עשרת הדיברות של האנליסט המתחיל

עשרת הדיברות לאנליסט המתחיל הם עשר הנקודות הראשונות שעליך, כאנליסט מתחיל, לבדוק על מנת לקבל תמונה ראשונית לגבי השקעתך במניה מסוימת. בדיקת המרכיבים הללו תסייע לך להבין טוב יותר את השקעתך, וכן את הסיכוי והסיכון הטמונים בה. לא כל משקיע יכול ורוצה להשקיע ימים ולילות בבחירת המניה בה הוא עומד להשקיע, אבל כל משקיע רציני המעוניין להפוך למשקיע מקצועי עם רווחי מקצוענים, יבדוק לפחות את עשר הנקודות הללו לפני צאתו לדרך. הנחת היסוד לגבי עשרת הדיברות הנזכרות להלן היא שבדיקה שכזו תוקפה להשקעה לטווח הארוך ולא לטווח הקצר .

לאיזה מדד שייכת החברה? זהו השלב הראשון שעלינו לבצע. מידע שכזה מופיע בכל אתר פיננסי או באתרי החברה שדרכה אתם סוחרים. בנוסף, ניתן למצוא מידע זה באתר הבורסה (מאיה). שייכות החברה בתוך מדד היא מרכיב חשוב בבדיקתנו, ונותנת לנו אינדיקציה נוספת על החברה. כמו כן, גם אחוז המשקל שלה בשכלול המדד הוא מרכיב חשוב. חשוב גם לבדוק מהי תשואת המדד אליו משתייכת החברה שנאמד כיום לעומת התקופה דאשתקד. כידוע, החברות פזורות בין המדדים על פי גודלם וחסינותם: ת"א 25 (מעו"ף), 100, 75, יתר וכדומה. עדכון המדד נעשה כמדי שנה על ידי הרשות לניירות ערך, על פי נפחי שווי השוק ונפחי המסחר של אותה חברה.

בשלב השני עלינו לבדוק את הענף/סקטור. כל חברה משתייכת לסקטור בהיותה עוסקת בתחום כלשהו. עלינו, כאמור, לבדוק לאיזה סקטור היא משתייכת, מה נפח השוק של החברה בתוכו, מה המכפיל של החברה בענף, מצב הסקטור ומגמתו. לכל תקופה יש את הסקטור החזק יותר והמתפתח יותר לאותה תקופה נתונה, לכן עלינו לבדוק אם סקטור זה יוסיף להחזיק באותה מגמה, האם הוא בשלבי התעוררות או שמא נוטה הוא לקראת סיום 'עונתי'.

כמות נפח המסחר - בדיקת ספר העסקאות המופיע בכל אתר פיננסי. בדיקה שכזו מטרתה לוודא שלא רוב הנפח נובע ממספר עסקאות בודדות בלבד. נפחי המסחר במניה חשובים כדי לדעת שאנו לא קונים מניות ולאחר מכן 'נתקעים' עמן ללא יכולת מכירה. קיימת סברה רווחת שניתן ללמוד על 'איסוף מניות' מתוך מעקב אחר ספר העסקאות ונפחי הסחירות גם הם אומרים משהו על החברה והמניה שלה. כך נוכל להסיק אם קיים אמון של משקיעים בחברה. במקרה זה יש לבדוק שמא שכרה החברה 'עושי שוק' כדי ליצור סחירות במניה (החברה חייבת לתת הצהרה במידה והיא שוכרת פעילות של עושי שוק באתר הבורסה). לבסוף, עלינו לבדוק את המחזור הממוצע של מניותיה ביחס למדד ולענף. כדאי לדעת שהרצת מניות מתבצעת בדרך כלל במניות בעלות סחירות נמוכה. במניות אלו נוכל להבחין בעליות של עשרות אחוזים במחזורים של אלפי שקלים בודדים.

שלב זה ינומק בהמשך ואף יוסבר איך לחשב אותו. שלב זה הוא חשוב וגם מעניין. החברה מפרסמת את הערכת השווי שלה בבדיקת גורם חיצוני בתוך הדו"חות הכספיים וניתן לראות באופן תמידי באתר הבורסה בכמה נאמד שווי החברה נכון לכל יום. חשוב לדעת כמה שווה החברה לעומת הנתון בכמה שהיא נסחרת.

האם יש כאלה? איזה הלוואות או אג"חים יש לחובת החברה, מהי יכולת ההחזר שלה, לאיזה טווחי זמן קבועים הם, מה הכמות שלהם ביחס להכנסות שיש לחברה באופן ממוצע, לאן החברה מצהירה שהולך הכסף, במה היא משקיעה, כמה ביטחונות ושעבודים יש לה, תקופת ההלוואות, סוגי האשראי שניתנים לה (מחיר האשראי שהיא משלמת ובאיזה אחוז ריבית), ואפשרויות פירעון מוקדם. מכלל נתונים אלה נוכל ללמוד רבות על חוסנה הכלכלי ועל אופן התנהלות הכספים שלה. חברה שקיימים לחובתה סכומי חוב רבים והכנסותיה בתקופה נתונה מהוות אחוז קטן בלבד מתוך החוב, מחייבת להדליק אצלנו נורת אזהרה.

מי עומד בראשה, מי האיש, האם הוא האיש שהקים את החברה או רק מישהו שמונה לנהל, האם זה מישהו בעל שם ניהולי בשוק ומהו עברו. האם יש שמות גדולים בחברה והאם אנו מודעים למישהו שבעברו הצליח להרים חברות אחרות למגמות צמיחה ברורות ושהוא ידוע כבעל חוש עסקי וניהולי מוצלח. במקרה זה, רמת האמון באדם המנהל עולה ומשפרת את הנתונים הדוחפים להשקיע בחברה בהתאם.

חלק זה נראה לכולנו טריוויאלי ולא חשוב ממש. כניסה למנועי חיפוש והקלדת שם החברה מאפשרות לנו ללמוד רבות על החברה. כך נוכל ללמוד דברים רבים שלא תמיד מוכרזים בראש חוצות ובכותרות החדשות בעיתונות או מידע שנעלם מעינינו. דבר זה יכול להיות בהחלט כלי עזר חשוב במחקרנו האישי אודות החברה וחשיפת נתונים שלא ידענו. לדוגמא: תביעה העומדת נגדה, אי-עמידה בנוהלי בטיחות, נוהלי תעבורה וכדומה. כל זאת ניתן לגלות בנקל במקביל לבדיקת המידע על החברה באתר הבורסה 'מאיה' תוך כדי עיון בכלל ההודעות שהחברה מפרסמת.

האם הסקטור משפיע באופן מלא או חלקי על המניה, האם המניה נהנית או לא ממגמת הצמיחה של הסקטור. בדיקת החברה במקרה זה נעשית מול מצבן של חברות אחרות בענף.

האם החברה נסחרת בארה"ב ובשל כך מושפעת מצורת המסחר בחו"ל. במידה והיא דואלית, יש לבדוק היכן היא נקבעת, במסחר בארץ או במסחר בחו"ל. שאיפת החברות להיסחר גם בחו"ל היא למעשה דלת הכניסה לעולם העסקים בעולם כולו וכך ההכרה בה גדלה, וכן גם ההנפקות וגיוס ההון שלה מתקיים בצורה קלה יותר.

עלינו לבצע ניתוח ענפי. האם החברה מתפרסת על נתח שוק גדול? האם יש אפשרות שנתח זה יגדל או יקטן? האם הלקוחות בענף בתפוסה מלאה או שיש לקוחות באוויר שניתן לצרפם? האם חשוף השוק למכשולים שיכולים לפגוע בו? האם החברה חשופה?

כל הזכויות שמורות לצביקה ברגמן ונתי לייזר.