מפעלי ים המלח ישלמו 100 אלף שקל לחברת שאול גואטה בשל הפרת חובת תום הלב

השופטת יעל אחימן מבית משפט השלום בתל אביב חייבה את מפעלי ים המלח לפצות בסך 100 אלף שקל את חברת שאול גואטה, העוסקת בפינוי גרוטאות ובסחר מתכות בכל רחבי הארץ. זאת, לאחר שמפעלי ים המלח הפרה את חובת תום הלב בניהול משא ומתן עם גואטה בנוגע למכירת 15 דונם בסמוך לנמל אשדוד.



לגבי התנהלות מפעלי ים המלח, מציינת השופטת בפסק דינה כי "בהחלט נראית התנהלותה כיהירה ומתנשאת וככזו המזלזלת בשיקולי הציפייה של הצד שכנגד, ומתעלמת מהנזקים שנגרמו לו".



מפסק הדין עולה כי במהלך שנת 2005, נערך משא ומתן בין מפעלי ים המלח לבין גואטה. על פי טיוטות הסכמי המכר שהועברו בין הצדדים, הועמדה התמורה עבור הקרקע על סך של 1.8 מיליון דולר. מפעלי ים המלח מסרו לגואטה כי תוקף ההסכם מותנה באישור דירקטוריון החברה.



ביוני 2005 החליטה ועדת המשנה של הדירקטוריון שלא לאשר את ההסכם, מכיוון שהתמורה נתפסה כנמוכה מדי.



גואטה טענה כי התנהלות מפעלי ים המלח היתה נגועה בחוסר תום לב, בכך שיצרה אצלו ציפייה להשלמתו של המשא ומתן לכדי הסכם מחייב, בזמן שהפרטים החיוניים והמהותיים לעסקה גובשו בשבועות ארוכים ואינטנסיווים של מגעים.



עוד נטען כי החלטת הדירקטוריון שלא לאשר בסופו של עניין את ההסכם בשל "תמורה בלתי הולמת" אינה הוגנת, מכיוון שהוסכמה בתחילת המשא ומתן לפי דרישתה החד צדדית של מפעלי ים המלח.



מנגד, מפעלי ים המלח טענו כי מדובר היה במהלך מותנה מראש שלא הבשיל בשל אי קיומו של התנאי. לגישתם, לא נמצא בכך כל דופי, שכן ממילא פרטים רבים וחיוניים להסכמה לא גובשו ונותרו במחלוקת בין הצדדים.



עיקר ראיותיהם של מפעלי ים המלח הוצגו באמצעות שלמה דרור, ששימש ראש מחלקת הסכמי מכירה ופרויקטים מיוחדים בחברה, ויהונתן שטיבל, שכיהן כראש אגף פיתוח עסקים באותה עת.



השופטת אחימן מציינת כי "להתרשמותי, הוכנה עדותם של דרור ושטיבל בקפידה, ואולם לצד הכותרים והססמאות ששוננו היטב, נחשפה במהלך עדותם תמונה מורכבת וחד משמעית פחות מכפי שנראה במבט שטחי - אם לנקוט לשון המעטה".



השופטת אחימן קובעת כי "גואטה היתה רשאית להסתמך על המסרים החיוביים שנתקבלו אצלה מנציגי ים המלח, על האינטנסיוויות של המשא ומתן והרצינות שבה נוהל, על התמשכותו, על הסכמתה לתמורה שנקבעה על ידי מפעלי ים המלח, על הגודלם והיציבות של מפעלי ים המלח כגוף כלכלי עתיר עוצמה, על ידיעתו ביחס לעלויותיה - כמצג בדבר צפי לסיום חיובי של העסקה".



לאור התנהלותם של נציגי מפעלי ים המלח והפרת חובת תום הלב בניהול משא ומתן, חייבה השופטת אחימן את המפעלים לשלם לגואטה 100 אלף שקל - ובנוסף, שכר טרחת עורכי דין, בסך 25 אלף שקל.



(ת.א 59599/06)