו עמוסים בתמונות מטקס ההשבעה של נשיא המדינה שמעון פרס. באחת מהן נראה גבר חסון המחייך בשביעות רצון. זה היה אבי לאומי, נשיא ומנכ"ל חברת אירונאוטיקס מיבנה, העוסקת בייצור מטוסים ללא טייס ומערכות בלתי מאוישות לשימושים אזרחיים וביטחוניים.
באוויר נותרו כמה שאלות שהטרידו את ראשי התעשיות הביטחוניות: כיצד הגיע לאומי לטקס ההשבעה, מי הזמין אותו לשם, מה טיב קשריו בחלונות הגבוהים וכיצד הוא מתכוון להשתמש בהם כדי לקדם את עסקיו.
התשובה לשאלה הראשונה לא איחרה להגיע. בספטמבר האחרון נפגשו שוב לאומי ופרס, והפעם במסיבת העשור להקמתה של חברת אירונאוטיקס. פרס, הנוהג לשגר למסיבות מסוג זה ברכות בכתב או דברים שהוקלטו מראש בווידאו, טרח להגיע לאירוע ולשאת נאום. בתמונות המפארות את אתר האינטרנט של החברה נראית גם השרה האחראית על חגיגות ה-60 למדינה, רוחמה אברהם-בלילא. בדברי ההסבר לתמונה מוזכרים שמותיהם של ח"כים נוספים, שגרירים ואישי ציבור ישראלים שהגיעו לחגוג.
נוכחות מרשימה כזו של אישים רמי דרג לא היתה גם באירועים החשובים ביותר של התעשיות הביטחוניות, הנמצאות בבעלות המדינה ומכניסות לה מיליארדי שקלים בשנה. מפגן עוצמה מסוג זה גם אינו נחלתן של חברות פרטיות, ומפתיע במיוחד כשמדובר באירונאוטיקס, הפועלת בעיקר בחו"ל ועוסקת בענייני ביטחון דיסקרטיים.
העובדה שלאומי הצליח לארגן תפאורה מכובדת כל כך למסיבת החברה הרגיזה את ראשי התעשיות, אך לדברי בכיר בחברה מתחרה גם היתה סימן לבאות. "ידענו שאנחנו צריכים להיכנס לכוננות אירונאוטיקס", הוא אומר. "לאומי הוא איש עסקים בלתי צפוי, ואינו דומה למנהלים שצמחו אצלנו. לא סתם מזמינים כל כך הרבה דמויות מפורסמות למסיבת חברה. כעת צריך רק לחכות ולראות כיצד ישתמש בהן".
פיצוץ ביבנה
לאומי, 43, עשה תוך זמן קצר את הדרך מחיים פשוטים בפתח תקוה לביתו רחב הידיים שברמת השרון. הוא הקים את אירונאוטיקס ב-1998 עם משה כספי, בעבר מהנדס אלקטרוניקה בטייסת קרב. בתחילת דרכה היתה החברה סטארט-אפ לפיתוח יישומים להתקני תדלוק אוטומטי, כמו פזומט או דלקן.
כספי היה מעורב באמצע שנות ה-80 בפיתוח הגרסה הישראלית של המתקן, והשניים התכוונו לפרוץ עם גרסה מתוחכמת יותר לשווקים בחו"ל. "בתחילה עבדנו בשטח של 40 מ"ר באזור התעשייה באריאל", נזכר לאומי. "התחלנו עם מענק של 300 אלף דולר מהמדען הראשי ומענק השחרור שלי מהצבא".
לאומי מעדיף שלא לדבר על עברו הצבאי, ומוכן רק לומר שהשתחרר בדרגת סרן מיחידת מודיעין. הוא מסכים לספר על חברים מאותה יחידה שהגיעו לצמרת צה"ל והחיים הציבוריים, כמו שר הביטחון אהוד ברק, "שאותו אני מכיר באופן אישי מהשירות".
החשיפה לתעשיית הרכב פתחה בפני כספי ולאומי תחומים חדשים, שאותם השכיל לאומי לחבר לתחום הביטחוני שאותו הוא אוהב כל כך. השניים השתמשו בשבב מתעשיית הרכב ועל בסיסו פיתחו מוצרים בתחום השליטה מרחוק.
תוך זמן קצר הועתק המפעל לראש העין, משם לפתח תקוה ובהמשך ליבנה. החברה החלה לפתח מערכות שליטה ובקרה של מטוסים זעירים ללא טייס, תוך התבססות על שדרוג טכנולוגיות קיימות. עד מהרה צדה החברה את עינם של המשקיעים הגדולים. ב-2001 נחתם הסכם שיתוף פעולה עם התעשייה האווירית (תע"א), שהתכוונה לרכוש 25% ממניות אירונאוטיקס ולהזרים לקופתה הון חיוני.
כעבור שנה הוחלט בתע"א שלא להמשיך בשותפות. לדברי מקורות באירונאוטיקס, עוד לפני שהועבר הכסף החלה תע"א להפעיל לחצים, שלא התאימו לתוכניות העסקיות של החברה הקטנה. גורמים בתע"א טוענים מנגד כי לאומי התגלה כשותף בלתי צפוי שקשה מאוד לעבוד אתו.
כך או כך, השותפות הסתיימה בפיצוץ גדול, שהדיו משפיעים גם כיום על היחסים בין שתי החברות. עקב פירוק השותפות וביטול ההשקעה הגיעה החברה הקטנה למשבר תזרימי, ולאומי נאלץ לחפש משקיעים חדשים. לבסוף הוא גייס משקיע זר, שרכש 40% מהבעלות על החברה. המשקיע פתח לחברה שווקים חדשים בחו"ל, אשר יצרו כמה שותפויות בישראל ובעולם.
בהמשך נקלע גם המשקיע הזר לסכסוך חריף עם לאומי, ובשנתיים האחרונות ניהל נגדו מאבק משפטי, שבסופו יצא מההשקעה בחברה. את חלקו רכשו בשנה שעברה האחים אהרון ואבי שקד, מבעלי אתר ההימורים 888, לפי שווי חברה של 60 מיליון דולר.
בשבוע שעבר פורסם כי האחים שקד מעוניינים להנפיק את אירונאוטיקס בבורסה המשנית בלונדון (AIM). נראה כי ההנפקה, שאותה מלווה בנק ההשקעות השווייצי קרדי סוויס, תתבצע רק לאחר שהמשבר בשווקים יסתיים.
בשנים שבהן קירטעה החברה בגלל מחסור במזומנים דאג לאומי להשקיע לא מעט ביועצים בעלי שם. הם קיבלו שכר חודשי של אלפי עד עשרות אלפי דולרים, והביאו עמם דרגה צבאית מכובדת ובעיקר קשרים במקומות הנכונים.
כך גויסו למערך היועצים מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף (מיל') דוד עברי, ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, הרמטכ"ל והשר לשעבר אמנון ליפקין-שחק, ראש לשכת ראש הממשלה בתקופת אהוד ברק חיים מנדל שקד והאלוף (מיל') אביגדור (יאנוש) בן-גל, שהיה בעבר יו"ר התעשייה האווירית. הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ היה מועמד לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה.
מקורות באירונאוטיקס מתעקשים שאיש מהיועצים לא ניסה להפעיל את קשריו למענה. "מעולם לא ניצלנו קשרים כדי לקדם עסקים בישראל", טוענים בחברה.
כטב"מ ישראלי בשמי עיראק
לפני כשלושה שבועות קיבלו בכירי התעשיות הביטחוניות איתות חדש מכיוונו של לאומי. אירונאוטיקס חתמה על הסכם עם חיל האוויר הטורקי לאספקת שני כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) ומערכות השליטה והבקרה בהם, שייכנסו לשימוש בחודשים הקרובים. זו אמנם עסקה בהיקף כספי קטן יחסית, אך מבחינת התעשיות הביטחוניות מדובר בסטירה מצלצלת, שעלולה להשפיע על התחרות בתחום הכטב"מ בכל העולם.
ב-1999 פירסמו הטורקים מכרז לקניית כטב"מים, ופנו גם לחברות ישראליות. אלביט והתעשייה האווירית ניגשו למכרז בנפרד, אך בהמשך הגישו הצעה משותפת שזכתה.
בשנתיים האחרונות, עקב המלחמה בעיראק והתחזקותם של הכורדים בגבול בין שתי המדינות, הוחלט בצבא הטורקי לזרז את לוח הזמנים. התעשייה האווירית התבקשה לספק במהירות כמה מערכות מסוג "הרון", שהוחכרו לטורקים יחד עם מפעיליהן הישראלים.
פעילותם של הצוותים הישראלים נחשפה בתקשורת הטורקית, וגררה ביקורת מצד חוגים מוסלמיים. לפני כמה חודשים השתכנעו הטורקים שעלות החכירה שקולה לעלות רכישה, ופנו לחמש חברות כדי לקבל הצעות לאספקה מהירה של כטב"מ טקטי.
אלביט והתעשייה האווירית הגישו הצעות, וכך גם חברה אמריקאית וחברה אירופית הנחשבות מובילות בתחומן, אלא שבאופן מפתיע נחתם חוזה דווקא עם חברת אירונאוטיקס הקטנה.
מקורות טורקים סיפרו בשבועות האחרונים לעמיתיהם, כי התרשמו לטובה לא רק מיכולותיה המקצועיות של אירונאוטיקס, אלא גם מקשריה בצמרת השלטון הישראלי. לדבריהם, בעת שהנשיא פרס ביקר בטורקיה בחודש נובמבר עלה לדיון הצורך הדחוף של הטורקים בכטב"מ - וכך הוזכר שמה של החברה הקטנה מיבנה.
הטורקים נחשבים קליינטים קשים בתחום הציוד והידע הביטחוני, ואזכור שמה של אירונאוטיקס יכול להעניק לה יתרון עצום מול שאר המתמודדות. "מקובל שכל נציג רשמי של ישראל המגיע לביקור במדינה זרה מקדם שם את עסקיהן של חברות ישראליות", אמר בכיר בתעשיות הביטחוניות. "אבל אמירה מצדו של שמעון פרס, שנתפש כדיפלומט מספר אחת של ישראל, היא בעלת משקל גבוה יותר. מפתיע מאוד שהוא לא דיבר על כל החברות המתמודדות מהצד הישראלי".
החבר אלול מתגייס לעזרה
צירוף של כל העובדות שתוארו כאן, החל מנוכחותו של לאומי בטקס ההשבעה של פרס ועד לתוכן שיחותיו של פרס עם הטורקים, גרם להרמת גבות אצל המתחרים. לא היה צריך להפעיל ריגול תעשייתי כדי להבין כיצד זכתה החברה ליחס אוהד כל כך מנשיא המדינה: באחת התמונות באתר האינטרנט של החברה נראה הנשיא פרס לצדו של הח"כ לשעבר רפי אלול, שפרש לעסקים לפני כשנתיים.
אלול לא ניתק את קשריו עם פרס ונשאר בקשר גם עם יו"ר הכנסת דליה איציק. הוא נהפך ללוביסט הפועל בכנסת ובמשרדי הממשלה, ובמקביל מונה ליועצו המיוחד של הנשיא פרס לענייני חברה ורווחה. לאומי, שזיהה את יכולותיו של אלול בהפעלת קשרים, שכר את שירותיו. את משימותיו של אלול הגדירו השבוע מקורות בחברה כ"הפעלת קשרים בינלאומיים וקשרים בישראל". מקור בחברה סיכם ואמר: "הוא מכיר אנשים ומביא עסקים".
לאומי מכיר את פרס "היכרות רופפת", כהגדרתו, כבר שש-שבע שנים. הוא לא מספר מה מקור ההיכרות, אך מודה שעם גיוסו של אלול התהדקו הקשרים. "בעבר ביקשנו מפרס עזרה בהעברת המפעל שלנו לאזור קיבוץ גבולות", מספר לאומי, "ביקשנו את עזרתו כשר לפיתוח הגליל והנגב, בדיוק כמו שפנינו להרבה אנשים וגופים רלוונטיים. לא ביקשנו כסף. ההשקעה כולה אמורה להיות שלנו, ביקשנו רק סיוע של המוסדות. חשבנו שיראו ביוזמה שלנו הזדמנות בעבור הנגב, וזה גם מה שביקשנו מפרס. אין בזה שום דבר פסול".
לאומי מודה שאלול היה זה שאירגן לו הזמנה לטקס השבעת הנשיא, אך טוען שפרס לא הזמין אותו באופן ספציפי. גם את נוכחותו של פרס במסיבת החברה הוא אינו זוקף לזכות קשריו הטובים של הלוביסט אלול. "פנינו זמן רב קודם לכן והזמנו אותו. זה עבר בצינורות המקובלים ואת כל הבדיקות המתאימות", הוא אומר.
לאומי טוען שאינו יודע אם אלול פנה אל פרס בעניין העסקה הטורקית, או אם פרס העלה את העניין בטורקיה. "אנחנו פועלים שם שנים רבות, וכך הגענו לעסקה הזו. היתה דרישה, הגשנו הצעה וזכינו. אני לא יודע אם פרס דיבר עלינו, אבל אם זה אכן קרה הוא עשה זאת במסגרת הייצוג של ישראל ולא הייצוג שלנו. זה חלק מתפקידו, והוא עשה זאת גם בעבור תעשיות ביטחוניות אחרות".
אנשים המכירים את עסקת הכטב"מים בטורקיה טוענים כי הסחורה של אירונאוטיקס אינה נופלת באיכותה מזו של מתחרותיה ובמקרים מסוימים אף זולה ומשתלמת יותר. לדבריהם, "לא מן הנמנע שהטורקים בחרו באירונאוטיקס על סמך שילוב של איכות, זמינות ומחיר - ולא רק על סמך המלצה של בכיר ישראלי כזה או אחר".
לאומי מודה שהוא נוקט לעתים שיטות לא מקובלות, אבל מתחייב שהכל על-פי חוק. "נכון שאני שובב, אבל מכאן ועד ההשמצות שמפזרים עלי המתחרים יש מרחק גדול", הוא אומר. "כבר הגישו נגדי תלונות למשטרה ולמשרד הביטחון, הפיצו עלי שאני מסתובב עם שומרי ראש ומה לא. העובדה היא שנוקיתי מכל חשד".
עסקי אוויר (וים ויבשה)
אירונאוטיקס מייצרת את המזל"ט אירוסטאר, מצלמות המורכבות על בלוני תצפית וכלי רכב, ומערכות בקרה ושליטה. בעבר פורסם כי החברה פועלת בין השאר בארה"ב, נפאל, חוף השנהב, אתיופיה, יוון, ספרד ופולין.
"אירונאוטיקס נולדה מתוך המגמה האדירה של השינוי בשוק הביטחוני", מספר אבי לאומי. "עד שנות ה-80 הובל השוק בידי התעשיות הביטחוניות, ואילו כיום בית הפיתוח העיקרי נמצא בתעשייה האזרחית. רף הכניסה לשוק הונמך בגלל נגישות הטכנולוגיה. השוק פתוח יותר, וניתן להיכנס אליו עם השקעה כספית קטנה יחסית.
"זה גרם לזעזוע קשה בתחום הפיתוח. העלויות הוזלו והרבה יותר רעיונות נכנסו לשוק ויצרו תחרות למוקדי הפיתוח המסורתיים. אנחנו רוכבים על הגל הזה, משוחררים ממחויבויות היסטוריות שיש למתחרים. יש לנו עובדים צעירים שקולטים מהר כל טכנולוגיה חדשה, מחוברים למציאות ולדרישות הכי עדכניות שיש".
לאומי מוכן לנדב פרטים מעטים על העסקים שהוא מנהל. "אנחנו מגיעים למחזור שנתי של כ-150 מיליון דולר עם 30 לקוחות עיקריים על הגלובוס. מכרנו באחת ממדינות חבר העמים לשעבר ציוד מתוחכם, המאפשר שיתוף פעולה בין כוחות ארטילריה לכלי טיס בלתי מאויש. במקומות אחרים מכרנו מערכות תצפית אוויריות מתוחכמות, אבל לבקשת הלקוחות אני מנוע מלפרט".
עיקר העיסוק של החברה נותר כלי טיס בלתי מאוישים. מקורות בחברה מספרים שבאחרונה הושלם טווח המוצרים בתחום זה, החל מכטב"מ מיקרו טקטי השוקל שישה ק"ג וכלה במטוס ללא טייס אסטרטגי לטווחים ארוכים. בנוסף פיתחה החברה מערכות בלתי מאוישות לצבאות היבשה והים, וסדרה של מוצרים אזרחיים לכוחות הצלה.
בית הנשיא: "לא היו דברים מעולם"
מבית הנשיא נמסר בתגובה: "נשיא המדינה שמעון פרס פועל לקידום התעשייה הישראלית כחלק בלתי נפרד מפעולותיו. הנשיא מקפיד להיפגש עם ראשי חברות, חוקרים ויזמים בתחומים מגוונים מישראל ומהעולם, ומשתתף דרך קבע בסיורים, טקסים ואירועים רבים של חברות ומפעלים ברחבי ישראל.
"מעבר לכך, מקפיד הנשיא בביקוריו הממלכתיים בחו"ל לקדם, להאדיר ולחזק את התעשייה הישראלית בכללותה, בפגישותיו עם גורמים רלוונטיים ברחבי העולם. באשר לעסקת מטוס ללא טייס בין חברת אירונאוטיקס לבין חיל האוויר הטורקי, לא היו דברים מעולם. ברצוננו לחדד ולהדגיש כי במהלך נסיעתו של הנשיא לטורקיה לא עלו נושא זה ושמה של חברת אירונאוטיקס כלל וכלל על הפרק".
רפי אלול מסר בתגובה: "מאז שעזבתי את הכנסת אני מייעץ לחברות במסגרת חברת אישרא ייעוץ והכוונה בע"מ. בין לקוחותי ניתן למצוא גם את חברת אירונאוטיקס, שלה אני מעניק שירותי ייעוץ כמה שנים.
"אני מסייע למערך השיווק של החברה באמצעות חיפוש ויצירת קשרים עסקיים עם גורמים המהווים לקוחות פוטנציאליים של החברה בחו"ל. אני לא מייצג את החברה בישראל ואיני מעורב בפעילותה העסקית כאן, אלא רק ביוזמה להעתקת המפעל לנגב. ביני לבין המנכ"ל אבי לאומי יש קשרי עבודה וקשרים חברתיים.
"אכן, בהזדמנויות שונות הכרתי ללאומי חברים שלי מפעילותי הציבורית ואף רתמתי אותו ואת החברה שלו לפעילות ציבורית התנדבותית ופילנתרופית. למיטב ידיעתי, ללאומי היתה היכרות שטחית עם הנשיא עוד לפני שהפגשתי ביניהם בנסיבות חברתיות. עם זאת, אכן הייתי מעורב ביוזמה של לאומי להעתקת המפעל המרכזי של החברה לנגב.
"פעלתי לזימונו של לאומי לטקס השבעת הנשיא - כתעשיין, כיזם מבטיח בתחום הביטחוני וכבעל חזון בתחום ההתיישבותי. אין לי כל ידיעה על עסקות של החברה בטורקיה, לא הייתי מעורב בייעוץ לחברה במדינה זו וממילא לא אוכל להוסיף דבר בהקשר האמור".
מלחמות ביבשת השחורה
במארס 2006 חשף יוסי מלמן ב"הארץ" את פרטיה של עסקה בין אירונאוטיקס לבין ממשלת ניגריה. לפי אותו פרסום, זכתה אירונאוטיקס בחוזה של 260 מיליון דולר לאספקת כ-20 כלי טיס בלתי מאוישים ומערכות השליטה שלהם למשרד האנרגיה הניגרי.
מקורות בתעשיות הביטחוניות הביעו פליאה על היקף התשלום לעומת שווי הציוד שהחברה התחייבה לספק. ועדה מיוחדת של הסנאט הניגרי פתחה בחקירה כדי לבדוק אם היקפה הגדול של העסקה נובע משוחד שהועבר לגורמים במדינה. לפי שעה הוקפאה העסקה, לאחר שהניגרים העבירו לאירונאוטיקס מחצית מהסכום.
במקביל הוגשו נגד אירונאוטיקס שלוש תביעות, בישראל ובניגריה. המכנה המשותף לשלושתן הוא טענות על סירובה של החברה לשלם עמלות לסוכנים, שלפי טענתם חיברו בין הצד הניגרי לצד הישראלי.
התובע הניגרי הוא הקולונל פול אובי, לשעבר מושל של אחת ממדינות המחוז בניגריה וכיום בעל חברה לייעוץ ביטחוני עם קשרים במקומות הנכונים. אובי טוען ששימש סוכן של אירונאוטיקס, ותיווך בינה לבין ממשלת ניגריה בעסקת המזל"טים. כעת הוא תובע בבית המשפט העליון בניגריה את הפסקת התשלומים לחברה עד שישולמו לו דמי תיווך בסך 4 מיליון דולר. לטענת לאומי, מדובר בתביעה מופרכת שמקורה בעסקה אחרת שאובי היה אמור לתווך בה, אך בסופו של דבר לא יצאה לפועל.
החברה מתמודדת גם עם שתי תביעות בישראל. הראשונה היא של חברת גל תעופה שבראשה עומד ארנון הר-לב, התובע מאירונאוטיקס יותר מ-20 מיליון שקל. לטענתו, הוא הביא לאירונאוטיקס את המידע הראשוני על העסקה לאחר שבמסגרת פרויקט שניהל בניגריה התבקש להציג לממשלת מחוז ריוורסטייט הצעות לבניית מערך הגנה על שדות הנפט שבשפך הניז'ר.
הר-לב טוען כי אחת האפשרויות שהציג היתה שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים. לפי התביעה, כאן נכנס לתמונה ערן רון, טייס קרב ישראלי שבשנים האחרונות מתווך בעסקות ציוד ביטחוני ברחבי העולם. רון עבד אז בין השאר עם אירונאוטיקס. הר-לב ידע זאת ופנה אליו כדי שיציג בפני הניגרים את הציוד של החברה.
הר-לב טוען שקיבל בתמורה למאמציו 200 אלף שקל בלבד, מתוך 2 מיליון יורו שמגיעים לו על-פי ההסכם. רון, שתובע בנפרד מאירונאוטיקס 2% מהיקף העסקה, טוען שמרגע שהעסקה החלה להתקדם "חתך" לאומי את המתווכים, ועבר לעבוד ישירות עם חברה ניגרית שייצגה אותו.
בתביעת גל תעופה נפרשים המאמצים שהשקיעו סוכנים שונים בקידום עסקות מול חוגי ממשל בניגריה, כולל הוצאת כספים כדי לזכות ברצונם הטוב של מקבלי ההחלטות. משתי התביעות, וגם מתביעתו של הקולונל אובי, עולה הטענה כי באירונאוטיקס פשוט לא אוהבים לשלם לסוכנים.
לאומי דוחה את כל הטענות: "אני לא מכיר את גל תעופה. הם הגיעו לחברה דרך ערן רון, טייס שעבד אתנו כמה שנים כסוכן, עשה אתנו עסקים ותמיד קיבל את מה שמגיע לו. הוא הביא את גל תעופה וסיכמנו אתם על חלוקה טריטוריאלית בתוך ניגריה. היה לנו מותר לעבוד בכל מדינות המחוז, פרט למדינה אחת שבה הם עבדו.
"הם לא היו אלה שהכניסו אותנו לניגריה. מהתביעה שלהם עולה שהם בכלל לא מכירים את פרטי העסקה. איך זה מסתדר עם טענתם שהם היו גורם פעיל בה? בסכומים כאלה טבעי שאנשים יגיעו לתביעות. אפילו אחוז אחד מעסקה בהיקף כזה הוא הרבה מאוד כסף, ולסוכן לוקח שנים לסגור עסקה. רוב החברות היו משלמות לסוכן שתובע אותן רק כדי להשתיק אותו, גם אם הוא לא צודק. אני לא עובד ככה. אני צופה שהתביעות האלה ייגמרו בדחייה מוחלטת".
ערן רון סירב להתייחס לסכסוך שלו עם אירונאוטיקס כל עוד הוא תלוי ועומד בבית המשפט. נמסר מטעמו כי "נגד אירונאוטיקס הוגשו בעבר הרחוק והקרוב שורת תביעות בישראל ובחו"ל, כולל בניגריה, מצד בכירים לשעבר בחברה, עובדים, סוכנים ואחרים. קשה להשתחרר מהרושם שאירונאוטיקס, כעניין של מדיניות, מעדיפה לגרור את בני שיחה להליכים משפטיים במקום לעמוד בהתחיבויותיה ולשלם את המגיע להם".
מחברת "גל תעופה" נמסר בתגובה: "מבלי להיכנס לפרטי המקרה כל עוד הוא תלוי ועומד בבית משפט, גל תעופה מוקיעה את הנוהג של חברות מסוימות לנסות ולהתחמק מתשלומים שעליהם התחייבו וחתמו, כל עוד לא ניתן בבית המשפט פסק דין כנגדן. לא נותר לנו אלא לקוות שהנהלת אירונאוטיקס ובעלי השליטה החדשים בה - האחים שקד - יתעשתו ויבינו שהדרך של אי-כיבוד הסכמים פוגעת בעצמם ובתעשייה הביטחונית הישראלית בכלל, ויפעלו לעמוד בהתחייבויות שנתנה החברה".
אבי לאומי - מיצרנית המזל"טים אירונאוטיקס - יכול ללמד אתכם איך למנף קשרים
גיא לשם
29.2.2008 / 9:07