וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בזק לא תמכור את אחזקותיה בקרנות הון סיכון

גיא גרימלנד

2.3.2008 / 8:59

החברה תימנע מהשקעות חדשות בחברות טכנולוגיה ישראליות



לאחר שערכה בחודשים האחרונים בדיקה מקיפה בעניין, החליטה בזק, חברת התקשורת הגדולה בישראל, להימנע ממכירת אחזקותיה בהון סיכון. עם זאת, בזק לא תשקיע בקרנות חדשות או בחברות סטארט-אפ ישראליות.



בבזק מנסים בשנתיים האחרונות להיצמד לפעילויות הליבה של החברה - טלפוניה ואינטרנט - נוכח התחרות הקשה שכופות עליה המתחרות הסלולריות. עקב כך, הבדיקה הובילה למסקנה שאין טעם למכור אחזקות בהפסד. בזק השקיעה עד היום עשרות מיליוני דולרים בקרנות הון סיכון ובחברות סטארט-אפ. בדיקת ההשקעות באחרונה נבעה מן העובדה שבזק פועלת בשנים האחרונות ליציאה מפעילויות שאינן נמצאות במסגרת פעילות הליבה שלה. לפי חברת המחקר IVC-Online, בזק השקיעה בשתי קרנות הון סיכון: יורופאנד (קרן משנת 2000), שבה השקיעה כ-7.5 מיליון דולר, וסטייג'וואן, שבה השקיעה כ-20 מיליון דולר - ומאוחר יותר כמה מיליוני דולרים נוספים בקרן המשלימה (annex fund) שלה.



השקעה נוספת של בזק בקרן הון סיכון היתה ב-BRM קפיטל, אך בין החברה לאחים ברקת נתגלע סכסוך משפטי בשל החלטתו של ניר ברקת לעזוב את BRM ולרוץ לתפקיד ראש עיריית ירושלים. בעקבות כך, בזק תבעה להשיב לה את 2.3 מיליון הדולרים שהשקיעה בקרן.



לבזק גם השקעות בחברות הסטארט-אפ אקסנט, Num4Net, פייברזון ופרסונטה. בעבר היא השקיעה גם בקומפיוואר, אך אחזקותיה בחברה כבר נמכרו.



להיצמד לפעילויות הליבה



ההחלטה להשקיע בהיי-טק התגלגלה בבזק כבר מ-99', עד שהובאה לאישור סופי בפברואר 2000. מנכ"ל החברה אילן בירן היה זה שקידם את ההחלטה בדירקטוריון. למעשה, בזק החליטה לנהוג בדומה לחברות הטלקום הגדולות בעולם ולאתר טכנולוגיות מתקדמות באמצעות קרנות הון סיכון.



מאז, רשמה בזק שלוש מחיקות - ב-AnNet ,Celvibe ו-Infogate. לעומת זאת, לצד המימוש בפסעבה (בזק רשמה רווח של 5.7 מיליון דולר ממכירת פסעבה ל-PMC סיארה, שיורופאנד השקיעה בה), מאחורי החברה שני אקזיטים נוספים שהובילו למימושים: מכירת אטריקה לנוקיה-סימנס ב-100 מיליון דולר ורכישת אקספרט על ידי One1 תמורת כ-10 מיליון דולר.



אלא שאם בוחנים את מדיניות ההשקעות של בזק בקרנות הון סיכון, רואים שמאז ימי יורופאנד היא נמנעה מלהשקיע בקרנות ישראליות, מלבד ההחלטה להמשיך ולהשקיע בסטייג'וואן. גם השקעות בסטארט-אפים ישראליים נעשו נדירות יותר: האחרונה היתה בפייברזון, ב-2006. להחלטות הנוכחיות של בזק יש שני צדדים. מחד, כשבזק בוחרת לחזק את פעילות הליבה שלה, תושבי ישראל יוצאים נשכרים. בזק אינה גוף פיננסי, וברבות השנים הבינה שהקמת קרן הון סיכון תאגידית לא תשרת את מטרותיה טוב יותר. מאידך, ליזמים ישראלים יש כעת מקור אחד פחות למימון.



תחום הפיתוח העסקי והשקעות ההון סיכון והסטארט-אפים מנוהל בבזק על ידי עידן אנג'ל, שנמנע מלהתייחס לידיעה. גם דובר בזק, גיא הדס, סירב להגיב.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully