מוקירים תודה: חוק המילואים צובר תאוצה עם הטבות בסך 800 מיליון שקל

סייע בהכנת הכתבה: מוטי בסוק



במלחמת לבנון השנייה מצא עצמו ד', בעל עסק קטן למתן שירות תיקונים למחשבים, מנושל מרוב עובדיו. בכל בוקר היה מגיע למעבדת השירות, אך להוציא את מזכירתו וטכנאית מחשבים אחת שעבדה בצוותו, כל ששת עובדיו האחרים גויסו ללחימה בצפון. ד' עשה ככל יכלתו לעמוד בדרישות הלקוחות - אך ללא הועיל.



מהר מאוד הבין שלא יוכל למלא את מקומם של שישה אנשים, והחל לדחות הזמנות עבודה. מיותר לציין שהוצאות העסק לא פחתו באותה תקופה. בתום המלחמה מצא עצמו ד' שקוע בחובות. "להעסיק מילואימניק כיום זה לא עסק כלכלי טוב", אומר עלה מיקנובסקי, יועץ ארגוני הפעיל בארגון המילואימניקים, פורום החפ"שים. "לא רק המילואימניקים מפסידים, אלא גם מעסיקיהם, שמפסידים כסף, תפוקה, פוגעים בלקוחות שלהם - והם לא מפוצים די". ואולם, הצעת חוק המילואים - שנועד לקבוע הטבות והקלות למשרתים במילואים - צוברת תאוצה ותטפל גם בנזקים למעסיקים וגם בנזקים למילואימניקים. השבוע, רגע לפני נסיעתו ליפאן, הסיר ראש הממשלה אהוד אולמרט את אחד המכשולים העיקריים שהיוו מוקד למאבק בין משרדי הביטחון והאוצר, וקבע כי הסכום שיוקצה להטבות אנשי המילואים יילקח מתקציב המדינה באמצעות קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה.



כתוצאה מכך יקבלו המשרתים במילואים תוספת של 4,320 שקל (360 שקל בחודש) ישירות לחשבון הבנק. התוספת שוות ערך לשתי נקודות זיכוי במס הכנסה. עלותה השנתית היא 300 מיליון שקל החל ב-2010, אך כבר השנה יתוקצבו לכך כ-180 מיליון שקל. עלות ההטבה תתאפשר על ידי קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה.







מערכת הביטחון טרם גיבשה את הקריטריונים לפיהם ייקבע מי יהיה זכאי למענק ואם הוא יינתן גם למילואמיניקים לא קרביים, והעניין יוכרע בשלבים הבאים של חקיקת חוק המילואים.



גם עבור המעסיקים צפוי המצב להשתפר: כיום ההחזר שהם מקבלים מביטוח לאומי בגין חודש היעדרות של עובד במילואים, מחושב לפי 30 ימי עבודה ולא לפי 21 כפי שקובעת הצעת החוק - מה שמגלם את השכר הריאלי של העובד.



טפיחה על השכם



ואיך בכל זאת מתכוונים לטפל במעסיקי המילואימניקים? לפני כשנה וחצי יזם שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, את אות שר הביטחון למעסיקי מילואים. מטרתו לתמרץ מעסיקים לכבד את בחירתו של העובד לשרת במילואים, להבטיח את זכויותיו ואף לתמוך בו להמשיך להתנדב. ביום ראשון ייצא לדרך קמפיין פרסומי לקראת חלוקת האות בפעם השנייה, במסגרתו יקראו עובדים ומעסיקים להגיש את מועמדותם על פי קריטריונים של תמיכה במערך העובדים המשרתים במילואים.



חבר שופטים כולל בין היתר את איש העסקים בני גאון, את נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, את יו"ר ההסתדרות עופר עיני ואת היועץ האסטרטגי הבכיר ונציג המועצה הציבורית למען המילואים, משה שתיל. חבר השופטים יבחר את הארגונים המצטיינים, וסמוך ליום העצמאות ייערך טקס חגיגי בנוכחות שר הביטחון ואישים בכירים, בו יוכרזו הזוכים. "אנחנו לא מנסים לקנות את המעסיקים בכסף, אלא לייצר מסר שנתמך על ידי סמלים ומקווים שהמסר יחלחל", אומר קצין המילואים הראשי, תא"ל דני ון-בירן, שגייס את עיני וברוש לחתימה על אמנת מעסיקים המחוייבים לסולידריות כלפי המשרתים במילואים.



"אני מאמין בתמריצים חיוביים כמנוף טוב יותר לקדם תהליכים על פני סנקציות. אם נדע למנף את חשיבות שירות המילואים, נגיע לתוצאה טובה יותר מאשר אם נגדיל את הקנס על מעסיקים עבריינים. אם ניתן סנקציה חמורה מדי, נגיע לסיטואציה שבה אף מעסיק לא ירצה לקחת מילואימניק לעבודה".



אלא שאת מיקנובסקי כל זה, בלשון המעטה, לא מרגש. "במקום לתת תמריץ אמיתי להעסקת מילואימניקים, משרד הביטחון מחלק את מגן השר וכמה טפיחות על השכם. מאחורי הקלעים מעסיקים עושים חושבים לפני שהם קולטים מילואימניקים לעבודה.



"כבר שנים אנחנו דורשים לפצות מעסיקים פיצוי מלא ולתמרץ אותם. עד היום, החקיקה באה בתחום המקל, אם ימשיכו בכיוון הזה בלי הגזר, אף מעסיק לא ירצה עובד שמשרת במילואים. כמו שהמדינה יודעת לעודד עסקים באיזורי פיתוח או לתת מענקים לחברות גדולות בסגנון טאוור או אינטל, היא יכולה להתאמץ ולעודד מעסיקים להעסיק מילואימניקים לתמרץ אותם או לפחות להבטיח שלא ייפגעו", אומר מיקנובסקי.



אפליה מותרת



בכל הקשור למילואימניקים עצמם, במערכת הביטחון לא מסתפקים רק באותות וטקסים. הצעת חוק המילואים, שגובשה והובלה על ידי סגן שר הביטחון מתן ילנאי, נחשבת מהפכנית ואמורה להעניק הטבות משמעותיות למשרתים בצה"ל תוך דגש על המשרתים ביחידות השדה. הצעת החוק כבר עברה בקריאה ראשונה ב-2005, ווילנאי התחייב כי החקיקה תושלם השנה. מאז תחילת מושב הכנסת נערכים דיונים אינטנסיווים על מנת להעבירו בקריאה שנייה ושלישית עד תום המושב הנוכחי באפריל.



לאורך הדרך נשמעו לא מעט קולות נגד החוק. בין היתר, היו מילואימניקים שסברו כי בגרסתו המקורית לא היה בחוק מספיק כדי לענות על צרכיהם האמיתיים. אחרים ראו בו חוק מפלה, ובעיקר סלדו מהסעיף הקובע כי "לכל גורם ציבורי מותר לקבוע הוראות המתגמלות ומוקירות חיילי מילואים, מבלי שיראו בכך אפליה אסורה".







ון-בירן: "מדובר על כ-100 אלף איש שמשרתים במילואים - 1.5% מהאוכלוסיה - שיהנו, כשיעבור החוק, מתוספת של תגמול ופיצוי בשווי כ-800 מיליון שקל. זה לא שהכסף הוא האמצעי שלנו לשמר את מערך המילואים, אבל זה תנאי הכרחי להוקיר תודה ולתת לזה ביטוי חומרי. גם כך, במקרה הטוב, אנשי המילואים יגיעו למצב של איזון - יש דברים שאין לנו דרך לפצות עליהם. סוגיית ההטבות היא אמצעי להבעת הוקרה ולא מהות החוק".



אפילו מיקנובסקי מודה כי מאז חידוש מושב הכנסת, הדיונים מתקיימים ברוח טובה ועניינית. בעוד שהדיונים הראשונים סביב הצעת החוק הראשונה בעניין המילואים הוציאה אותו ואת חבריו למחאה רועשת, כעת הוא מדווח על שינוי כיוון.



"ב-2005 הרוח היתה רעה ואטומה מצד משרד הביטחון וצה"ל", אומר מיקנובסקי. "הפעם אנחנו מרגישים שינוי ברוח ההתיחסות, מתוך רצון אמיתי לסגור ולקדם את החוק. אבל בסופו של דבר מה שיקבע זה מבחן התוצאה. עד שלא יהיה חוק חתום ומאושר אין סיבה למסיבה".



"צה"ל מעכב את ההטבות"



"בכדי לקדם את השגת ההטבות למשרתים במילואים, אנו זקוקים לתעודות המילואימניק הפעיל שצה"ל דוחה את הוצאתן זמן רב", מאשים פרופ' משה בר ניב, המשנה לנשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה ונציג האקדמיה במועצה למען המילואים.



המועצה מעוניינת ליצור קשר עם כל הארגונים העסקיים הגדולים במדינה, ולבקש הקלות ומבצעים לאנשי המילואים. בין שלל ההטבות מדובר בסיוע אקדמי למשרתים במילואים.



המועצה הציבורית למען המילואים היא פרי יוזמתו של קצין מילואים ראשי, תא"ל דני ון-בירן, שפנה לאחר מלחמת לבנון השנייה ליו"ר בנק המזרחי וראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, וביקש ממנו להקים גוף התנדבותי עצמאי שיקדם את חוק המילואים וההטבות מול הממשלה ומול המגזר העסקי לרווחת אנשי המילואים.



בין חברי המועצה שמתכנסת אחת לחודש נמנים גם עורך הדין ושר המשטרה לשעבר, משה שחל, נשיא לשכת רואי החשבון ראובן שיף, בעל משרד הלובינג בוריס קרסני, השר לשעבר אמנון רובינשטיין ומנהל איכילוב פרופ' גבי ברבש.