ספרדי עולה

נכנסתי אחרון לחדר. סגרתי את הדלת והבטתי מסביב. מולי ראיתי עוד ששה אנשים
עם מבט חצי נבוך כמו שלי. היו שם פול, בריטי שלמד פיסיקה ועבד בתחום ההיי טק;
פרנק, שלמד הנדסה כימית ועבד כחוקר באוניברסיטת קיימברידג'; שרה, אמריקאית שעבדה
במוסד ללא מטרת רווח ובעלת תואר ביחסים בינלאומיים; מריאלה מניקרגואה, עתה מנהלת
שיווק בסניף LVMH (לואי ויטון) בפלורידה; גואנזאו, איש מכירות בחברת תרופות
סינית; ג'ואאו, פורטוגזי, מנהל חשבונות בתאגיד בינלאומי ששלח אותו לעבוד שנתיים
בדרום אפריקה ועוד שנתיים בחבל קבק שבקנדה; ואני - ישראלי, עיתונאי ובעל תואר
ראשון בפילוסופיה ואמנות.



שבעה אנשים משבע מדינות, המדברים חמש שפות אם שונות. ראיתי אותם בראשונה שבועיים
קודם לכן. עם רובם לא דיברתי מעולם, עם האחרים החלפתי כמה מלים על מזג האוויר.
רק שעה קודם לכן הודיעו לנו: זו קבוצת העבודה שלכם לשנה הקרובה, ובתור סיפתח אתם
מתבקשים להגיש דו"ח על שוק הביגוד הקנדי למחר בבוקר.



הסצינה הזאת התרחשה לפני ארבע שנים ב-ESADE, בית ספר פרטי למינהל עסקים הפועל
ביעד תיירותי נחשק - ברצלונה. אז, לפני ארבע שנים, צירוף האותיות E-S-A-D-E לא
אמר הרבה לציבור הרחב, ודאי בישראל. זה היה בית ספר אלמוני יחסית, שפעל בצלם של
מוסדות מיתיים כמו וורטון, קלוג, קולומביה, לונדון ביזנס סקול (LBS). לכל היותר
הזכיר צליל שמו מוסד מיתי נוסף - אינסאד שליד פריס.



לא עוד. לפני כמה חודשים - ובפעם השנייה ברציפות - דירג "וול סטריט ג'ורנל" את
ESADE כבית הספר הטוב בעולם בתחומו. ומי שזקוק להמחשה של משמעות הדירוג הזה, או
של גודל המעמד, די שיידע כי יש בעולם אלפי תכניות MBA, אך רק מאות מציעות תכנית
מלאה ובינלאומית (Full Time International MBA Program), שהיא תנאי הכרחי
להשתלבות בעולם תאגידי הענק של עידן הגלובליזציה. רק פחות מ-100 מבין אלה נחשבות
ראויות, ורק כ-20-10 מוכתרות לעילית של העילית.



יחידות הסגולה האלו הן הוועדים האולימפיים של התאגידים הגדולים. מיקרוסופט,
גוגל, קוקה קולה, מקינזי, ג'נרל אלקטריק וכל חברת ענק אחרת שתעלה במוחכם - כל אלה
סומכים עליהן שישמשו כמסננת ויותירו להם את המתמודדים הראויים. בתי הספר שבראש
הרשימה ממלאים את חלקם ב"הסכם" הלא כתוב הזה. תנאי הקבלה אליהם קשים (ראו מסגרת),
ורק אחוזים ספורים מהפונים מתקבלים. לאלה מצפות שנה או שנתיים של לימודים
תובעניים, במשרה מלאה.



בפרק זמן זה, ובכל כמה חודשים, מגיעים נציגיהן של חברות הענק (וגם של חברות
קטנות יותר) ל"יום קריירה" בבתי הספר. הם בוחנים קורות חיים, בוחרים מועמדים
לראיונות עבודה ומעבירים מתי מעט הלאה, לתהליך שבסופו יינתן לזוכים הפרס שאליו
נשואות עיני הסטודנטים כולם: ג'וב המבטיח במקרים רבים משכורת של שש ספרות. כן,
100 אלף דולר (או יורו) לשנה לבוגר MBA בינלאומי זה בכלל לא בשמים.



באופן טבעי, ככל שבית הספר מדורג גבוה יותר, הוא ימשוך אליו גם סטודנטים טובים
יותר וגם יותר חברות מובילות. ואם זהות החברות המגיעות לימי הקריירה היא מדד
ליוקרתו של בית ספר, ב-ESADE יכולים להיות מרוצים. השנה נשלחו אליו נציגים של
ענקיות מכל המגזרים, מנייקי ולוריאל ועד גולדמן סאקס, ג'יי.פי מורגן ומורגן
סטנלי, ומבי.סי.ג'י ועד גוגל.



אבל תכניות MBA הן לא רק יריד תעסוקה כמובן. הן באמת מכינות אותך למשימה. כל
בוגר מסיים את התואר עם ידע ראוי בשיווק, חשבונאות, אסטרטגיה, שוק ההון, מיסוי
בינלאומי ועוד. את הידע הזה הוא רוכש בעזרת טובי המרצים, ובתי הספר לא חוסכים
באמצעים.



והחשוב מכל - תכנית MBA היא כור היתוך. מאחר שהלימודים תובעניים, ומאחר
שאתה מוקף באנשים העושים בדיוק את מה שאתה עושה ובאים ממקומות שונים בעולם העסקי,
אתה נשאב כל כולך לעניין. כשאתה יוצא מבית הספר אתה ללא ספק אזרח העולם המסוגל
להתמודד עם החיים ביקום התאגידי הגלובלי.



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מרץ של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250