צפרה כץ היא לא רק הישראלית הבכירה ביותר הביי-טק העולמי - היא אחת הנשים החזקות בארה"ב

רשם יותר מ-100 פטנטים



אלי הררי, מייסד ומנכ"ל סנדיסק
גיל: 62
מגורים: קליפורניה
בארה"ב: 19 שנה
עוד משהו: שמה של חברת סנדיסק נולד מרעיון של בתו



אלי הררי, 62, הוא המייסד, היו"ר והמנכ"ל של סנדיסק - הספקית הגדולה בעולם של מוצרי אחסון מידע בטכנולוגיית פלאש. הוא היה תלמיד מצטיין, ובתיכון למד בפנימייה יהודית בבריטניה. לאחר השירות הצבאי למד לדוקטורט בפיסיקה של המוצקים באוניברסיטת פרינסטון, וחזר לישראל כדי לעבוד בסניף המקומי של אינטל.







הררי נכנס לתחום הזיכרונות הבלתי נדיפים כאשר פיתח ב-1975 את זיכרונות ה-EEPROM, שהקדימו את זיכרונות הפלאש, ורשם עליהם פטנט. ואולם אף שהיו לו יכולות פיתוח מרחיקות לכת בתחום הזיכרונות, הררי התקשה לשכנע משקיעים לתמוך במימוש הפוטנציאל המסחרי של הרעיון. ב-1983 הוא הקים סטארט-אפ בשם WSA, וחמש שנים מאוחר יותר את סנדיסק. ב-1989 הוא נסע לקליפורניה, ושם השתקע.



להררי ניסיון של יותר מ-30 שנה בתעשיית האלקטרוניקה, והוא מכונה "אבי כרטיסי הזיכרון בטכנולוגיית הפלאש". באמתחתו יש יותר ממאה פטנטים רשומים בתחום הזיכרון בארה"ב ובמדינות אחרות. סנדיסק המציאה תחת הנהגתו את רוב סוגי כרטיסי הפלאש הנמכרים בעולם, וכיום נחשבת החברה למתחרה העיקרית של אפל בתחום נגני המוסיקה והווידאו. ב-2006 רכשה סנדיסק את חברת אם סיסטמס מכפר-סבא, שפיתחה את הדיסק-און-קי.



הררי הקים לפני יותר מעשור את מרכז הפיתוח של סנדיסק בפארק התעשייה בתפן, ואף הודיע כי הוא מרחיב את פעילותו בשוק הישראלי. הטכנולוגיות המפותחות במרכז בתפן משולבות כיום במרבית מוצריה של סנדיסק, הנמכרים ב-210 אלף חנויות ברחבי העולם.



משרדיה הראשיים של סנדיסק שוכנים בעמק הסיליקון שבקליפורניה. לחברה 2,800 עובדים, 700 מתוכם בישראל. החברה שהררי הקים נסחרת בנאסד"ק סביב שווי של 6 מיליארד דולר.



להתנתק מחבל הטבור



רונן ערמון, מנהל מחקר ופיתוח בחטיבת התוכנה של hp
גיל: 45
מצב משפחתי: נשוי + 4
מגורים: אזור סן פרנסיסקו
בארה"ב: שנתיים
עוד משהו: בשעות הפנאי גולש על גלשן רוח



"מי שבוער בעצמותיו רעיון למיזם ורוצה להגיע רחוק חייב לפרוק את ההתלהבות הזאת ולהקים סטארט-אפ. עם זאת, חשוב לדעת מתי להתנתק מחבל הטבור: מתי לעזוב את החברה הגדולה, אבל גם מהו הזמן הנכון כדי לעשות את הדרך בכיוון ההפוך".



כאדם שעזב את הסטארט-אפ שהקים לטובת עבודה בחברה בינלאומית גדולה, רונן ערמון יודע על מה הוא מדבר. ערמון, 45, התחיל את דרכו המקצועית בצה"ל. הוא למד כעתודאי בטכניון ולאחר מכן שירת בממר"ם.







ב-1992, לאחר שהשתחרר מהצבא, הוא הקים עם יוני ירון את חברת הסטארט-אפ אניגמה, שפיתחה תוכנה למסחר אלקטרוני בחלקי חילוף תעשייתיים. ערמון הקדיש לאניגמה 11 שנה מחייו, עד שב-2003 החליט לעזוב. "בשלב מסוים החלטתי שהגיע הזמן לזוז", הוא מסביר. "רציתי להתקדם מבחינה מקצועית וניהולית".



ערמון הצטרף למרקורי, שעסקה בפיתוח תוכנה לניהול טכנולוגיה עסקית, ומילא שם תפקיד בכיר במחלקת המחקר והפיתוח. לאחר זמן מה עזב את תפקידו מנהל הפיתוח של מרקורי, אורי דניאלי, וערמון מונה לתפקיד במקומו.



ב-2006 רכשה חברת hp את מרקורי וערמון עבר להתגורר בארה"ב. באוגוסט 2007 קודם סגן הנשיא למחקר ופיתוח ב-hp, בועז חלמיש, לתפקיד סגן נשיא לתוכניות אסטרטגיות - וערמון תפס את מקומו. כיום תוארו הרשמי הוא מנהל מחקר ופיתוח בחטיבת התוכנה של hp.



"הובלת ארגון גלובלי היא אתגר ניהולי עצום", הוא אומר. "בנוסף, החשיפה לתרבויות אחרות מדהימה. יש הפריה מאוד יפה בין תרבויות פיתוח שונות, ומעניין לראות כיצד חושבים אנשים שאינם ישראלים. יש משהו בתרבות, בשפה, בדינמיקה ובאנרגיה של הישראלים שאי אפשר לקחת מהם. יש המון תכונות ישראליות שהייתי שמח לראות אצל אחרים - אבל גם להפך".



בזמנו הפנוי גולש ערמון על גלשן רוח. הוא מספר כי לפני חמישה חודשים נשבר חלק במפרש בעת שגלש במפרץ סן פרנסיסקו, והוא נתקע בלב ים ללא יכולת לחזור לחוף. באחת בלילה, לאחר שצף תשע שעות בלב ים, איתר אותו מסוק של משמר החופים והציל אותו.



מתגעגע לתחושת השייכות



גיל בן-ארצי, מנהל בקבוצת הרכישות והאסטרטגיה של יאהו
גיל: 33
מצב משפחתי: רווק
מגורים: סן פרנסיסקו
בארה"ב: שבע שנים וחצי
עוד משהו: הגיע ליאהו דרך אחד העובדים שם







בגיל 33 בלבד גיל בן-ארצי הוא אחד הישראלים הבכירים המועסקים בענקית האינטרנט יאהו. כמנהל בקבוצת הרכישות והאסטרטגיה של החברה הוא מעורב בבדיקות לפני שיאהו מבצעת רכישות, משמש איש קשר לחברות סטארט-אפ בישראל ומעורב בהחלטות אסטרטגיות.



בן-ארצי, שהתגורר בצעירותו כמה שנים בלונדון, מספר כי כבר כשהיה בן קצת יותר מ-20 ידע שהוא רוצה ללמוד לתואר שני במינהל עסקים בארה"ב. ב-2000, כשנתיים לאחר שסיים תואר ראשון, הוא נסע לבית הספר הנחשב למינהל עסקים וורטון כדי להגשים את השאיפה. "הלימודים היו חוויה מדהימה", הוא מעיד.



עם סיום הלימודים החל בן-ארצי לעבוד בחברת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG). "חשיפה לחברות ענק כמו אלה ש-BCG מייעצת להן היתה משהו שתמיד קסם לי", הוא אומר. ליאהו הגיע לפני שנתיים וחצי. לדבריו, "לאחר שנתיים ב-BCG ועל-אף שנהניתי, רציתי לעבוד בתעשיית האינטרנט. חיפשתי הזדמנויות, והגעתי ליאהו דרך אחד העובדים שם, שעבד אתי בעבר ב-BCG".



בן-ארצי עבר מניו יורק לסן פרנסיסקו, שם הוא מתגורר כיום עם חברתו לחיים, יהודיה אמריקאית. הוא מגיע לישראל פעם-פעמיים בשנה - כדי לבקר את משפחתו בכפר סבא, אבל גם כדי להיפגש עם נציגים של חברות סטארט-אפ ישראליות.



לדבריו, העובדה שהוא ישראלי לא השפיעה על התפתחות הקריירה שלו. "זה לא ממש שינה", הוא אומר. "השאלה היתה מה יש לי להציע מבחינה אנליטית ותקשורתית. עם זאת, יכול להיות שביאהו אני מביא ערך מוסף בכך שאני מסייע לחברה להיחשף לסטארט-אפים ישראליים".



בן-ארצי מדגיש את החשיבות שבחבירה לחברות אמריקאיות. לדבריו, "לישראל יש אמנם יתרון בהיי-טק, בגלל כל הסיבות הידועות של אופי יזמי ושאפתנות. אבל אם יש לך חברת אינטרנט שרוב קהל היעד שלה נמצא בארה"ב קשה מאוד לנהל אותה מישראל", הוא אומר. "חברה כזאת חייבת שתהיה לה נציגות בארה"ב, מישהו שיכול להרגיש את השוק. אתר שיתוף הווידאו מטה-קפה הוא דוגמה מאלפת לכך".



לדברי בן-ארצי, חברה ישראלית שרוצה להצליח בארה"ב צריכה גם להתגבר על הבדלי מנטליות. "בעבורי הנחיתה בארה"ב היתה רכה, כי עברתי דרך בית ספר. אבל לדעת לדבר אנגלית זה לא לדעת אמריקאית", הוא מסביר. "יש הבדלים משמעותיים כמו הניואנסים בשפה, במחוות, בנטוורקינג. זה לא יותר טוב או יותר רע, אלא פשוט אחר, ולוקח זמן להיכנס לזה. ההבדלים הם גם בצורת ההתדיינות - הבעת עמדה, למשל. כשמישהו אומר לך ?זה נשמע מאוד מאתגר', הוא בעצם מתכוון לומר ?למה אתה נכנס לזה, מטורף'".



את החיים בארה"ב מגדיר בן-ארצי כנוחים מאוד ונעדרי מתחים. "בניו יורק ובסן פרנסיסקו יש עירוב של הרבה תרבויות וקל להשתלב", הוא אומר. "עם זאת, אני לא מרגיש שייך במיוחד לארה"ב. זו לא המדינה שלי, ועם הזמן זה הולך וגובר".



לדבריו, חזרה לישראל אינה עומדת על הפרק בשלב זה ("מסיבות אישיות אני כרגע בארה"ב"), אבל הוא בהחלט רואה את עתידו בישראל.



היורשת



צפרה כץ, נשיאת אורקל העולמית
גיל: 47
מצב משפחתי: נשואה + 2
מגורים: קליפורניה
בארה"ב: 41 שנה
עוד משהו: אחותה שרית היא קומיקאית







צפרה כץ היא לא רק הישראלית הבכירה ביותר בהיי-טק העולמי, אלא גם אחת הנשים החזקות בארה"ב התאגידית. היא נשיאת אורקל, ענקית התוכנה השנייה בגודלה בעולם אחרי מיקרוסופט, הנסחרת בשווי שוק של כ-97 מיליארד דולר, ונחשבת יד ימינו ויורשתו העתידית של מייסד החברה האגדי, לארי אליסון.



צפרה כץ נולדה ב-1961 בחולון, וגדלה ברחובות עד גיל שש. אביה, לאונרד כץ, הוא פרופסור לפיסיקה, שב-1967 קיבל הצעת עבודה בבוסטון. וכך, כשהיתה בת שש, היגרה המשפחה לארה"ב. אביה שימש עד 2005 ראש המחלקה לפיסיקה של אוניברסיטת מסצ'וסטס. אחותה שרית היא קומיקאית בארה"ב, ואמה ג'ודית, ניצולת שואה, נפטרה לפני שנים ספורות. המשפחה השתקעה בבוסטון ולא שבה לישראל, אך הקפידה לבקר כאן כמעט מדי שנה.



צפרה הצטיינה בלימודיה, קיבלה תואר בוגר במינהל עסקים מבית הספר למינהל עסקים וורטון של אוניברסיטת פנסילווניה ב-1983, וב-1986 השלימה תואר במשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד.



בהמשך הצטרפה לבנק ההשקעות דונלדסון לופקין בוול סטריט, שם עבדה באינטנסיוויות במשך 13 שנה כבנקאית השקעות המתמחה בעסקות מיזוגים ורכישות של חברות היי-טק. היא נישאה לגל תירוש, ישראלי לשעבר, קיבוצניק שהגיע לארה"ב לאחר שירותו הצבאי. תירוש הוא מאמן כדורגל במקצועו ולבני הזוג שני ילדים.



ב-1999, בתקופת הפריחה של ההיי-טק בארה"ב, היא פגשה את לארי אליסון, כאשר ערכה בעבורו עסקת רכישה לאורקל. הוא התרשם מהבנקאית הצעירה, והציע לה להצטרף לחברה כסמנכ"לית הכספים. היא עשתה זאת והעתיקה את מגוריה לעמק הסיליקון. כץ עבדה קשה, בעיקר מאחורי הקלעים, ונזהרה מאוד מחשיפה ציבורית. שנים ספורות לאחר מכן, כשמונתה לסגנית הנשיא ולאחר מכן לנשיאת החברה, ואף עקפה את צ'ארלס פיליפס שהיה סגן נשיא מקביל אליה, הבינה שעליה לצאת לאור הזרקורים.



את הראיון העיתונאי הראשון העניקה למגזין TheMarker ב-2004, בשל החיבה שלה לשפה העברית ולישראל. גם כיום, אף שהיא כבר מופיעה בכנסים של החברה, היא מעדיפה להישאר מאחורי הקלעים, אולי בגלל אופיו המוחצן של הבוס שלה, אליסון. לא פעם כינו אותה בכלי התקשורת "האשה שלימינו".



בגלל הקשר הישראלי שלה, הסניף הישראלי של אורקל זוכה לביקוריה כמעט מדי שנה, וכן לנוכחותה בכנסים שהוא עורך. המקבילים שלה מחברות היי-טק גדולות אחרות מגיעים לישראל לעתים נדירות הרבה יותר.



כץ ידועה בסגנון ניהול נוקשה, שככל הנראה סיגלה עקב הצורך להוכיח את עצמה בעולם של גברים. "עליך להיות טובה יותר", אמרה כץ בכנס נשים בהיי-טק שהתקיים במאי 2005. "עלייך לעבוד קשה יותר, שעות ארוכות יותר ולעשות יותר רעש".



עם כניסתה לחברה, היא הובילה את אורקל למסע התייעלות גדול והצליחה להעלות משמעותית את שיעורי הרווחיות. הרקע הבנקאי שלה סייע לה מאוד כאשר הובילה את אורקל לסדרה מוצלחת של מיזוגים ורכישות : החברה בלעה את המתחרה הגדולה פיפלסופט במהלך מורכב של השתלטות עוינת תמורת 10.3 מיליארד דולר, וקנתה את המתחרה סיבל ב-3.61 מיליארד דולר. בכך נפתח סבב של רכישת 28 חברות בתוך שלוש שנים, תמורת יותר מ-20 מיליארד דולר.



לפני חודש שוב הפתיעה אורקל את השוק כאשר רכשה את המתחרה BEA סיסטמס תמורת 8.5 מיליארד דולר. כך היא ממשיכה לחזק את מעמדה הבלתי מעורער בשוק התוכנות הארגוניות. המתחרה הגדולה ביותר של אורקל בתחום התוכנות העסקיות היא חברת SAP הגרמנית, ובתקופה מסוימת כץ מצאה עצמה מתחרה מול ישראלי אחר - שי אגסי, שהיה אז הטכנולוג הראשי של SAP. אלא שאגסי עזב את תפקידו, וכץ נשארה הישראלית הבכירה ביותר בעולם ההיי-טק הבינלאומי.



לישון במחלקה ראשונה זה לא קשה



דן ברנע, סמנכ"ל בכיר בחברת BMC
גיל: 63
מצב משפחתי: נשוי + 3
מגורים: ישראל ויוסטון
בארה"ב: שמונה שנים, לסירוגין
עוד משהו: מקפיד לחזור לישראל בימי שישי כדי לשחק כדורגל עם חבריו







דן ברנע, סמנכ"ל בכיר בחברת BMC, מבלה מזה שמונה שנים מחצית מזמנו בארה"ב, ואת החצי השני בישראל. ברנע היה מנכ"ל חברת המימד החדיש, שנרכשה במארס 1999 על ידי ענקית התוכנה הבינלאומית BMC תמורת סכום של 650 מיליון דולר, באחת מהעסקות הגדולות ביותר שידעה חברה ישראלית באותה תקופה.



מאז הוא עבר ליוסטון, וכיום משמש מנהל הפיתוח והמחקר הראשי במטה BMC העולמית. "בשלב הראשון המשכתי לנהל את המימד החדיש כסניף עצמאי בתוך BMC העולמית. לאחר מכן ביקשו ב-BMC שאקח על עצמי תפקידים נוספים, ובשלב מאוחר יותר קיבלתי אחריות על ניהול המו"פ של BMC בכל העולם. זה התפקיד שאני מבצע בארבע השנים האחרונות", הוא מספר.



כיום נחשב ברנע אחד המנהלים הבכירים בחברה (שדיווחה על הכנסות של 1.46 מיליארד דולר ב-2006). "לפני כמה שנים הייתי בין שלושת המנהלים הבכירים בחברה, כעת ההנהלה התרחבה ויש שמונה סגני נשיא בכירים, שאני אחד מהם", הוא אומר.



ברנע אחראי גם על רכישת טכנולוגיות שונות מרחבי העולם עבור BMC, והוא מופקד על התכנון לטווח ארוך של החברה. "אני אחראי על ההחלטה איזו טכנולוגיה רוכשים ואיזו טכנולוגיה מפתחים בתוך החברה". המשפחה של ברנע נותרה בישראל, ולשאלה איך הוא מתמודד עם הנסיעות התכופות לארה"ב ובחזרה, הוא משיב: "אני אוהב לצטט בעניין הזה את גיורא ירון: 'לשכב במארבים בלבנון זה קשה, אבל לישון במחלקה ראשונה זה לא קשה'".



הישראלי הבכיר ביותר באינטל



דדי פרלמוטר
סגן נשיא בכיר באינטל העולמי ומנכ"ל קבוצת הניידות
גיל: 54
מצב משפחתי: נשוי + 4
מגורים: עמק הסיליקון
בארה"ב: 16 שנים לסירוגין
עוד משהו: מנהל שיחות ועידה עם ישראל בשעה חמש בבוקר







דדי פרלמוטר עובד באינטל כבר 28 שנה. לפני שלוש שנים הוא מונה למנכ"ל קבוצת הניידות בחברה ונהפך לאחד מחמשת האנשים החזקים בתאגיד הענק, כשהוא מדווח ישירות רק למנכ"ל ולנשיא. כיום הוא הישראלי הבכיר ביותר בחברה.



את הרומן עם אינטל החל פרלמוטר בפברואר 1980, לאחר שסיים תואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון. הוא עסק במחקר ופיתוח במרכז של החברה בחיפה ולאחר שלוש שנים נשלח לשנה לעמק הסיליקון שבקליפורניה.



"זה היה עוד לפני הפריצה הכלכלית הגדולה של ישראל והפער היה גדול", הוא נזכר. "זה היה אמריקה הגדולה מול ישראל הקטנה מהמזרח התיכון. מבחינת רמת החיים, לפחות בשכבות מסוימות, זה כבר לא מה שהיה אז. גם תעשיית ההיי-טק התפתחה. אז היא היתה בחיתולים".



ב-1992 נסע פרלמוטר שוב לארה"ב - הפעם לאורגון, שם ניהל במשך שלוש שנים את אחד מהפרויקטים המרכזיים של החברה. כשחזר מאורגון הוא מונה לתפקיד מנהל מרכז הפיתוח בחיפה וסומן כאחד הכוכבים הגדולים באינטל. מאז 2002 הוא חבר הנהלה בחברה.



באמצע 2006, לאחר אתנחתא של 11 שנה בישראל, שוב נסע פרלמוטר לעמק הסיליקון מטעם אינטל. כיום הוא מתגורר בסרטוגה עם אשתו ואחד מארבעת ילדיהם (הילדים הגדולים נשארו בישראל).



"כשחזרנו מאורגון אשתי אמרה שזאת הפעם האחרונה שאנחנו עושים את זה, אבל לפעמים יש הזדמנויות שלא אומרים להן לא", הוא אומר. "אין לנו במשפחה את הסיפור של 'אוהה, אמריקה', אבל לא בכל יום נותנים למישהו אפשרות לנהל בערך שליש מאינטל. בהחלט יש לי על מה להודות".



פרלמוטר עושה את הדרך הארוכה מקליפורניה לישראל 10-12 פעמים בשנה. גם כשהוא שם, העבודה מול ישראל מכתיבה לו שעות עבודה משונות. "אני מתחיל לעבוד בשש בבוקר, כשבישראל השעה היא ארבע אחר הצהריים", הוא מספר. "לפעמים גם בחמש בבוקר אני עושה שיחות ועידה".



פרלמוטר אינו חושב כי עבודה בחו"ל חייבת להיות תחנה במסלול הקריירה של כל איש היי-טק, אבל אומר: "לי זה ללא ספק עזר. זה חשוב בחברה כמו אינטל, שם החשיפה לקשרים והיכולת להבין איך דברים עובדים עוזרות".



אחראי על מכירות של מיליארדי דולרים



מולי אדן
סגן נשיא באינטל ומנכ"ל חטיבת המחשבים הניידים
גיל: 56
מצב משפחתי: נשוי + 3
מגורים: עמק הסיליקון
בארה"ב: חמש שנים
עוד משהו: המציא את האנטי מחיקון







מולי אדן, מנהל חטיבת המחשבים הניידים באינטל, הוא אחד הישראלים הבכירים בחברה. החטיבה שעליה אחראי אדן מונה 800 עובדים ואחראית על מכירות בהיקף של מיליארדי דולרים.



"מבחינת תקציב, זו החטיבה הגדולה ביותר באינטל", הוא אומר. "אני אחראי על בניית האסטרטגיה של המוצרים, הכנת תוכנית שיווקית וכל הפיתוחים ההנדסיים".



את דרכו בעולם ההיי-טק החל אדן כעתודאי בטכניון. עם תום הלימודים הוא שירת בצה"ל, ולאחר שהשתחרר עבד שנתיים בחברת מץ. בתקופה זו, סוף שנות ה-70, החלו ישראלים רבים לקנות טלוויזיות צבעוניות. בממשלה חששו כי הדבר ייצור פער בין עשירים לעניים, והורו לרשות השידור להשתמש ב"מחיקון" - טכנולוגיה שהופכת את כל השידורים לשחור-לבן.



בתגובה פיתח אדן את האנטי-מחיקון, שביטל את פעולת המחיקון ואיפשר למי שרכש טלוויזיות של מץ לקלוט שידורים בצבע. ברשות השידור הבינו כי המחיקון מיותר, והחלו לפעול למיסוד השידורים בצבע.



ב-1982 החל אדן לעבוד באינטל, שם הוא נמצא עד היום. ב-2000 הוא מונה לתפקיד מנהל מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, שבו כ-1,000 עובדים. לפני חמש שנים ביקש ממנו מנכ"ל ונשיא אינטל העולמית דאז, פול אוטליני, לעבור לארה"ב לשבעה-שמונה חודשים כדי לסייע בהשקת סנטרינו. אדן נסע, וחודשיים לאחר שחזר לישראל קיבל הצעה חדשה מאינטל: להיות אחראי על השיווק בחטיבת המחשבים הניידים.



אדן אינו מתכוון לשוב לישראל בשנים הקרובות. "אני נהנה מהחיים בארה"ב", הוא אומר. "זה תפקיד מרתק, וסביר להניח שלא אמצא את עצמי מבצע תפקיד בסדר גודל דומה בישראל. עם זאת, אני לא מאמין שאצא לפרישה בארה"ב".



המהנדס שנהפך לבכיר בפיליפס



שלמה כתראן
מנהל תפעולי של חטיבות CT ומערכות רפואה גרעינית בפיליפס העולמית
גיל: 57
מצב משפחתי: נשוי + 4
מגורים: אוהיו
בארה"ב: שנה
עוד משהו: אוהב ללמוד על תרבויות, וביקר בשנים האחרונת בווייטנאם, קמבודיה ותאילנד







שלמה כתראן התחיל את דרכו המקצועית כמהנדס אלקטרוניקה בחברת אלסינט הישראלית. במשך השנים הוא התקדם בסולם התפקידים, עד שמונה למנהל תמיכה בתחום CT.



ב-1998 נרכשה החברה על-ידי פיקר, ומאוחר יותר שונה שמה למרקוני. ב-2001 רכשה פיליפס את החברה, שינתה את שמה לפיליפס מדיקל סיסטמס ישראל - ומינתה את כתראן לתפקיד המנכ"ל.



בתחילת 2007 עבר כתראן לארה"ב, כדי לשמש סגן נשיא בכיר בפיליפס ואחראי על שתי חטיבות רפואיות: חטיבת ה-CT וחטיבת מערכות רפואה גרעינית. בתפקידו הנוכחי הוא אחראי על הייצור ושרשרת האספקה, מהרגע שבו הלקוחות מזמינים את המוצר ועד שהוא מגיע אליהם.



"אני מאוד נהנה בתפקיד שלי", מספר כתראן. "אני נמצא בחברה גלובלית, שהכנסותיה עומדות על 30 מיליארד דולר, ושותף להחלטות ברמה הבכירה ביותר. זהו אתגר בלתי רגיל. כרגע אני מתכנן להישאר בארה"ב שלוש עד חמש שנים, כי המשפחה נמצאת בישראל".



משקיע בחברות ישראלית



דן אבידע
שותף באופוס קפיטל
גיל: 44
מצב משפחתי: נשוי + 2
מגורים: עמק הסיליקון
בארה"ב: 19 שנה
עוד משהו: אשתו, פרופ' דפנה קולר, היא פרופסורית למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד



דן אבידע, שותף באופוס קפיטל, הוא אחד מתוך צמד ישראלים (השני הוא גיל קוגן) העובדים בקרן האמריקאית אופוס קפיטל (Opus Capital).



לפני הצטרפותו לקרן, היה בין מייסדי חברת דקרו (Decru) שפעלה בתחום אבטחת אחסון מידע, ושימש מנכ"ל החברה. ב-2005 רכשה חברת נטוורק אפליינס את דקרו תמורת 272.5 מיליון דולר.



בתחילת דרכו, נמנה אבידע על צוות המייסדים של חברת EFI העוסקת בהדפסה דיגיטלית ונסחרת כיום בוול סטריט בשווי שוק הקרוב למיליארד דולר. אבידע שירת כקצין בצה"ל, והוא בעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים מהטכניון.



לפי חברת המחקרIVC Online , אופוס קפיטל משקיעה בתשע חברות טכנולוגיה ישראליות. בין היתר מדובר בפודינג מדיה, קידארו וסולר אדג'. עד כה היא רשמה שני מימושים בזכות מכירת מרקורי ל-hp בעבור 4.5 מיליארד דולר ומכירת טריון למוטורולה תמורת 140 מיליון דולר.



פטנטים מסיליקון



שש (ששון) סומך
לשעבר נשיא חברת נובלוס סיסטמס
גיל: 62
מגורים: עמק הסיליקון
עוד משהו: נולד בעיראק, והגיע לישראל אחרי מסע ארוך עם אמו ואחותו



לפני שנה - וקצת אחרי שעבר את גיל 60 - פרש שש (ששון) סומך מתפקידו כנשיא חברת נובלוס סיסטמס, הפועלת בתחום השבבים. לנובלוס הוא הצטרף ב-2004 אחרי 23 שנה בחברת אפלייד מטיריאלס.



בעמק הסיליקון נחשב סומך אחד הישראלים המוערכים בתעשיית ייצור המוליכים למחצה, עם קריירה עשירה בחברות מובילות. גם אחרי הפרישה הוא ממשיך לייעץ לנובלוס.



סומך, שמתגורר בעמק הסיליקון, הגיע לארה"ב אחרי שעשה תואר ראשון בפיסיקה בישראל. את התואר השני והדוקטורט בהנדסת חשמל ופיסיקה הוא כבר עשה בארה"ב - במכון הטכנולוגי של קליפורניה. אחרי הלימודים הוא החל לעבוד במעבדות בל, וב-1978 הצטרף לאינטל. סומך רשם יותר מ-50 פטנטים בארה"ב.