במאמרו התוקפני נגד הארגונים החברתיים ("הארגונים החברתיים מציגים: כך הקמנו בישראל את שוק הסאבפריים", 25.2 ,TheMarker), והתעקשותם לחייב את הבנקים לספק דיור חלופי לנוטלי משכנתאות שהם מפנים מבתיהם, מוכיח מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, כי הבנקים לא למדו דבר.
נתחיל בעובדות. יותר מ-2,000 משפחות מפונות כל שנה מביתן כי לא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא, כפליים מהנתונים שמציג איגוד הבנקים. כ-8,000 ילדים, קשישים, מובטלים ועובדים נאלצים מדי שנה להפקיד את מפתחות ביתם בידי עורך דין המועסק על ידי אחד מן הבנקים למשכנתאות ולראות סבלים המעמיסים את רהיטיהם על משאיות ההובלה, כשבמקרים רבים נלקחים הרהיטים ומאוכסנים באי סדר וללא תחזוקה מתאימה במחסני הרשויות המקומיות.
ועוד במסגרת העובדות היבשות, הבנקים מחזיקים כיום באלפי דירות ריקות שעוקלו מבעליהן. כונסי הנכסים מטעם הבנקים לא מצליחים למכור את הדירות, ובמקביל המשפחות שפונו מדירותיהן ממשיכות להיות חייבות לבנק את מלוא סכום המשכנתא שאליו מתווספות ריביות חריגות, הוצאות בית המשפט ושכר טרחת עורכי הדין.
גם לקונה יש זכויות
אותן משפחות שאיבדו את קורת הגג שלהן נמצאות במצב נורא, כי אף אחד לא מוכן להשכיר להן דירה מכיוון שאין ביכולתן לשלם מראש או להעמיד ערבויות וערבים מתאימים. הרי אם יכלו לשלם, הן היו ממשיכות לשלם את תשלומי המשכנתא. אבל את הבנק זה לא מעניין. הוא לא יוותר על ליטרת הבשר שלו, גם אם ידע מראש שהוא נותן משכנתא למי שרמת הסיכון שלו גבוהה.
במאמר מוסגר אומר כי כדי לשבור את המעגל הנוראי של חוסר בפתרונות דיור ציבורי ופינוי אנשים מבתיהם, ניסתה בשנים האחרונות עמותת ידיד לשכנע את משרד השיכון לרכוש את הדירות מהבנקים כדי להגדיל את מלאי הדיור הציבורי. משרד השיכון הסכים לבחון את הרעיון, הבנקים סירבו.
ומה עם אלה שרמת הסיכון שלהם בעת לקיחת המשכנתא לא היתה גבוהה? ובכן, לידיעת אזרחי מדינת ישראל, אם לקחתם משכנתא מהבנק, כדאי שתדעו שאם לא תוכלו לעמוד בתשלומים כי פוטרתם מעבודתכם או שילדכם חלה ואתם חייבים לקנות לו תרופות בעשרות אלפי שקלים בחודש - אתם הולכים להיות בצרה גדולה.
גם למי שלא יכול לעמוד בתשלומי המשכנתא שלו יש זכויות. אם הבנק החליט כי הוא "מוכר" משכנתא למישהו, הוא חייב לזכור כי לקונה יש זכויות וכי הבנק אינו יכול לבוא ולדרוש מהקונה לוותר על זכויותיו אלה רק משום שהבנק החליט כך.
הכותב הוא סמנכ"ל עמותת ידיד