רענן כץ מכדרר 750 מיליון דולר

מתכנן לשלדון אדלסון



משה ספדיה
בעל משרד האדריכלים משה ספדיה ושות'
גיל: 70
מצב משפחתי: נשוי + 4
מגורים: בוסטון
בארה"ב: 55 שנה
עוד משהו: תיכנן את העיר מודיעין







משה ספדיה התפרסם ב-1967 בזכות פרויקט הביטאט, אשר נבנה לרגל תערוכת אקספו שנערכה באותה שנה במונטריאול. הביטאט כולל 158 יחידות דיור טרומיות מבטון, שיוצרו במפעל, נערמו זו על זו באתר, ויצרו מעין גבעה מלאכותית.



הביטאט, שהתחיל כפרויקט הגמר של ספדיה באוניברסיטת מקגיל, נהפך לאטרקציה המרכזית של התערוכה. בעקבות הצלחת הפרויקט נהפך ספדיה לאדריכל מבוקש ופתח משרד משלו. כיום המשרד שוכן בבוסטון ומפעיל סניפים בקנדה ובישראל.



ספדיה נולד בחיפה ב-1938. כשהיה בן 15 היגרה משפחתו לקנדה, ומאז הוא חי בחו"ל. כיום הוא מחזיק בשלוש אזרחויות - ישראלית, אמריקאית וקנדית - ומבלה את רוב זמנו בטיסות בין פרויקטים שהוא בונה בכל העולם. בישראל חתום ספדיה, בין השאר, על התכנון של מוזיאון יד ושם המחודש, מרכז רבין לשלום ופרויקט ממילא בירושלים. בחו"ל הוא תיכנן את המוזיאון לאמנות במונטריאול, בניין האופרה בטורונטו ועוד פרויקטים רבים באוסטרליה, סינגפור, הודו, אפריקה, ארה"ב, קנדה ואפילו איראן.



עם היקף כזה של עבודות, אין פלא שספדיה הוא אדריכל שנוי במחלוקת. מבקריו, שרבים מהם ישראלים, מאמינים כי נטייתו ליצירת מבנים מונומנטליים היא בעייתית. אחד הפרויקטים הגדולים שעליהם עובד ספדיה כיום הוא מתחם תיירותי בסינגפור, שאמור להיפתח ב-2009. את הפרויקט מקים המיליארדר היהודי-אמריקאי שלדון אדלסון, שעומד מאחורי מיזמי תיירות ענקיים, בהם מלונות-קזינו בלאס וגאס ובמקאו. העבודה על הפרויקט, שיושקעו בו 3.6 מיליארד דולר, הכפילה את מספר העובדים במשרד של ספדיה בבוסטון מ-50 ל-100.



בן השגריר מנציח את קורבנות התאומים



מיכאל ארד שותף במשרד הנדל ארכיטקטים
גיל: 39
מצב משפחתי: נשוי + 1
מגורים: ניו יורק
בארה"ב: 17שנה
עוד משהו: נולד בלונדון וגדל במקסיקו, ארה"ב וישראל







כוכבו של מיכאל ארד דרך ב-2004, כאשר זכה בתחרות לתכנון אתר ההנצחה לקורבנות הפיגוע במרכז הסחר העולמי, שייבנה במקום שבו ניצבו מגדלי התאומים. האתר שהציע ארד, "השתקפות ההיעדרות", יכלול שתי בריכות שקועות, שיתחקו אחרי קווי המתאר של הבניינים שקרסו.



לאחר הזכייה הוזמן ארד להצטרף כשותף להנדל ארכיטקטים, משרד גדול המפעיל סניפים בניו יורק ובסן פרנסיסקו ומעסיק 125 אדריכלים. ב-2006 הוא קיבל מהמכון האמריקאי לארכיטקטורה פרס, שניתן לאדריכלים שתרמו בגיל צעיר תרומה משמעותית למקצוע.



על-אף שארד הוא ישראלי, הוא בילה את רוב שנותיו בחו"ל. אביו, משה, היה שגריר ישראל במקסיקו ובארה"ב, והמשפחה נדדה אתו ממקום למקום. בצבא שירת ארד בגולני ולאחר שהשתחרר ב-1991 נסע ללמוד בארה"ב. הוא סיים תואר שני באדריכלות בג'ורג'יה טק קולג' שבאטלנטה, וב-1999 עבר לניו יורק.



תחילה עבד במשרד קון פדרסן פוקס, ולאחר זמן מה עבר למחלקת ההנדסה העירונית, שם נשאר עד הזכייה בתחרות. כיום הוא שותף בתכנון פרויקטים גדולים, בהם גורד שחקים בן 108 קומות שייבנה בהונג קונג ומגדל בן 70 קומות שיוקם בתל אביב.



מטעמי סודיות, ארד אינו יכול לספק פרטים על הפרויקט בישראל, אך אומר כי היה שמח לעבוד כאן יותר. "הפרויקט בתל אביב מאוד מרגש אותי וחשוב לי אישית. אני מקווה שיהיו לנו הרבה פרויקטים בישראל, כך שתהיה סיבה לפתוח בה סניף של המשרד", הוא אומר.



עם זאת, ארד אינו מתכוון לשוב לישראל בעתיד הקרוב. "בסופו של דבר, הפרויקטים שעליהם אדריכל עובד נותנים לו סיבה ללכת לעבודה", הוא אומר. "בניו יורק יש לי הזדמנות לעבוד על פרויקטים בכל העולם".



התחיל עם 600 דולר בכיס



עופר ירדני
מנהל ובעלים של חברת סטונהנג' לנדל"ן
גיל: 50
מצב משפחתי: נשוי + 3
מגורים: ניו יורק
בארה"ב: 22 שנים
עוד משהו: חובב סקי וחסיד של הרב יאשיהו פינטו







בנובמבר 2007, הצליח עופר ירדני לגייס ממשקיעים שונים סכום של חצי מיליארד דולר כדי לרכוש נדל"ן בניו יורק. לאחר משבר הסאבפריים, אין זה הישג של מה בכך. הבנקים סגרו בחודשים האחרונים את הברז ואם הם כבר נותנים הלוואות - הם מערימים תנאים וקשיים. צעד זה של הבנקים ייבש באחת את שוק הנדל"ן של ניו יורק.



ובעוד יזמים אמריקאים מפסיקים לקנות - החל ירדני במסע רכישות. בניין קטן ברחוב 58 תמורת 10.5 מיליון דולר, בניין ברחוב 65 תמורת 126 מיליון דולר, וממש תוך כדי הראיון עמו הוא סוגר עסקה לרכישה של שני בניינים, אחד מהם בגרמרסי פארק היוקרתי, במחיר של 83 מיליון דולר. קודם לכן הוא רכש את בניין בריל המפורסם, המשמש את תעשיית המוסיקה, ב-151 מיליון דולר.



ירדני מאמין שהוא עושה את הצעד הנכון. גם אם שוק הנדל"ן בניו יורק רדום כעת, לדעתו זה הזמן לאתר הזדמנויות. הוא צופה שב-2009 שוק הנדל"ן בניו יורק יחזור לגדול ולהרקיע שחקים. "עכשיו אני בשוק כמו ילד בחנות ממתקים. מעטים קונים, המחירים יורדים ואני יכול להרשות לעצמי לקנות מה שאני רוצה", הוא אומר.



ירדני, במקור מבת ים, למד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב והגיע לניו יורק ב-1986 עם 600 דולר בכיס. הוא התחיל לעבוד כמתווך והקים לעצמו אימפריה. כיום הוא המנהל והבעלים, יחד עם שותפו ג'ואל סיידן, של כ-20 בניינים בשווי של 2.5 מיליארד דולר, וללא ספק מתאים להגדרה "אחד מאנשי הנדל"ן הישראלים הבולטים בעיר".



ומה עם עסקים בישראל? "עדיין לא. מה שכן, אני מעורב בפעילות צדקה בארץ, למשל בעבור ישיבת ?שובה ישראל' וכן המרכז הרפואי על שם יצחק רבין".



מכדרר 750 מיליון דולר



רענן כץ
בעלים של חברת נדל"ן
מצב משפחתי: נשוי + 4
מגורים: מיאמי, פלורידה
בארה"ב: 45 שנה
עוד משהו: במשך שנה הופיע יחד עם קבוצת להטוטני הכדורסל הארלם גלובטרוטרס







בישראל מוכר רענן כץ בעיקר בתור אחד מבעלי מועדון הכדורסל של מכבי תל אביב. ואולם עיקר פעילותו בארה"ב, שם הוא מחזיק בחברת נדל"ן גדולה וכן באחוזים בקבוצת הכדורסל מיאמי היט מליגת האן.בי.אי הונו של כץ מוערך ב-750 מיליון דולר.



כץ, שנולד בקיבוץ גבעת ברנר וגדל מגיל 10 בקיבוץ דפנה, היה מוכר בשנות ה-60 בישראל כשחקן מכבי תל אביב בכדורסל. מצויד ביד קטלנית, הוא נחת ב-1963 בבוסטון עם חלום להיהפך לשחקן הישראלי הראשון בליגה הטובה בעולם. החלום נגוז כאשר כץ נופה ממחנה האימונים של הבוסטון סלטיקס, והוא פנה לכיוונים אחרים.



במשך כשנה הוא הופיע יחד עם קבוצת להטוטני הכדורסל הארלם גלובטרוטרס (כשחקן בקבוצה היריבה). בסוף אותה שנה היו לכץ 6,000 דולר בכיס ורצון לעשות עסקים. בסכום הזה הוא שילם את התשלום הראשון על בניין דירות קטן שרכש בבוסטון. כץ שיפץ את הבניין, מכר אותו ברווח ורכש בניין אחר, גדול יותר. העסקים המשיכו להתגלגל, ותוך כמה שנים כבר היו בבעלותו כ-2,000 יחידות דיור באזור בוסטון.



בשנות ה-80 החליט כץ להתמקד בתחום הנדל"ן המסחרי, והחל להקים ולנהל מרכזי קניות. כיום מנהלת החברה שלו כ-600 אלף מ"ר של מרכזי קניות בבוסטון, ניו המפשייר ופלורידה. ב-1986 זכה כץ, יחד עם תד אריסון, בזיכיון להקמת קבוצת אן.בי.איי חדשה בפלורידה, והשניים הקימו את מיאמי היט. כ-20 שנה לאחר מכן, ב-2006, זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה באליפות הליגה. כץ מתגורר כיום במיאמי, פלורידה. הוא נשוי לפיליס ולזוג יש ארבעה ילדים.



גלות דה-לוקס



חיים כצמן
בעל השליטה בקבוצת גזית
גיל: 59
מצב משפחתי: נשוי + 3
מגורים: מיאמי
בארה"ב: 19 שנה
עוד משהו: נסע לארה"ב בעקבות אשתו הרופאה







חיים כצמן הגיע לארה"ב באוקטובר 1989 בעקבות אשתו שולמית, שהתקבלה להתמחות ברפואת ילדים במיאמי. ההתחלה של כצמן לא היתה פשוטה: הוא בחן עסקות, עשה קורסים שונים בנדל"ן, וחיכה להזדמנות הגדולה.



אלא שההזדמנות הגיעה דווקא מהבית, כשבאמצע 1990 הוא רכש שלד בורסאי בשם גזית. "כל השאר היסטוריה. ראיתי הזדמנות טובה ולא רציתי לפספס אותה", הוא מספר. ואכן, כעבור 20 שנה, כצמן משקיף על העולם מביתו במיאמי, כשהונו האישי נאמד ביותר מ-200 מיליון דולר, והוא עומד בראש אימפריית נדל"ן בשווי של כמה מיליארדי דולרים, המחזיקה ומנהלת מאות רבות של נכסים, בארה"ב, קנדה, אירופה, ישראל, ברזיל, ובקרוב גם הודו. זאת לצד הפעילות בתחום האנרגיה של גזית, שגדלה עם השקעות באורמת ודוראד, והיד עודנה נטויה.



לכצמן שלוש בנות - הבכורה (21) הגיעה לארה"ב בגיל שנתיים, שתי האחרות נולדו כבר שם. המשפחה שומרת על קשר עם ישראל, או כפי שכצמן מגדיר זאת: "חיי משפחתי בארה"ב הם חיי גלות דה-לוקס - מתי שבא לך אתה יכול לעלות על המטוס ולהגיע לישראל".



האיש של בראק קפיטל בניו יורק



משה אזוגי
שותף ומנכ"ל בחברת בראק קפיטל
גיל: 42
מצב משפחתי: נשוי + 3
מגורים: ניו יורק
בארה"ב: 13 שנה
עוד משהו: מקים בימים אלה שלושה מלונות בניו יורק



משה אזוגי, שותף ומנכ"ל בחברת הנדל"ן בראק קפיטל, מפקח כיום על הקמת עשרה פרויקטים בניו יורק ובפלורידה, שאת היקפם הוא מעריך ב-2.5 מיליארד דולר.



בראק קפיטל היא חברה בת אמריקאית של חברת בראק קפיטל הרשומה בהולנד. האיש ששולט בה הוא שמעון וינטראוב, שמתגורר בישראל. אזוגי, שגדל באשדוד, החל לעבוד עם וינטראוב בישראל לאחר שסיים תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. ב-1995 החליט וינטראוב להיכנס לשוק הנדל"ן בארה"ב, ואזוגי נשלח לניו יורק כדי לנהל את הפעילות.



התזמון של וינטראוב היה מצוין: שוק הנדל"ן בארה"ב נסק בעשור שלאחר תחילת פעילותו שם. ואולם בשוק מספרים כי בראק אינה רק חברה בת מזל, אלא גם אחת שפועלת בחוכמה.



גם כיום, כאשר שוק הנדל"ן האמריקאי מקרטע על רקע התייבשות האשראי, אזוגי ממשיך לבנות. "אנחנו בונים לשווקים מאוד ספציפיים, שאינם מושפעים מהמצב הכלכלי", הוא אומר.



בראק קפיטל מקימה בימים אלה גם שלושה מלונות. עד לפני שנים אחדות נהגו יזמים להסב מלונות בניו יורק למגורים בגלל שוק הדירות הרותח, ואולם התיירים הרבים המציפים את העיר יוצרים מחסור בחדרי מלון. "מספר התיירים המגיעים לעיר עלה השנה ב-5%, וההערכות הן כי הגידול ימשיך בשלוש השנים הקרובות"", אומר אזוגי.