פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העולם שייך לא רק לצעירים

      תרצה בר חיים חושבת, שהוויתור על שיתופם של מבוגרים בתכנית ויסקונסין לתעסוקה היא החלטה שגויה, הפוגעת בזכויות האדם של אוכלוסייה חשובה שיש לה עוד הרבה מה לתרום לחברה

      "העולם שייך לצעירים" היא אולי סיסמה טובה למסעות שיווק שבהם הצעירים הם במרכז, אך בכל הקשור לזכויות האדם, אנו כחברה מחויבים לשמירה על השוויון ובין היתר, על השוויון בין צעירים למבוגרים, דווקא בעולם שבו קצב החיים וההתפתחויות משאירים את המבוגרים מאחור.

      הדברים נוגעים גם, ואולי במיוחד, בכל הקשור לזכות לעבודה ולפרנסה. בישראל עדיין מקובלת המחשבה שגיל צעיר הוא יתרון בקבלה לעבודה. תשאלו כל אדם מבוגר ששלח קורות חיים כיצד פניותיו נותרות ללא מענה, בעוד שאותם קורות חיים ללא ציון הגיל מניבים זימונים לראיונות. בארה"ב גישה זו אסורה מזמן והודבק לה כינוי הגנאי Ageism - אפליה מטעמי גיל.

      בישראל הדברים לא חייבים להיות כך. באחרונה החלה חברת אגם מהל"ב, מפעילת תוכנית אורות לתעסוקה (ויסקונסין) בנצרת, נצרת עלית ועין מאהל, מסלול ייחודי לבני 45 ומעלה. מאז ראשית ימי התוכנית השתתפו בה אנשים עד גיל פרישה, ויותר מ-500 מובטלים שמצאו עבודה בזכות התוכנית היו בני 45-65. מסיבות שונות החליטה הממשלה להוציא את אותה אוכלוסייה מתוכנית אורות לתעסוקה.

      המסר לגברים ולנשים אלה הוא חד וכואב - אינכם זכאים להזדמנות שניתנת לצעירים מכם. אין מצפים מכם עוד להיות אזרחים תורמים לחברה, חלק ממרקם החיים הכלכלי שלנו. היציאה לעבודה, שהיא מרכיב כה מרכזי בזהות העצמית שלנו, במימוש העצמי ובעיקר בעצמאות הכלכלית, לא תהיה נחלתכם. זאת בתקופה שבה תוחלת החיים מתארכת וגיל הפרישה נדחה. למעשה, המשמעות של ויתור על מציאת עבודה בגיל 45 היא ויתור על כמעט מחצית משנות התעסוקה של אדם ממוצע. דווקא בשנים שבהן בני האדם יציבים ובשלים יותר, מטילים אותם, שלא מרצונם וללא צורך, לנטל על מערכת הרווחה הממשלתית.

      החלופה שמציעה הממשלה לאזרחים אלה היא לשכות התעסוקה, הידועות בשמן העממי והקולע יותר "לשכות האבטלה". ללא קשר לוויכוח העקרוני באשר ליכולתה של הממשלה לספק שירותי השמה מול היכולות של המגזר הפרטי, הסכנה שבהחלטה זו ברורה לכל. היא לא נועדה לשפר את סיכוייהם למצוא עבודה, אלא להקל עליהם להשלים עם האבטלה ועם היותם חלק מאלפי אזרחים התלויים בקצבה ממשלתית צנועה כדי לשרוד. מתוך המצוקה שנמצאים בה מובטלים בכלל, ומובטלים מבוגרים בפרט, קל מאוד להשלים עם המציאות הזו ולוותר על המאמץ העודף הנדרש כדי להפקיד את גורלו של אדם בידיו ולשפר את מציאות החיים שלו באופן משמעותי. הוויתור על שיתופם של המבוגרים בתוכנית לתעסוקה היא החלטה שגויה, הפוגעת בזכויות האדם של אוכלוסייה חשובה שיש לה עוד הרבה מה לתרום לחברה.

      הכותבת היא מנהלת חברת אגם מהל"ב.