כך הפשע המאורגן חודר בשיטתיות לשוק ההון

אולם הדיונים הקטן בבית משפט השלום בתל אביב נראה צר מלהכיל את שני האנשים גדולי המימדים שהובאו לשם. הראשון, איש העסקים עודד דסאו, הוא בעל השליטה בחברה הציבורית "גולן מלאכת מחשבת". עד לפני שנתיים היה דסאו כוכב עולה בשמי שוק ההון בישראל ואורח קבוע במדורי הרכילות העסקית ובתוכנית הטלוויזיה "הכרישים" בערוץ 10.



השני היה אריה (ריקו) שירזי, שעל-פי חוקרי היחידה הארצית לחקירות בינלאומית (יאחב"ל) עומד בראש אחד מארגוני הפשע החזקים בישראל. מול השניים עמדה נציגת המשטרה ורשות ניירות ערך, עו"ד ציפי גז, וחיכתה להחלטתו של השופט בבקשתה לעצור את השניים. כמו בסרטים, גם באולם הקטן נפגשו שני הקצוות - שוק ההון המכובד ועולם הפשע האפל.



עד לשבוע שעבר, דסאו ושירזי הכירו את אולמות בית המשפט בנפרד. בספטמבר האחרון הוגש נגד דסאו כתב אישום, שלפיו משך מ"גולן מלאכת מחשבת" מיליוני שקלים, ולא טרח ליידע על כך את הדירקטוריון ואת בעלי המניות. שירזי, לעומתו, הוא מכר ותיק של המשטרה, שמחזיק ברקורד של שש שנות מאסר על מגוון הרשעות, שביניהן קשירת קשר לרצח, איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפה ועוד.



עסקים לגיטימיים?



בשנות ה-90 כיכב שירזי בתעשיית ההימורים הבלתי חוקיים. ב-2002, עם קריסת הבנק למסחר בעקבות מעילת מאות המיליונים של אתי אלון, העידו כמה מבכירי השוק האפור שהכספים עברו דרך עסקיו של שירזי. בשנים האחרונות מגדיר שירזי את עסקיו כנדל"ן בחו"ל והלוואות וניכיון צ'קים בישראל, אבל במשטרה, ברשויות המס וברשות ניירות ערך מאמינים שלא מדובר בעסקים לגיטימיים בלבד.







החיבור בין שוק ההון, שממנו מגיע דסאו, לעולם הפשע, שממנו מגיע שירזי, לא נראה טבעי לקוראי העיתונות הכלכלית. ואולם לפי בקשת המעצר שהגישה עו"ד גז, במקרה הזה החיבור היה חזק במיוחד והניב רווחים לשני הצדדים. מהבקשה עלה ששירזי קיבל מידע פנים על עסקת ענק (השקעה משותפת עם בוימלגרין קפיטל בחברת הנדל"ן א.מ.ד נכסים, ג.ל), שעמדה לבצע החברה הציבורית גולן, והפעיל את אנשיו לרכוש מניות בהיקף של כ-2 מיליון שקל.



מהאזנות שבוצעו לשיחותיהם של כמה מהמעורבים, עלה החשד כי דסאו ושותפו לעסקים, היהלומן יובל גפני, עמדו מאחורי העברת המידע לשירזי. לדברי פרקליטו של שירזי, הוא לא רכש אפילו מניה אחת. ואולם מממצאי החקירה עולה שכאשר מחירן של המניות ירד, דסאו וגפני פיצו את שירזי והאנשים שרכשו עבורו מניות.



שירזי נחקר על-ידי אנשי הרשות לניירות ערך, אך שמר על שתיקה, ולכל היותר הכחיש כל קשר לחברה הציבורית. למרות זאת, בתום הדיון הגדיר השופט את החשדות כ"חמורים" ושלח את דסאו, גפני ושירזי למעצר בית בן שלושה ימים והוציא נגדם צו איסור יציאה מהארץ. פרקליטיהם של השלושה הכחישו כל קשר לפרשה.



רצח או התאבדות?



ברשות ניירות ערך ובמשטרה מזהירים כבר כמה שנים מחדירה של ארגוני פשיעה לשוק ההון בישראל. כמו בחו"ל (ראו מסגרת), גם כאן משכו העליות בשוק לא רק משקיעים לגיטימיים. עבירות כלכליות בתחום ניירות ערך אינן דבר חדש, אבל בשנים האחרונות מתרבים החשדות לכניסה מסיווית ומאורגנת של פושעים, שאינם מתחום עבירות הצווארון הלבן.



במשטרה חושדים שחלק מהכסף שנגנב מהבנק למסחר הולבן בשוק ההון. לפני כשנתיים התקבלה החלטת ממשלה, שלפיה יוקם מערך איסוף מודיעין משותף לכל רשויות האכיפה, במטרה למנוע את חדירתם של ארגוני פשע לתחומים כלכליים. כדרכן של החלטות ממשלתיות, גם יישומה של זו איטי, במיוחד על רקע קשיים תקציביים. ברשות ניירות ערך מסרבים לדבר על דרכי פעולה מתוכננות, אך מודים שהמערך המשותף טרם נכנס לפעולה וכיום עוסקים שם בהגדרת היעדים.



לפני כשנתיים פשטו אנשי המשטרה וחוקרי רשות ניירות ערך על בתיהם ומשרדיהם של 11 חשודים בשותפות בעבירות מרמה, הלבנת הון ועבירות על חוק ניירות ערך במסגרת פעילותה של החברה הציבורית אורליין. בין היתר נעצרו שגיב נציה, מנכ"ל החברה לשעבר, אברהם ארביבו, בעל חברה לשירותי המרת מטבע חוץ, ומשה סבג, בעל חברה לניכיון צ'קים.



הפשיטה וגל מעצרים שבא בעקבותיה היו שיאה של חקירה סמויה שניהלה המשטרה, שקיבלה מגורמים בשוק האפור מידע על השתלטות על החברה הציבורית באמצעות אנשי קש. החוקרים פנו לרשות ניירות ערך, שאנשיה חשדו בפעילות החברה כבר שנה קודם לכן, כשהיא דיווחה על הפסד של 9.2 מיליון שקל בעסקת אופציות מעו"ף. לכאורה, הימור בורסאי לא מוצלח שמחק את הונה של החברה. בפועל, לא מצאו חוקרי הרשות הוכחה לכך שהעסקה הזאת אכן התבצעה.



החוקרים גילו שלאחר ההשתלטות גייסה החברה כספים מהציבור, כשהוציאה לשוק כ-15% ממניות החברה. החקירה העלתה חשד שבין יולי 2004 למארס 2005, מכר מנכ"ל החברה בבורסה מחצית מהון המניות שלה. על-פי החשד, המנכ"ל מכר מניות פיקטיוויות, ואת התמורה העביר לחשבונותיהם של גורמי פשיעה שונים.



המעצרים הראשונים בוצעו ביוני 2005: חוקרי הרשות עצרו את מנכ"ל אורליין שגיב נציה ואת בעל השליטה אהרון לילוף , בחשד שרוקנו את אורליין מנכסיה, והעבירו כ-9 מיליון שקל לחברות השייכות להם או לבעלי חוב פיקטיוויים. השניים הכחישו כל קשר לפעולות בלתי חוקיות ושוחררו כעבור יומיים.



שבועיים מאוחר יותר נמצאה גופתו של לילוף. הוא נחנק למוות בשקית ניילון שכיסתה את ראשו ונאטמה בנייר דבק. חוקרי מרחב ירקון של המשטרה קבעו שמדובר בהתאבדות. החקירה נקלעה למבוי סתום, אך עדותם של כמה מבני משפחת לילוף על חובות שהיו ללילוף לגורמים בשוק האפור פתחה כיוון חקירה חדש.



כעבור חצי שנה, כאמור, נעצר שוב המנכ"ל נציה, יחד עם שני אנשי השוק האפור. בדיון על הארכת מעצרם של השלושה, טענו נציגי המשטרה והרשות כי שווי הון המניות שנסחר בשוק גדול פי ארבעה מהון המניות הרשום של החברה. פעילות המסחר, כך נטען, יצרה בעבור המנכ"ל ושותפיו מעולם הפשע רווחים של עשרה מיליון שקל. עוד נטען כי החשודים ביצעו פעולות שמטרתן היתה לנפח את פעילות המניה, וכך הם משכו משקיעים תמימים לרכוש ממניות החברה על סמך מצג כוזב.



החוקרים טענו שהמרוויחים העיקריים מהתרמית היו גורמי פשיעה מאורגנת, שקיבלו את המניות מהמנכ"ל ללא תשלום, סחרו בהן ומכרו אותן כשהמניה היתה בשיא. עקבותיהם של השותפים הובילו לאנשים המזוהים עם ארגוני פשע. בין היתר הוזכר ארגונו של שירזי, אך לפי גורמים במשטרה לא נמצא עד עתה קשר ודאי. החקירה בתיק הסתיימה והממצאים הועברו לפרקליטות, אך טרם הוחלט אם וכנגד מי יוגשו כתבי אישום בפרשה זו.



ניסיון חיסול בעזריאלי



בבקשות להארכת מעצרם של חשודי פרשת אורליין השתמשה המשטרה בראשונה במונח "סוחרי שלדים", הלקוח מהז'רגון של שוק ההון. מדובר ברכישת שלדים של חברות ציבוריות שנמצאות בחובות, וניפוח ערכם באמצעות פעולות פיקטיוויות כמו אלה שבוצעו, על-פי החשד, באורליין.



אחד מסוחרי השלדים הוא איש העסקים מוטי מנשה, שהיה מעורב בפרשת חברת הבועה קווי אשראי. מנשה פשט את הרגל עם תביעות חוב של 77 מיליון שקל, אך לא זנח את אהבתו לשוק ההון. בשנים האחרונות הוא משמש כבכיר בחברת אפסווינג, שסיסמתה היא "הדרך שלך לחיים הציבוריים".



החברה עוסקת באיתור שלדים בורסאיים, ובהפחת חיים בחברות ריקות באמצעות גיוס כספים מהציבור בשיטה הנקראת קנייה במהופך. זו פעולה חוקית, שנהפכה לפופולרית בגל ההנפקות שהסעיר את שוק ההון בשנים האחרונות. לצד סיכון גדול, יש בה פוטנציאל רווח עצום. ב-2005 נעצר מנשה בחשד למעורבות בהשלכת רימון לעבר ביתו של מתחרה עסקי.



החשד לא הבשיל להליכים נגד מנשה, אבל זמן קצר מאוחר יותר הוגש נגדו כתב אישום בחשד לסחיטה באיומים של איש העסקים נועם לניר. כתב האישום בוטל בסופו של דבר, לאחר שמנשה הצליח להוכיח כי לא היה קשור לאיומים על לניר.



בפברואר 2006 נעצר מנשה יחד עם האחים ראובן ועזרא (שוני) גבריאלי, בחשד שניהלו רשת הימורים בלתי חוקית. הפרשה החלה לאחר שמטען חבלה הוצמד לתחתית מכוניתו של שוני גבריאלי בעת שהגיע לפגישה במגדלי עזריאלי בתל אביב. גבריאלי טען אז שאין לו מושג מי מעוניין לחסל אותו, ואף ניסה למנוע את פרסום שמו.



במהרה התברר כי לא מדובר בסתם ניסיון חיסול, אלא בכנופיית מחסלים מקצועית שהוזמנה מבלארוס על-ידי גורמי פשיעה ישראלים. שנתיים מאוחר יותר נעצרו מאיר אברג'יל, האחים גבריאלי, מוטי מנשה ויורם צרפתי בחשד להלבנת הון ועבירות נוספות.



בעדותו סיפר צרפתי כי כבר ב-1999 פנה אליו שוני גבריאלי כדי שיצטרף לחברת שיווק של אתר קזינו באינטרנט. לדבריו, האתר היה בבעלות חברה ציבורית שנשלטה על-ידי מוטי מנשה, שוני גבריאלי ומאיר אברג'יל. צרפתי הופקד על פעילות השיווק של האתר שנקרא אז "Bet and Chat" ו-"Net Casino". עד לקריסת האתר בשלהי 2001, הופעלו בתי הקזינו הווירטואליים של השלושה בבתי קפה קטנים, שפעלו כמסווה להימורים בלתי חוקיים.



עדותו של גבריאלי חיזקה את הקשר למנשה, איש השלדים הבורסאיים. הוא סיפר שהכיר את מנשה כשזה חיפש משקיעים לחברה הציבורית שהפעילה אתרי הימורים באינטרנט. גבריאלי העיד שמאיר אברג'יל היה אחראי על החיבור בין הזכיינים לבין צרפתי, שניהל את הפעילות השיווקית. מנשה, טען גבריאלי, העביר לשותפיו 20% מהרווח שגרף כל זיכיון.



על-פי שתי העדויות, הרווחים נכנסו לקופתה של החברה הציבורית. חשדות המשטרה התמקדו בהלבנת הון והעלמת הכנסות באמצעות החברה הציבורית. לפני כמה חודשים פורסם כי התיק הועבר לפרקליטות עם המלצה להגיש כתב אישום נגד מנשה וגבריאלי, שהכחישו גם במקרה הזה כל קשר לפרשה.



השותף החדש: צ'יקו הגורילה



באוקטובר 2005 נעצר במפתיע איש העסקים שאול אשכנזי, שנחשב עד אז כוכב עולה בשוק. אשכנזי, שכיהן כמנכ"ל חברת התוכנה SPL, נעצר בחשד לניסיון סחיטה באיומים במטרה להנפיקה ולהפוך אותה לציבורית.







חודשים ספורים קודם לכן עמד אשכנזי בראשה של החברה הפרטית, והיה הבעלים של 30% ממניותיה. בעל המניות הגדול בחברה, צביקה בארינבוים, שהחזיק ב-58% מהמניות, הביא לפיטוריו של אשכנזי ובהמשך רצה לקנות את חלקו בחברה.



אשכנזי החליט שהצעתו של בארינבוים מעליבה, ועבר, על-פי כתב האישום שהוגש נגדו, לניסיון השתלטות בסגנון פחות מנומס. כשבארינבוים התמיד בסירובו לרכוש את המניות במחיר שדרש אשכנזי, זה האחרון הודיע לו על צירופם של שני שותפים חדשים לחברה: ציון סולימאן ואורן סקיזדה.



בדיקת עברם של השניים מגלה שהם מעולם לא הופיעו במדורי הכלכלה, אלא ידועים יותר כגובי חובות. על-פי כתב האישום, באוקטובר 2005 הודיעו השניים לבארינבוים שמוטב לו שיפגוש אותם. כשסירב, הם הודיעו לו שיופיעו לישיבת דירקטוריון החברה.



ארבעה ימים מאוחר יותר, התייצב אשכנזי עם השניים לישיבה, שנערכה במשרד עורכי דין מכובד בתל אביב, ודרש להיכנס. סולימאן וסקיזדה הסתובבו מחוץ לחדר הישיבות, וכשיצא בארינבוים הודיעו לו שכדאי שיתנהג יפה. משם הם נסעו לביקור נימוסים במשרדי החברה והודיעו למנכ"ל שהחליף את אשכנזי שיפוטר בקרוב, יחד עם יתר העובדים.



על-פי כתב האישום, באותו ערב שלחו השותפים החדשים זר פרחים לביתו של בארינבוים, שאליו הוצמדה ברכה שבה נכתב בין היתר "מקווים שתדע למצות את החיים במלואם... מאורן וציון השותפים החדשים". כשבארינבוים סירב להבין את הרמז, פתח אשכנזי במהלך של השתלטות עוינת במובן הפשוט של הביטוי.



שלושה ימים לאחר משלוח הפרחים, הוא הופיע עם שותפיו החדשים במשרדי החברה. הפעם הם הביאו עמם שותף נוסף - משה בן שמעון, שהוצג בפני המנכ"ל ועובדי החברה שנכחו במקום כ"צ'יקו הגורילה, אלוף ישראל בבושידו".



לא ברור אם תואר כזה קיים, ואם בן שמעון אכן מחזיק בו, אבל ממדיו האימתניים ושבירת הדלתות, שמתוארת בכתב האישום, עשו את שלהם. המנכ"ל המבוהל ברח ממשרדו, לא לפני שהשאיר לשותפים החדשים את המפתחות לרכב המנהלים שלו. השותפים החדשים הושיבו את אשכנזי בכס המנכ"ל, ועברו לסיור לימודי בחדרי העובדים. הם העיפו ניירות לכל עבר, ואף תלו את אחד העובדים באוויר ממכנסיו.



אשכנזי ניסה לטעון בתחילה שמדובר בעלילה שהעליל עליו בארינבוים, במסגרת ניסיון לנשלו מאחזקותיו בחברה. כך או כך, הסיבוב שעשו שותפיו החדשים של אשכנזי היה קצר ואלים במיוחד, והסתיים בכתב אישום שהדיון בו נמשך עד היום. בהמשך רכש בארינבוים את חלקו של אשכנזי ב-SPL, וזמן קצר לאחר מכן, בתחילת 2007, מכר את השליטה בחברה ל-AG Software לפי שווי כפול מהשווי שבו רכש את המניות מאשכנזי.



חיילים באסיפה הכללית



לא כל השתלטות עוינת או חדירה של גורמי פשע לחברות ציבוריות חייבת להיות מלווה באלימות. לעתים זה נעשה בדרך הלגיטימית של רכישת מניות והצבעה באסיפת בעלי המניות. כך היה, על-פי החשד, במקרה של קרן השקעות שעברה השתלטות עוינת דרך הבורסה לפני עשור. כמה מבעלי מניות המיעוט חשדו שמדובר בשיתוף פעולה בין בעל השליטה החדש לבין עבריינים שסייעו לו. הם פנו לחוקר הפרטי מאיר פלבסקי.



"תפקידי היה לחקור את עברו של האדם שהשתלט על החברה", משחזר פלבסקי. "ידענו שהוא מפעיל, כנראה, אנשי קש. הגעתי עם אנשי לאסיפה הכללית של בעלי המניות, וראינו שם כל מיני טיפוסים מוזרים שלא שייכים לעולם הזה. הם ישבו יחד ונראו תלושים מהמציאות. בדיעבד התברר לנו שהם חיכו להוראות.



"לי זה הזכיר ישיבה של מרכז המפלגה, שבה קבלני הקולות מחלקים הוראות לפעילים. אלה היו אנשים שנראו כמו מוסכניקים או בעלי באסטה, וחלק מהם נראה כמו עבריינים. הם לא נראו שייכים לשוק ההון. בהמשך הצלחתי לחבר חלק מהפרצופים לשמות, אבל בשלב הזה הסתיימה עבודתי. אי-אפשר היה להוכיח קנוניה, אף שכולם הגיעו מאותו אזור בנתניה.



"כיום אני יודע בוודאות שאלה אנשים שנשלחו והופעלו. רק גורם אחד מסוגל לארגן קבוצה כזו עם נאמנות ומשמעת. איפה קיים כזה ארגון? רק בעולם הפשע. העברתי את המידע לרשויות. היו הרבה קצות חוט אבל לא טיפלו בהם כמו שצריך".



רוזנשטיין והשוטר מספר אחת



גם בפרשת קריסת החברות הציבוריות, שנרכשו על ידי מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד ושותפיו טל יגרמן, דוד הבי ואריה גבעוני, עלה החשד שחלק מהכספים הגיע מגורמי פשיעה, וזרם לשם בחזרה אחרי סיבוב רווחי. ההרפתקה שאליה יצאו ארבעת השותפים גרמה הפסדים של קרוב למיליארד שקל לציבור המשקיעים, ולעומת זאת הכניסה לכיסיהם של השותפים עשרות מיליוני שקלים.



בכתב האישום שהוגש נגד הארבעה לא נותר זכר לחשד הזה, אבל בחומרי החקירה מוזכר יותר מביקור אחד של העבריין זאב רוזנשטיין במשרדיו של השותף דוד הבי, לעתים בסמוך לביקוריו של רפי פלד. אנשים שעבדו עם הבי באותה תקופה זוכרים שהשניים הרבו לדבר על עסקים, ובין השאר על כמה מהחברות ששולבו בקבוצת החברות שקרסו. משפטם של הארבעה עדיין מתנהל.



פלד, שהיה אחראי בעבר על המודיעין במשטרה, זוכר ודאי את הפרשה הראשונה שבה נקשר באופן רשמי שוק ההון לעולם הפשע. זה קרה לפני 24 שנה, במפגש הרחובות אבן גבירול ואוסישקין בתל אביב. הברוקר יעקב אלטרוביץ' נרצח ביריות, במה שנראה כמארב מתוכנן.



כבר באותו ערב נעצר גיל בן-גל, שהיה כוכב עולה בשמי העולם הפיננסי והסתייע בשירותיו של אלטרוביץ'. ביום הרצח סעדו השניים במסעדת בוננזה, שוחחו על עסקות מט"ח ונראו מיודדים. בן-גל היה האחרון שראה את אלטרוביץ' בחיים, כשהוריד אותו ממכוניתו סמוך למקום הרצח.



מאוחר יותר, הפליל בן-גל את שותפו לרצח, רונן שגיא, שחיכה במקום עם אקדח וחיסל את אלטרוביץ'. בחקירתם התברר המניע העיקרי לרצח היה עסקות מט"ח ורכישת מניות שהניבו רווחים נאים. בן-גל סירב להתחלק עם הברוקר, ופנה לשגיא שרצח את אלטרוביץ' בסגנון שלא היה מוכר אז בעולם הפיננסי. השניים נשלחו למאסר עולם והשתחררו בשנים האחרונות.



כבר לא צריך ללכלך את הידיים



עם פריחתם של שוקי המניות צמח גם דור חדש של מאפיונרים, שלא זקוק לאקדחים כדי לגרוף רווח.
בעונתה השנייה של סדרת המופת "הסופרנוס" הרחיבה משפחת הפשע מניו ג'רזי את עיסוקיה מעבר לאלה המסורתיים של המאפיה האמריקאית, כמו הלוואות בריבית וגביית דמי חסות. הפעם כיוונה משפחת סופרנו את מיטב מוחותיה הקרימינליים לעבר שוק ההון.



בן הטיפוחים הנאמן, כריס מולטיסנטי, הופקד על ניהול תרמית ה-"Pump and Dump" הקלאסית, שבמסגרתה שיווקו ברוקרים בשירות המאפיה מניה עלובה של החברה הכושלת ווביסטיקס לקשישים ואנשים פשוטים אחרים, הובילו לעלייה חדה במחירה ולאחר מכן מכרו את כל מניותיהם ברווח.



המציאות, כמובן, עולה על כל דמיון. המאפיה האמריקאית וארגוני פשע בעולם ניצלו בעשורים האחרונים את הפריחה בשוקי המניות לצרכי ניפוח מניות וסחר לפי מידע פנימי, כדי לגרוף רווחים של מיליארדי דולרים. הדבר הוליד דור חדש ומתוחכם יותר של מאפיונרים, חלקם בוגרי פקולטות למינהל עסקים, המשתלבים כעובדים מן המניין ב"חדרי לחץ" ובמוסדות פיננסיים, בעיקר חברות ברוקראז' קטנות.



הסכומים המתגלגלים גדולים יותר, ואין צורך ללכלך את הידיים. תרמיות פשוטות, כמו ניפוח מניות, נהפכו לקלות בהרבה עם הופעתו של האינטרנט, המאפשר לארגוני הפשע להפיץ שמועות באמצעות פורומים וקבוצות דיון או על-ידי שליחת דואר זבל.



ההתמקדות של ארגוני הפשע בפשעי צווארון לבן התחזקה במיוחד בשנות ה-90, ורשמה ציון דרך מכריע ב-1997. סוכני FBI עצרו אז עשרות אנשי מאפיה, שהואשמו בניסיון להשפיע על המסחר בוול סטריט. אנשי המאפיה, שחלקם חברים מן המניין במשפחות הפשע הניו-יורקיות בוננו וג'נוביז, ניסו לנפח את מנייתה של רשת קטנה של מועדוני בריאות בשם Health Tech International.



לצורך העניין הם גייסו מספר חברות ברוקראז' והסתננו לחברות אחרות, כמו בית ההשקעות מיירס, פולוק אנד רובינס, ועשו שימוש גם בשיטות מוכרות יותר כמו סחיטה ואיומים בכוח. בעקבות מאמציהם זינקה מניית החברה ביותר מ-50% ביום אחד. שני קצינים בכירים בדרגת קאפו במשפחות בוננו וג'נוביז נכלאו בעקבות מעורבותם בפרשה, שהניבה למאפיה הכנסות של 50 מיליון דולר.



השלב הבא היה ב-2000, אז עצרו סוכני FBI יותר מ-120 חיילים בחמש משפחות הפשע הניו-יורקיות, שהיו מעורבים בניפוח מניות ותרמיות אחרות ביותר משמונה בתי השקעות בוול סטריט. על-פי הרשויות, בעקבות מעשיהם הפסידו אלפי משקיעים יותר מ-100 מיליון דולר. מאז סיכלו הרשויות האמריקאיות מאות מזימות דומות. ב-2005 נעצרו עשרה חיילי מאפיה עם קשרים למשפחות קולומבו, לוקזי ובוננו בחשד למעורבות בתרמית מניות בשנים 1994-2005, שהניבה הכנסות של עשרות מיליוני דולרים.



ואולם מעורבותם של ארגוני הפשע בשוקי ההון לא עוצרת בוול סטריט. ב-2005 הזהירה רשות ניירות הערך הבריטית (FSA) שחברים מן המניין ואנשים המקושרים לארגוני הפשע במדינה הצליחו לחדור לבנקים ולבתי השקעות ולבצע הונאות באין מפריע.



המאפיה הרוסית, שנהנתה מפריחה עצומה בשנות ה-80 וה-90, ועשתה לעצמה שם כמתוחכמת בהרבה ממקבילתה האמריקאית, חדרה גם היא לשוקי הון ברחבי העולם. אנשיה הציבו המוני צעירים עם רקורד נקי, בוגרי אוניברסיטאות שמעולם לא הורשעו או נעצרו, בבתי השקעות ובבנקים באירופה ובארה"ב. ה-FBI מעריך שארגוני הפשע שולטים כיום בלפחות 50% מהבנקים והמוסדות הפיננסיים ברוסיה ובסכומים עצומים המוערכים ביותר מ-200 מיליארד דולר.



 אשר שכטר