תגובה מאוחרת, שיקולי טווח קצר ותעודות סל

מאת רועי ורמוס



1. היעדר דיסציפלינה



למנהלי השקעות לא מעטים חסרות תפיסת עולם מגובשת ותכנית השקעה מסודרת. מנהלים
אלה קונים או מוכרים על פי מה שנראה להם מעניין בכל נקודת זמן. הם נעדרי תפיסה של
"ערך" או "צמיחה" בתחום המניות ומשקיעים מהמותן. במקרים קיצוניים יותר פועלים
מנהלי השקעות על סמך טיפים ושמועות. היעדר הדיסציפלינה גורר היעדר עקביות והתמדה
בדרך, ואלו יוצרים את רוב הטעויות שיפורטו כאן בהמשך.



2. התיימרות לנחש את כיוון השוק



השקעה מושכלת צריכה להתבסס על ניתוח ולמידה אמיתיים. נטישת דרך זו למען הניסיון
לנחש "מה יעשה השוק" היא מתכון כמעט ודאי לתוצאות בעייתיות. אינני מכיר איש
המסוגל לחזות בעקביות מה יעשה השוק (להבדיל מקריאות כיוון חד פעמיות בהצלחתן).
מנהלי השקעות המבלים זמן רב מדי מול המסך וזמן מועט מדי בבדיקת השקעות ספציפיות
יחמיצו את ההזדמנויות בשוק. כפי שאמר בזמנו מוריס סמית, ממנהלי ההשקעות האמריקאים
הגדולים: "עדיין לא פגשתי מנהל השקעות שגרם לשוק לעלות בעקבות התבוננות בלתי
פוסקת במסך..."



3. תגובה מאוחרת



הנטייה הידועה להיכנס לשוק ולצאת ממנו בנקודות הכי לא נכונות - כניסה לאחר עליות
חדות ויציאה אחרי ירידות חדות - היא אולי הטעות הנפוצה ביותר של משקיעים, וגם אחת
היקרות שבהן. מנהלים העושים זאת מקטינים את החשיפה לשוק אחרי שרוב התיקון למטה
כבר אירע, נכנסים בחזרה לשוק אחרי שזה כבר עלה באופן משמעותי, מחמיצים את המגמות
וסופגים הפסדים.



מנהלי השקעות לא מעטים גם נוטים לקנות חברות "טובות" - כאלה שעלו בתקופה האחרונה
- ולשלם עליהן מחיר יקר (מדי). על זה כבר נאמר כי מניות הן הסחורה היחידה שנעשית
אטרקטיבית יותר למשקיעים ככל שמחירה יקר יותר. מיותר לציין כי "לקנות יקר" הוא
מרשם לתשואות ירודות לאורך זמן, בין שאנו מדברים על מניות או על כל נכס אחר
(דירות וכיו"ב).



4. התמקדות יתר בשיקולים של הטווח הקצר



מנהלי השקעות חוטאים בהתמקדות בשאלות קצרות טווח כמו איזו תשואה עשה תיק ההשקעות
שלי היום או החודש? כמה גייסתי/פדיתי בקרנות נאמנות בשבועות האחרונים? במקום
לשאול את השאלות הנכונות, אלו של הטווח הארוך: איך אשפר את התהליך של בחירת
ניירות הערך בתיק, וכך גם את התשואה של לקוחותי?



חשיבה שכזאת מאופיינת ברדיפה אחרי תנודות ושינויים יומיים. היא גם מעלה בהכרח את
ההשפעה שלהם על תוצאות ההשקעה - לטובה, אך גם לרעה, ובכל מקרה לטווח הקצר.
ההתמקדות בטווח הקצר גורמת למשקיעים למהר ולמכור ניירות ערך שהשיאו להם רווחים,
ו"להיתקע" עם מניות שיש להם הפסד עליהן. בטווח הארוך התנהלות כזאת מתגלה בהכרח
כשגויה.



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מרץ של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250