כאשר הגיעה הילרי הירצברגר לפני יותר מ-20 שנה להתגורר בשכונת רמות בירושלים, היא שמחה לגלות עד כמה מקפידה העירייה על שמירת הנוף באזור שבו הוקמה השכונה. "דאגו שנקים רק גגות רעפים ולא איפשרו לנו להציב דודי שמש כדי לא לפגוע בנוף בכניסה לעיר", היא מספרת.
עכשיו מוצאת עצמה הירצברגר, העומדת בראש עמותה הנקראת "רמות למען הסביבה", בעיצומו של מאבק נגד תוכנית העירייה להקים שכונה חדשה על גבעת מצפה נפתוח הצמודה לרמות.
תוכנית זו, המגיעה בימים אלו לשלב הגשת התנגדויות בוועדה לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים, כוללת בסך הכל כ-1,600 יחידות דיור. היא תחסל את היער הנמצא כיום על הגבעה ותאפשר הקמת בתים בגובה של עד שש קומות. דבר זה יפגע, לטענת הרצברגר, בנוף הכניסה לירושלים שעליו דרשה העירייה להגן בעבר.
תוכנית מצפה נפתוח היתה השובל הצפוני של תוכנית ספדיה המפורסמת שאותה ביטלה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לפני כשנה. העירייה החליטה לקדמה בנפרד, כדי להביא לאישור מהיר יותר, וכך היא ניצלה מהגורל של התוכנית הגדולה יותר. עם זאת, שומרת תוכנית מצפה נפתוח על העיקרון המרכזי של תוכנית ספדיה - והוא ניצול קו הגבעות הנושק לעיר ממערב כדי להקים אלפי יחידות דיור ובכך להציע חלופות מגורים נוספות לאוכלוסייה בעיר.
לתושבי רמות סדרה של טענות נגד התוכנית, ובהן התייחסות גם להשלכות הדמוגרפיות שיהיו לה על השכונה הקיימת. במינהל הקהילתי של רמות חוששים שהשכונה החדשה תאוכלס בחרדים, והדבר יפגע באיזון המוצלח למדי הקיים כיום ברמות עצמה בין חילונים לחרדים.
חשש נוסף הוא מעזיבת האוכלוסייה החזקה את רמות. בשכונה גרים כיום תושבים שקנו בתים באזור הפונה לנוף הפתוח, ומיקום זה מהווה מרכיב מרכזי באיכות חיים. הצבת חומת בינוי מול בתיהם עלולה לגרום לחלקם ללכת בעקבות ירושלמים רבים ולחפש בית צמוד-קרקע ביישוב פרברי או באחד המושבים באזור.
"התושבים האלו הם שמחזיקים מבחינה כלכלית וחברתית את השכונה", אומרת הירצברגר. "היתה לנו לפני שבוע פגישת תושבים בעניין תוכנית הבנייה, והיו שם אנשים שהביעו חשש שייאלצו לעזוב את המקום. יש הרגשה שהאופי של השכונה עומד להיפגע".
מבחינה סביבתית ונופית טוענת עמותת "רמות למען הסביבה" כי שכונת מצפה נפתוח תפגע בשטח יער שהוא בפועל שטח הנופש והפנאי היחיד של התושבים. "יש מעט מאוד שטח ירוק בשכונה", אומרת הירצברגר. "היער שבו תקום השכונה משמש לטיולים, זהו המקום שבו אפשר להירגע ויש בו שפע רב של בעלי חיים וצמחי בר. כשבאנו לגור כאן הבהירו לנו שמדובר בשטח שחלקו מיועד ליער וחלקו לחקלאות, וחשבנו שהוא מוגן. עכשיו מתברר שאין משהו מוגן במדינה הזאת".
החשש משינוי הרכב האוכלוסייה באזור רמות ומצפה נפתוח זכה להתייחסות מיוחדת במסמך על עתודות הקרקע לבנייה בירושלים, שהכין לפני שנה המתכנן תומר גוטהולף עבור מנהל התכנון. המסמך הוכן במסגרת הדיונים על תוכנית ספדיה והוצג לפני כשנה במועצה הארצית לתכנון ובנייה.
גוטהולף מציין שעד היום לא נהגו להגדיר בישראל עתודת קרקע כמיועדת עבור ציבור מסוים (הכוונה לציבור מסוים במגזר היהודי, צ"ר). אחת מהמלצותיו המרכזיות היתה שעל רקע הצורך לשמור על איזון בין האוכלוסיות השונות בירושלים, יש לקיים מדיניות המבטיחה מרחבי תכנון המיועדים למגורי אוכלוסייה חרדית ולא חרדית. הוא ציין ששכונת מצפה נפתוח נמצאת במרכזה של תחרות סמויה אך עזה בין הציבור החרדי לציבור הכללי, כאשר מסביב נהפכות מרבית השכונות באזור לחרדיות.
"על פי הנהוג עד כה, תוכרע התחרות לגבי שכונת מצפה נפתוח על פי תנאי השוק, ובתנאים אלו הוכח לרוב כי ידו של הציבור הכללי היא על התחתונה", כתב גוטוהלף. "תהליך זהה כבר התרחש בחלקים של רמת בית שמש שיועדו לציבור הכללי ולבסוף אוכלסו על ידי חרדים שניגשו למכרזים וזכו בהם".
"על רקע צמצום האוכלוסייה בשכונות הלא חרדיות והמשך הגידול בשכונות החרדיות, נראה שנכון ליעד את שכונת מצפה נפתוח לציבור הכללי", הוסיף גוטהולף. "זאת תוך נקיטת אמצעים אקטיוויים כדי ליצור בה קהילה מגובשת בתמהיל של אוכלוסייה מבוססת ושל משפחות צעירות ויצרניות בקרב הציבור הכללי".
לפי גוטהולף, אמצעים אקטיוויים אלו כוללים בין השאר תכנון של מוסדות ציבור וחינוך באופן שיתאים לאוכלוסייה לא חרדית ובכך יגביר את הסיכוי שהיא זו שתתיישב בשכונה. "ניתן בדרך של הידברות בשיתוף בין כלל חלקי האוכלוסייה בעיר, לקבוע מסגרת מחייבת שתגדיר את האופי של כל שכונה ושכונה", הוא כתב בדו"ח שהציג למועצה הארצית.
הירוקים במלכוד
תושבי רמות ניהלו מאבק מתמשך נגד תוכנית מצפה נפתוח, אך הם מצאו עצמם מבודדים לאחר שהיא הופרדה מתוכנית ספדיה. על פי מקור במינהל הקהילתי של שכונת רמות, כעת נמצאים כל הארגונים הסביבתיים הפועלים בירושלים בעמדה בעייתית. לאחר שראש העירייה אורי לופליאנסקי החליט להתנגד לתוכנית ספדיה, הבטיחו לו הירוקים שיסייעו לו לאתר עתודות בנייה במקומות אחרים. אם הם יתנגדו כעת למצפה נפתוח, יאשימו אותם שהם מסכלים כל אפשרות לבנייה בעיר.
במסגרת מאבקה נגד תוכנית ספדיה, הציגה קואליציית הארגונים הסביבתיים הנקראת "ירושלים בת קיימא" מסמך שהוכיח לטענתה שיש די עתודות קרקע בעיר גם ללא תוכנית ספדיה. הארגונים טרחו לציין שבין עתודות הקרקע שהם איתרו לא נכללות תוכניות השנויות במחלוקת ציבורית או סביבתית, ובהן מצפה נפתוח.
"יש דוגמאות רבות לתוכניות גדולות היקף למגורים אשר אושרו ללא התנגדות של ארגוני הסביבה ובהם מתחמים לעיבוי פסגת זאב ותלפיות מזרח, ומתחמי שנלר ומשרד החוץ", ציין הדו"ח. "לפיכך אין כל בסיס לטענה שהארגונים הסביבתיים מתנגדים ומעכבים את הפיתוח העירוני במקביל להתנגדותם לפיתוח מערב ירושלים (ספדיה)".
כיום אין הסכמה בין תושבי רמות לחברה להגנת הטבע שהיתה שותפה מרכזית בקואליציית "ירושלים בת קיימא" לגבי תוכנית מצפה נפתוח. בחברה להגנת הטבע אין התנגדות מוחלטת לבנייה, זאת בתנאי שראש הגבעה שבה תוקם השכונה יישאר כשטח פתוח ויובטח קשר רצוף של שטח פתוח עם הפארק המטרופוליני שאמור לקום בעמק ארזים למרגלות הגבעה.
דרישה נוספת היא לפתח את השכונה בשלבים ותוך התאמה לעבודות הנרחבות שמתכננת רכבת ישראל בעמק ארזים. החברה להגנת הטבע חוששת שאם העבודות על הקמת השכונה והקמת תוואי רכבת יתנהלו במקביל, יהיה קשה למנוע פגיעה בשטח המיועד לפארק.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה לטענות תושבי רמות: "העירייה מחויבת לראות את התמונה הכוללת. מחד, יש לה מחויבות לשמור על השטחים הפתוחים ולכן אימצה את הגישה של הארגונים הירוקים בהתנגדותם לתוכנית ספדיה. מאידך, חייבת העיריה למצוא פתרונות לצעירים המבקשים לגור בעיר, זאת נוכח מחירי הדיור. תוכנית מצפה נפתוח אינה אמורה לפגוע בשטחים הירוקים והעירייה אינה קובעת מי יגור בה".
"יש עתודות קרקע בעיר וצריך לנצלן לפני שהורסים את הגבעה", אומרת הרצברגר. "אולי בעוד שני עשורים תהיה הצדקה לבחון את המצב מחדש, אבל בינתיים יש להבטיח שהמקום הזה יישמר".
ירושלים של ירוק? יחידות הדיור של הירושלמיות עלולות לחסל את הטבע
צפריר רינת
7.3.2008 / 10:02