פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בודדות בצמרת

      בדיקה בקרב 30 מהחברות הגדולות במשק מגלה, כי שיעור הנשים בהנהלות הבכירות ובדירקטוריונים הוא כ-27% בממוצע

      הדרך להצלחה בעולם העסקים הישראלי רצופה מכשולים, אך הסיכויים של גברים להצליח טובים יותר. מבדיקה שערך TheMarker ב-30 חברות מובילות ומשפיעות בישראל, עולה כי ברוב החברות זהה מספר הנשים המועסקות ואף גבוה ממספר הגברים המועסקים. ואולם בהנהלה הבכירה המצב משתנה והשוויון מופר - כמעט בכל החברות יש רוב לגברים בהנהלה הבכירה, ואילו הנשים מאיישות בממוצע רק כ-27.4% מהתפקידים בדירקטוריונים ובהנהלות הבכירות. מבדיקה של הדירקטוריונים בנפרד, עולה כי רק 18.6% הם נשים. הבדיקה התבססה על הדיווחים לבורסה של החברות הנסחרות, או על נתונים שהתקבלו מהחברות.

      בראש הטבלה: קסטרו ושטראוס

      השיעור הגבוה ביותר של נשים בכירות מבין החברות שנבדקו נמצא בהנהלה הבכירה של קסטרו - 57%. למעשה, זו החברה היחידה שבה יש רוב של מנהלות בכירות. בדירקטוריון החברה חברות שתי נשים, מול שמונה גברים (25%).

      במקום השני ברשימה מדורגת ההנהלה הבכירה הישראלית של שטראוס גרופ, ש-50% מחבריה הם נשים, בהן נורית טל שמיר - סמנכ"לית משאבי אנוש קונצרנית; איילה גטוביץ' - מנהלת שינוי ואסטרטגיה עסקית; ומיכל גור-שביט - מנהלת אסטרטגיה שיווקית. בדירקטוריון החברה, שבראשו יושבת עפרה שטראוס, מכהנות שלוש נשים, שהן 33.3% מהדירקטוריון.

      חברה נוספת שבה ניתן למצוא נשים רבות בתפקידי מפתח היא שיכון ובינוי. את משרת יו"ר הדירקטוריון מאיישת רוית בר-ניב, ויחד עמה מכהנות בדירקטוריון ארבע נשים, המייצגות 44.5% ממנו. בהנהלה הבכירה של מטה החברה מכהנות שבע נשים - מול תשעה גברים (43.7%). אם כוללים גם את החברות הבנות, מתקבל ייצוג נשי של 22.8% בכלל האחזקות של שיכון ובינוי.

      שיעור גבוה של נשים בתפקידים בכירים ניתן למצוא גם בשירותי בריאות כללית. קופת החולים היא המעסיקה הגדולה בישראל, עם 33 אלף עובדים. כ-75% מהעובדים הם נשים, וכ-40% מתפקידי הניהול הבכירים מאוישים בידי נשים, בהן ד"ר אורית יעקבסון, ראש חטיבת הקהילה בכללית. בקופת חולים מכבי 90.5% מהעובדים הם נשים, וגם 40% מנושאי המשרה הבכירים הם נשים. בתפקיד היו"ר מכהנת אשה - שרה דורון.

      ייצוג מכובד של שבע נשים מתוך 11 בכירים (38.8%) נמצא במשרד הפרסום מקאן-אריקסון, ובמשרד עורכי הדין הגדול בישראל, הרצוג-פוקס-נאמן, מתחלקת השותפות בין 16 נשים (30%) ל-38 גברים.

      ענף הביטוח מוביל בייצוג נשי

      מהבדיקה המדגמית עולה עוד כי ענף הביטוח מוביל בייצוג הנשי בתפקידים בכירים. 31.3% מחברי ההנהלה הבכירה והדירקטוריון בחברות הביטוח שבדקנו הם נשים. מפתיע לגלות כי דווקא בענף הנדל"ן והתשתיות, הנחשב באופן מסורתי לענף גברי, ממלאות נשים רבות תפקידי ניהול או משמשות דירקטוריות (31.3%). זאת, הודות לחברות כמו שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון, המעלות את הממוצע הענפי בחברות שנבדקו. לעומת זאת, במטה אזורים יש רק שתי נשים בתפקידים בכירים - שהן 20% מההנהלה - ורק דירקטורית אחת מתוך שישה דירקטורים (14.3%).

      שיעור הנשים הבכירות בבנקים הוא 23% בממוצע. בבנק הפועלים, גם הוא בשליטת אריסון, מכהנות שמונה נשים בהנהלה הבכירה ובדירקטוריון (27.6%), מול 21 גברים בתפקידים מקבילים. בין הנשים החזקות בבנק אפשר למצוא את חנה פרי-זן, המשנה למנכ"ל והממונה על חטיבת נכסי לקוחות, ואת לילך אשר-טופליסקי, הממונה על חטיבת הבנקאות המקומית.

      בנק לאומי, ששיעור הנשים הבכירות בו הוא 20% - גם בהנהלה וגם בדירקטוריון - הוא היחיד מכל החברות שנבדקו שבו אשה ממלאת את תפקיד המנכ"ל. גליה מאור מונתה לתפקיד לפני כעשור, ובאחרונה דיווח הבנק על הרווח הנקי הגבוה ביותר במערכת הבנקאית - 900 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. תחת מאור מכהנות שתי נשים: רקפת רוסק-עמינח, שמונתה באחרונה לסמנכ"לית ולראש החטיבה העסקית, ורות ארד, ראש האגף לביקורת ניהול סיכונים.

      בבנק דיסקונט, כ-20% מהעובדים הבכירים הם נשים, בהן אתי דויטש, ראש מערך הייעוץ המשפטי בבנק. במגזר בתי ההשקעות נמצא יחס דומה בין נשים לגברים בתפקידים הבכירים: 19.3% מהעמדות הבכירות מוחזקים בידי נשים.

      הייצוג הנמוך ביותר - ברשתות השיווק

      במגזר התקשורת המצב שונה - שיעור הנשים הבכירות מכלל העובדים נמוך יותר ומגיע ל-15.7% בממוצע. הנהלת HOT מורכבת מ-25% נשים, בהן סמנכ"לית התוכן קרני זיו והיועצת המשפטית אורית גדרון. בבזק, כ-27% מהמנהלים הבכירים הם נשים, אך רק כ-6% מהכיסאות בדירקטוריון מאוישים בידי נשים. שיעורים נמוכים במיוחד של נשים בכירות נמצאים בחברות הסלולר מירס (כ-17% מנהלות בכירות) ובפלאפון (8.3%).

      שיעור הנשים הבכירות הנמוך ביותר קיים ברשתות השיווק - 13.2%. ברבוע כחול מכהנת חברת הנהלה אחת מתוך 12 חברים (7.2%), ובשופרסל יש כ-20% נשים בכירות בהנהלה ושתי נשים בדירקטוריון - שהן 20% ממנו. גם בענף התקשורת וגם בענף השיווק שיעור הנשים בקרב כלל עובדי החברה גבוה מזה של הגברים.

      בהתייחסות לכלל הנשים הבכירות בארגון (הנהלה בכירה ודירקטוריון), שיעור הנשים הנמוך ביותר הוא בחברת אלביט מערכות (7.4%) ובטבע (13.6%). גם אם בודקים את הייצוג הנשי בהנהלה בלבד, אלביט מערכות מובילה עם השיעור הנמוך ביותר (6%), והבאות בתור הן רבוע כחול (7.2%), פלאפון (8.3%) וטבע (11.5%).

      "אפילו באפריקה יש יותר נשים שהן ראשי ערים מאשר בישראל"

      "הנשים שמצליחות לשבור את תקרת הזכוכית הן נשים חזקות שאינן מפחדות מאתגרים וזכו בילדותן להרבה תמיכה, עידוד והעצמה, אבל הן מיעוט" - כך אומרת רינה בר-טל, יו"ר שדולת הנשים בישראל. "החברה שלנו מאוד סטריאוטיפית, וניהול קריירה בעולם הציבורי נתפש עדיין כעניין גברי. יש תחושה שנשים לא רוצות להתקדם בעולם הזה ואם הן רוצות - הן צריכות להוכיח שהן טובות פי שלושה מהגברים שעובדים לצדן".

      בר-טל טוענת כי המצב בישראל חמור יותר משום שמדובר בחברה "שוביניסטית ומאצ'ואיסטית מאוד", כהגדרתה, במידה רבה בגלל הצבא. "בישראל יש הרבה גברים גנרלים, אלופים ותתי-אלופים, אבל אין הרבה נשים אלופות. פורשי צה"ל משתלבים בחיים הציבוריים והעסקיים והקודים הצבאיים הולכים אתם".

      לדברי בר-טל, אף שבישראל יש יותר מ-200 רשויות מקומיות, רק שתי נשים הן ראשי ערים. "אין אח ורע לזה בעולם המערבי, אפילו במדינות מתפתחות באפריקה יש יותר נשים שהן ראשי ערים וראשי שבטים", היא אומרת. "המאצ'ואיזם נטוע עמוק בתרבות ובפוליטיקה שלנו. יש מפלגות ערביות וחרדיות שכלל לא מכלילות נשים ברשימות שלהן - מתוך אידיאולוגיה. לכן, לנשים בישראל קשה יותר לסלול את דרכן במגזר הציבורי והפוליטי בהשוואה לנשים בכל מקום אחר בעולם.

      "אפילו בתחום ההוראה נראה שיש חוסר שוויון", אומרת בר-טל. "יש מנהלות רבות של בתי ספר יסודיים ושל חטיבות ביניים, אבל בתיכונים אנו מוצאים פתאום יותר מנהלים גברים - וזאת רק דוגמה אחת. נראה שיש 'פירמידה מתהפכת' בהרבה מאוד תחומים".

      עפרה שטראוס: "מיעוט נשי בחברות מצביע על אפליה לרעה"

      העובדה שמחצית מההנהלה הישראלית של שטראוס גרופ היא נשית, היא לא פחות ממדיניות מוצהרת של החברה - כך אומרת עפרה שטראוס בראיון ל-TheMarker. "כוח עבודה שיש בו שונות הוא כוח עבודה טוב יותר, עם יותר רעיונות ויותר חדשנות. השונות והמגוון בכוח העבודה נכללים בכל אחד מהסעיפים של התרבות הארגונית שלנו; בתוך היעדים והחזון של החברה".

      ואולם בהנהלה הבינלאומית של החברה לא מקפידים לשמור על שוויון, כמו זה שבו מתגאה שטראוס. לדבריה, המצב ישתנה. "אנחנו נביא את השוויון לכל העולם, אבל הבסיס חייב להתחיל מהבית", היא מצהירה.

      חלק מההסבר לשוויון בין המינים בקבוצת שטראוס טמון בהיסטוריה של הארגון. "תמיד היו אצלנו מנהלות ונשים בדירקטוריון", אומרת שטראוס. "סבתי היתה המנהלת והבעלים, אחר כך אבא שלי ודודה שלי. כדי שיהיו יותר נשים בחזית עולם העסקים צריך שיהיו יותר נשים בעולם העסקים בכלל".

      נראה כי שטראוס עוסקת רבות בסוגיות של שוויון בין המינים, ואף מפגינה בקיאות במחקרים שנערכים בתחום. לדבריה הסיבה לכך שבצמרת העסקית אין עדיין נשים רבות נעוצה בשורה של חסמים.

      "נשים רבות מתקשות להסתגל לתרבות ארגונית שמחייבת לעבוד בכל רגע ובכל מצב, מכיוון שהן מגדלות ילדים והמטרות שלהן דואליות. חלק מהעניין הוא לאפשר לנשים לעבוד באופן גמיש יותר - גם מהבית. חסמים אחרים נובעים מהשירות הצבאי בישראל. מפקדים לשעבר עוברים לתפקידים בכירים שונים באזרחות, ונוקטים שיטה של 'חבר מביא חבר'. זאת תופעה נפוצה בכמה חברות. מדובר בתקרת זכוכית שאפשר ממש לגעת בה", אומרת שטראוס.

      לגבי חברות שבהן יש מיעוט של נשים בכירות, אומרת שטראוס: "אם בכוח העבודה בישראל אין שוויון בין גברים לנשים, זה מעיד על דברים קשים מאוד, ובעיקר על כך שיש אפליה לרעה וגזענות, ושאנו חיים בחברה שלא מספקת שוויון הזדמנויות לכולם".

      קשה להתעלם מכך שחברות המצויות בשליטת נשים מציבות יותר נשים כדירקטוריות וכמנהלות בכירות. למשל, בראש דירקטוריון שיכון ובינוי, שבשליטת שרי אריסון, עומדת רוית בר-ניב.

      על ההשוואה בינה לבין אריסון אומרת שטראוס: "אני נוטלת על עצמי את האחריות בעניין השמירה על השוויון המגדרי בחברה, ואני חושבת שזה גם מה ששרי אריסון עושה".