טבע שני

על הקיר במשרדו של איל דשא, מנהל הכספים של צ'ק פוינט, תלוי תצלום תקריב של דלת
בבית ירושלמי טיפוסי. מאחור נכתב: "דלת היא מקום לצאת ממנו, וגם מקום להיכנס
אליו". דשא קיבל את התצלום הזה כאשר עזב את חברת טבע, לפני 12 שנה. בנאום הפרידה
התייחס גם מנכ"ל טבע אז, אלי הורביץ, לדלת המסתובבת. "אני מאמין שאתה עוד תחזור
אלינו", הוא אמר לדשא.



דשא (55) עזב אז אחרי שבע שנים טובות. שבע שנים הוא היה מספר שתיים של סמנכ"ל
הכספים דן זיסקינד, שכבר אז אפשר היה להצמיד לו את התואר "ותיק". אבל כשדשא הסתכל
הרחק קדימה, הוא עדיין ראה את זיסקינד בתפקיד ואותו עצמו כמספר שתיים. זה היה
הגיוני, הוא אומר בכנות, אבל זה לא היה מה שרצה לעצמו. הוא הבין שכדי להתקדם
לתפקיד של מנהל כספים (CFO) הוא צריך לפנות למקום אחר. והוא פנה.



בדרך הוא עבר בסאיטקס, אחר כך בצ'ק פוינט. לסאיטקס הוא הגיע בעיצומו של השבר
הגדול של אמצע שנות ה90-, כשנעשה בה ניסיון להציל ולשקם את מה שנשאר. אל צ'ק
פוינט הוא הגיע בשיאה של בועת הטכנולוגיה, כאשר החברה נדרשה לעמוד על המשמר,
להימנע מהטעויות שעשו רבות ממתחרותיה ולאתר מנועי צמיחה חדשים.



מאז הוא נשאר שם. עד שלפני כמה חודשים הגיעה אליו ההצעה להחליף את זיסקינד,
שהחליט לפרוש מהתפקיד שמילא במשך 30 שנה. דשא, המעיד כי משפט הפרידה של הורביץ
נצרב במוחו, התקשה להגיד "לא". כך קורה שבעוד חודשיים, בחודש מאי, הוא ייכנס מחדש
דרך הדלת שסגר אחריו לפני 12 שנה ויתחיל למלא את אחד התפקידים המרתקים והתובעניים
ביותר בישראל - מנהל הכספים (והאיש מספר 2) של החברה העסקית המצליחה ביותר שצמחה
כאן.



"אנשים צעירים מנסים לתכנן לעצמם את הקריירה, אבל אני כבר למדתי שזה אף פעם לא
יוצא לפי התכנית", הוא אומר. "התכנית משתנה עם הזמן, ולפעמים מגיעים לאן שרוצים
רק אחרי שעושים עיקוף".



טבע: סיבוב ראשון



כשדשא הגיע לפרק א' בטבע, החברה כבר היתה בתנופת צמיחה והחלה להסתכל יותר
ויותר על השווקים בחו"ל. היא החלה לבצע רכישות בארץ (אביק), ועוד כמה בעולם.
העסקה המשמעותית של אותן שנים היתה הרכישה של 50% מלמון, החברה שעל בסיסה הוקמה
הפעילות המצליחה של מכירת תרופות גנריות מתוצרת טבע בארה"ב. אז גם החלו הניסויים
בתרופת הקופקסון, התרופה האתית (מוגנת הפטנט) של טבע לטרשת נפוצה, שהפכה בהמשך
לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה.



לדשא עצמו היו ברזומה כמה שנים בענף הבנקאות, מקצתן בחו"ל. זה התחיל בקורס הכשרת
מנהלים של בנק הפועלים, שדשא לקח בשנה האחרונה של לימודי התואר הראשון (כלכלה).
משם הוא המשיך לתואר שני במינהל עסקים ולתפקיד יועץ השקעות, ובתוך זמן קצר מונה
למנהל מחלקת ההשקעות בסניף הראשי של הבנק בירושלים.



ב-1981 חיפש הבנק אנשים
שילמדו את רזי הבנקאות הבינלאומית. לדשא זה התאים. אשתו יעל, היום פסיכולוגית
קלינית ופסיכואנליטיקאית, ביקשה לעשות אז דוקטורט, ושהות בסניף של הפועלים בניו
יורק נראתה איפוא רעיון טוב לשניהם.



ב-1987 חזרה המשפחה לארץ, ודשא ובנק הפועלים נפרדו לשלום. "כשחזרתי לארץ בבנק לא
בדיוק החליטו מה לעשות איתי", הוא מספר. "באותו זמן פנה אלי אהרן זלר, שניהל את
החברה לישראל, וביקש שאצטרף כדי להקים את חברת המימון ח"ל מימון, במטרה לעסוק
במתן אשראי וליסינג. בשלב מסוים הכיוון שח"ל מימון לקחה לא נראה לי. בחזוני ראיתי
אותה הופכת לבנק השקעות קטן, מהסוג שאז עדיין לא הכירו בארץ. היו לנו הרבה
ויכוחים על מה צריכה להיות האסטרטגיה של החברה. אחרי שנתיים חבר משותף חיבר ביני
ובין דן זיסקינד, והחלטתי להצטרף לטבע".



דשא הצטרף לטבע כסגנו של זיסקינד, והיום, רגע לפני שהוא מתיישב בכיסאו, הוא שוטח
רשימת מחמאות. "זיסקינד הוא אחד האנשים המרשימים ביותר שנתקלתי בהם, הראשון בארץ
שבנה ומיצב את תפקיד ה-CFO כמקצוע בפני עצמו", הוא אומר. "ממנו למדתי איך המחלקה
הפיננסית צריכה לפעול כדי לתמוך בחזון ובצמיחה של חברה, גם אם בדרך צריך להשתנות
ביחד עם כל החברה - ואצל טבע השינוי הוא הרי הדבר הכי קבוע".



"אצלו למדתי גם שמנהל
כספים הוא לא רק האיש שאחראי לדו"חות הכספיים ולתשלומים לספקים. מנהל כספים צריך
להעמיק את הידע בהרבה דיסציפלינות ולהיות מעורב בכל ההחלטות האסטרטגיות של החברה.
לא כולם יודעים וזוכרים, אבל דן היה אחראי לגיוסים של 6 מיליארד דולר שטבע ביצעה
במשך השנים. אלו גיוסי הון עצומים וההתעסקות איתם היא לא טריוויאלית".



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מרץ של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250