משקיעי הקרנות הירוקות קיבלו מכת שמש

קרנות הנאמנות הירוקות משקיעות בעיקר בחברות זרות בשל ההיצע המוגבל של חברות מקומיות שפועלות בתחום ונסחרות בבורסה, ועל כן הייסוף של השקל פגע בשווי השקלי של החברות המוחזקות בידי הקרנות.



העובדה שהחשיפה המט"חית של לא מעט מהקרנות הירוקות גבוהה מ-100%, באמצעות רכישת אופציות - החמירה את מצבן.







חן אלטשולר מנהלת את הקרן הירוקה הוותיקה ביותר: אלטשולר הקרן הירוקה. הקרן שהוקמה בפברואר 2005 מנהלת 390 מיליון שקל, לאחר שהגיעה בשיאה ל-550 מיליון שקל. אלטשולר השיקה בנובמבר 2007 קרן נוספת, ירוק אקסטרים, שמטרתה להשקיע בחברות שמפתחות פתרונות מתקדמים אך שכלכליותם לא הוכחה עדיין לבעיות איכות סביבה, וכן להשקיע במגזרים המבטיחים הבאים, לפחות להערכתו של בית ההשקעות.



אלטשולר סבורה שמצבן של הקרנות הירוקות אינו שונה מהותית מקרנות חו"ל. היא מסבירה את הירידות בתנודתיות הגבוהה של מרבית החברות במגזר, למעט מניות חברות המים, שמאתפיינות בתנודתיות נמוכה יחסית.



עם זאת, אלטשולר מסכימה שחלק מההסבר לביצועים החלושים של הקרנות הירוקות הוא המחירים הגבוהים, אולי המנופחים, של חלק מהחברות הפועלות בתחום. האנרגיה הירוקה, שם כולל למספר רב של קטגוריות, נהפכה בשנים האחרונות אחד התחומים החמים ומשכה היקף גדול של השקעות - חלקם של משקיעים פרטיים לא עתירי נכסים, שביקשו לרכוב על גל העלייה המסחררת בשווי המניות והטיסו את מחירן של מניות אלו לגבהים מנותקים לעתים מביצועיהן של החברות. מחירים אלו הפכו אותן למועמדות טבעיות למימוש כששוקי ההון בעולם עברו לירידות.



ואכן כמה מהחברות במגזר, במיוחד בתחום האנרגיה הסולארית, התרסקו. מניית Suntech Power (סימול STP), שעוסקת בייצור תאים פוטו-וולטאיים ירדה ב-58% מסוף דצמבר 2007 לשווי של 5.6 מיליארד דולר, שמשקף מכפיל רווח של 22 על בסיס הרווח הצפוי ב-2008; ואילו מניית JA Solar (סימול JASO), שעוסקת בייצור תאים סולאריים (סימול JASO) ירדה ב-43% לשווי של 2.2 מיליארד דולר, שמייצג מכפיל רווח 32 על בסיס הרווח הצפוי ב-2008.



"יש מידה קטנה של אמת בטענה, אומרת אלטשולר. "עם זאת, צריך לזכור שחלק לא קטן מהחברות צומחות בקצבים של יותר מ-30% בשנה, ועל כן מתומחרות במכפילי רווח גבוהים. אלא שאם בודקים את היחס בין מכפיל הרווח לקצב הצמיחה של החברות (PEG) מגלים שהן נסחרות על פי יחס נמוך מ-1, אבל בתקופה של חולשה בשוק ההון מניות שנסחרות לכאורה יקר - נפגעות. אלו אינן מניות דפנסיוויות. בנוסף, הרבה כסף חם שנכנס להשקעה בחברות אלו, בעיקר בחברות של אנרגיה סולארית, יצא מהשוק. זו לא סיבה להיסטריה. ההשקעה באנרגיה הירוקה תנצח גם בשנים הקרובות".







אלטשולר ממליצה על שתי חברות בקרן אלטשולר ירוק אקסטרים, שממחישות את הפוטנציאל של ההשקעה בטכנולוגיות פורצות דרך, גם אם העתוי הנוכחי אינו האופטימלי להשקעה בחברות צעירות בעלות מאזנים לא יציבים:



* Maxwell (סימול MXWL), שמייצרת קבלי על, המשמשים לאחסון אנרגיה או להסדרת זרם החשמל. קבלי על מסוגלים להיטען ולפרוק מיליוני פעמים, לעומת מאות פעמים בודדות בסוללות, וכן מסוגלים לטעון ולפרוק אנרגיה בעוצמה אדירה. יתרונות אלו הופכים את קבלי העל לטכנולוגיה מועדפת על יצרנים שמתכננים לייצר כלי רכב בעלי צריכת דלק יעילה - משום שקבלי העל יכולים לאגור את האנרגיה הנוצרת בבלימת הדרך ולשחרר אותה בעת האצה.



* Spire (סימול SPIR), שמייצרת את המכונות המשמשות את יצרני התאים הפוטו-וולטאים להפקת אנרגיה משמש. החברה צופה שמכירותיה ישולשו ב-2008, שכן יצרני התאים הפוטו-וולטאיים משקיעים הון עתק בהרחבת קווי הייצור שלהם.



דודי קטש, מנכ"ל איפקס קרנות נאמנות, מסביר את הנפילות במגזר הירוק ואת העובדה שהקרנות לא נהנו מהתאוששות של השבועות האחרונים בשילוב של שני גורמים: הירידה במחירי הנפט בתחילת 2008 ופרסום סקירה בידי בנק ההשקעות מריל לינץ'.



בנק ההשקעות העריך שצוואר הבקבוק בייצור לוחות סיליקון לתאים פוטו-וולטאיים ישתחרר בקרוב, וכתוצאה מכך הענף יעבור לעודף כושר ייצור והמחירים בו יירדו. לדבריו, איפקס אנרגיה ירוקה שהונפקה בסוף אוקטובר 2007 נהנתה מהעליות במגזר הסולארי בנובמבר ובדצמבר 2007. ואולם בינואר 2008 ספגה את הירידות החדות של החברות בתחום האנרגיה הסולארית, שנפגעו קשות יחסית לשאר החברות בתחום האנרגיה הירוקה.



"גם אם בטווח הקצר מדובר בהשקעה תנודתית, צריך להסתכל קדימה. אנחנו מעריכים שהאנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח יובילו בטווח הארוך את האנרגיה הירוקה והמתחדשת", אומר קטש. הוא דוחה את ההערכה שעדיף לרכוש תעודת סל שעוקבת אחר מדדי חברות האנרגיה הירוקה, משום שמנהלי ההשקעות עוד לא פיתחו את הידע לאתר את החברות בעלות הטכנולוגיה המנצחת, המודלים העסקיים המבוססים והניהול הטוב.



"אלמלא חשבנו שביכולתנו לייצר תשואה עודפת, לא היינו מקימים את הקרן - כי הרי לא בכל התחומים יש לנו קרן. עשינו עבודה יסודית במשך שישה חודשים, ורק אחרי שהשתכנענו שמחלקת המחקר שלנו מסוגלת להתמודד עם הנושא הקמנו את הקרן", אומר קטש.



ההתלבטות שלנו היתה אם לנוכח המיתאם הגבוה בין מחירי הנפט לבין מניות חברות האנרגיה החלופית, יש מקום לקרן שתשקיע בחברות אלו. המסקנה שלנו היא שהעולם המערבי הולך לרגולציה שתשנה את המיתאם בין מחירי הנפט למדד חברות האנרגיה הירוקה", מציין קטש.



קטש מאזכר שארה"ב חוקק בדצמבר 2007 חוק שיחייב את יצרני הרכב לייצר עד 2020 כלי רכב שיצרכו בממוצע ליטר דלק על כל 14.8 ק"מ, לעומת ממוצע של ליטר ל-11.6 ק"מ כיום, או עידוד השימוש באנרגית רוח בדנמרק באמצעות הסכמים עם יצרני החשמל וסובסדיות ליצרני החשמל באמצעות אנרגיית רוח.



אלעד קוק, ראש מחלקת הקלינטק בחטיבת בנקאות ההשקעות באי.בי.אי, מסכים להערכה כי חולשת הקרנות הירוקות נובעת מיציאת כסף של ידיים חלשות שנכנס לעמדת מגננה בעקבות הירידות בבורסה, וכן מהעבודה שחלק ניכר מחברות האנרגיה הירוקה מתאפיינות ברמת הכנסות נמוכה יחסית, רווחיות קטנה ומכפילי רווח גבוהים. עם זאת, קוק סבור שלנוכח הרגולציה המתגבשת שתתפקד כרוח גבית, יניבו המניות של חברות אלו תשואה עודפת בטווח הארוך יותר. "להערכתי, אנחנו רק בתחילתה של התעוררות המודעות לבעיית ההתחממות הגלובלית, ורק בתחילת ההערכה וההבנה של טכנולוגיות החברות הפועלות בענף", מציין קוק.



קוק סבור שדווקא בשל העובדה שתחום האנרגיה הירוקה הוא שוק צעיר יחסית מוטב להשקיע בו באמצעות מנהלי השקעות מתמחים, ולא באמצעות תעודות סל - משום שמנהל השקעות מקצועי יוכל לאתר הזדמנויות ולייצר תשואה עודפת למשקיעיו.



קוק ממליץ על יצרניות ציוד לאנרגית רוח, כמו Gamesa ו-Vestas; ולנוכח המיתון המסתמן בחברות שעוסקות בניהול צד הביקוש לאנרגיה, כמו Camco (סימול CAO LN), שסוחרת במכסות פליטה של פחמן דו-חמצני, וב-Comverge (סימול COM).