סקר הסקרים של מערכת הבריאות מגלה: הישראלים מרוצים למרות הכל

"סקר הסקרים" של מערכת הבריאות, המתפרסם היום על ידי מכון ברוקדייל, מגלה כי שביעות הרצון של הציבור משירותי קופות החולים השתפרו בשנת 2007 לעומת השנים שקדמו לה.



עם זאת, הסקר חושף שגם היום סובלים ישראלים רבים, בעיקר קשישים, חולים כרוניים ובעלי הכנסה נמוכה, מנגישות נמוכה מדי לשירותי בריאות ולתרופות. ישראלים רבים מתקשים לממן את שירותי הבריאות להם הם נזקקים.



בדומה לשנים קודמות, הנשאלים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מקופת החולים שלהם: 9 מתוך עשרה נשאלים השיבו כי הם "מרוצים" או "מרוצים מאד" מהקופה בה הם חברים.



עם זאת, ישנם הבדלים בשביעות הרצון בין מבוטחי הקופות: שביעות הרצון בקופת חולים מאוחדת (94%) ובמכבי שירותי בריאות (92%) גבוה לעומת שביעות הרצון בשירותי בריאות כללית (85%) ובקופת חולים לאומית (86%).



בנוסף, ב-2007 ציינו 56% מהנשאלים כי לא התקשו לקבל טיפול רפואי כשנזקקו לו, לעומת 46% ב-2005.



זמני ההמתנה לרופאים נותרו כשהיו ב-2005: 43% מהנשאלים המתינו עד שבוע, 18% המתינו בין שבוע לשבועיים ו-39% המתינו יותר משבועיים - זמן המתנה שרובם (60%) הגדירו כ"לא סביר".
מבחינת זמני ההמתנה בתור במרפאות עצמן, 63% דיווחו כי המתינו עד 15 דקות ו-17% המתינו מעל חצי שעה.



מימון שירותי הבריאות וויתור על שירותי בריאות



22% מהנשאלים דיווחו ב-2007 כי תשלומי הבריאות מכבידים עליהם במידה רבה. זאת, לעומת 27% ב-2005. עלייה נרשמה בשיעור המדווחים כי התשלומים לא מכבידים בכלל: 30% ב-2007 לעומת 19% ב-2005. עם זאת, כרבע מהחולים הכרוניים וכרבע מבעלי ההכנסה הנמוכה עדיין מדווחים כי הוצאות הבריאות מכבידים במידה רבה.



בשנה שעברה חלה ירידה גם בשיעור המדווחים שוויתרו לפחות פעם אחת על טיפול רפואי בגלל התשלום וירידה בשיעור המוותרים על תרופת מרשם: 11% לעומת 15% ב-2005.



רופאים לא מקדישים מספיק זמן



כ-85% מהנשאלים פנו לרופא בשנת 2007, אך לא כולם חזרו מרוצים: 15% ענו כי הרופא - משפחה או מקצועי - לא הקדיש להם מספיק זמן. שיעור דומה (16%) ענו כי הרופא לא ענה על שאלות חשובות שהיו להם. 17% מאלו שביקרו אצל רופא משפחה בשנה האחרונה סבורים כי הוא לא הסביר להם מספיק על המצב הרפואי והטיפול בהם. 18% השיבו תשובה דומה לגבי רופא מקצועי.



30% מבעלי ביטוח משלים כלל לא יודעים מהם השירותים המכוסים בתוכנית הביטוח שלהם. בנוסף, 15% מבעלי הביטוח המשלים ו-18% מבעלי הביטוח המסחרי ענו כי נתקלו בבעיה בקבלת שירות או טיפול רפואי דרך הביטוח.



בין הבעיות שצוינו: אין מספיק הנחה על שירות או שהשירות אינו נכלל בתכנית. תלונות נוספות נרשמו לגבי רמה מקצועית נמוכה ויחס לא טוב של רופאים. מבוטחים אחרים ציינו קשיים בקבלת החזרים, ביורוקרטיה וחוסר מענה מצד הקופה וגם יחס לא טוב מצד הפקידים.



עורכות המחקר הן פרופ' רויטל גרוס, גב' שולי ברמלי-גרינברג וגב' רותי וייצברג ממאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל. הן קושרות בין השיפור היחסי שחל בתוצאות השנה לבין ההתפתחויות הכלליות במשק ובסקטור הבריאות: "את הנתונים על ירידה בתחושת הנטל הכספי וירידה בשעור הויתור על טפול רפואי ותרופות ניתן להבין בהקשר של המגמות הכלכליות: התקופה מאז 2005 התאפיינה בגידול בתוצר לנפש, ירידה באבטלה ועלייה בהכנסה הריאלית לנפש בכל העשירונים. כמו כן, בשנים 2007-2006 יושמה מדיניות ממשלתית להרחבת ההנחות לקשישים וחולים.



"בשנת 2006, באופן חד-פעמי, חלה הקטנה בשיעור ההשתתפות העצמית של קשישים בתרופות. בשנת 2007 הופחתה למחצית תקרת התשלום לתרופות של חולה כרוני שמשתלמת בעדו גמלת הכנסה", הן מסבירות.



סקר מכון ברוקדייל מתבצע אחת לשנתיים ובוחן את עמדות הציבור לגבי תפקוד מערכת הבריאות לעומת שנים קודמות. הסקר כולל 1868 נשאלים בוגרים, ומהווה חלק ממחקר-אורך העוקב אחר תפקוד מערכת הבריאות משנת 1995, בה נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי ועד היום.