הפנסיה שלכם נעשתה קלה בהרבה

החיים שלנו ככותבים על תחום הפנסיה, הם כיום הרבה יותר קלים. קל לנו בהרבה להתמודד עם שטף המיילים שאנחנו מקבלים בעקבות הכתבות שאנחנו מפרסמים, שבהם אינספור שאלות של חוסכים מבולבלים לגבי החיסכון הפנסיוני הפרטי שלהם.



פעם הרגשנו שעלינו לברר כל מקרה ספציפי ולענות לגופו של כל מייל. כיום, התשובה שלנו לכל הפונים היא קצרה בהרבה: אתם מוזמנים, אנחנו אומרים להם, לגשת עם הבעיה הפרטית שלכם לאחד הסניפים של הבנקים העוסקים בייעוץ פנסיוני - המזרחי, הבינלאומי, איגוד ובקרוב גם דיסקונט - ולקבל שם ייעוץ אובייקטיווי בחינם.



החיים הקלים שלנו הם גם החיים הקלים של עם ישראל כולו. כניסתם של הבנקים לייעוץ פנסיוני היא מהפכה שאי אפשר להכביר במלים לגבי חשיבותה. המהפכה האדירה הזאת, שהיא תולדה של הרפורמה בשוק ההון בעקבות המלצות ועדת בכר, קפצה מדרגה בחודש האחרון - כשנקבע שהייעוץ הפנסיוני בבנקים יורחב החל מינואר 2009 גם לפוליסות ביטוח החיים.



ואולם חשיבותה של ההרחבה הזאת, המשנה את חייו של כל חוסך פנסיוני בישראל, כמעט מתגמדת לעומת השינויים הנוספים בתחום הפנסיה שאושרו בחודש האחרון. המפקח על הביטוח במשרד האוצר, ידין ענתבי, הצליח להעביר בחודש האחרון את המפץ הפנסיוני הגדול - שורה של צעדים נפרדים בתחום הפנסיה, שקיבלו את אישור הכנסת, ושכל אחד מהם לבדו יכול להיחשב מהפכה רבתי - ושיחד הם מרכיבים מפץ של ממש.



א. הסדר פנסיית חובה:



עבור הקורא הממוצע של TheMarker, לצעד הזה יש כנראה פחות משמעות, משום שהוא קרוב לוודאי שכיר מסודר, שיש לו הסדר פנסיה עם המעסיק שלו. עם זאת, קרוב למיליון עובדים בישראל לא נהנו עד כה מהפרשות לפנסיה של מעסיקם. אליהם יש להוסיף רבבות שקיבלו פנסיה, אבל לא זכו לקבל גם פיצויי פיטורים - דבר שהקטין דה פקטו את הפנסיה שלהם ב-40%.



העובדה שרבים מהעובדים בישראל לא קיבלו פנסיה כלל או קיבלו פנסיה חלקית בלבד היא כתם מוסרי וכלכלי. מי שנשארו בדרך כלל נטולי פנסיה מהמעסיק שלהם הם העובדים החלשים בחברה הישראלית - שהיעדר הפנסיה היה רק חלק משלילה גורפת יותר של זכויות העובד שלהם. האיתות של החלת זכויות הפנסיה על עובדים אלה הוא צעד חשוב בדרך להפסקת הדריסה של העובדים החלשים במשק.



הסדר פנסיית החובה הושג בהסכם בין המעסיקים לבין ההסתדרות - בעידוד הפעיל של המפקח על הביטוח שאיים להעביר את הדברים בחקיקה אם לא ייקבעו בהסדר - והורחב לכלל המשק. לפי ההסדר, כל עובד מעל גיל 21 שעובד חצי שנה לפחות זכאי להפרשות לפנסיה.



בשנים הראשונות, ההפרשות לפנסיית חובה הן מזעריות בלבד (כ-2.5% מהשכר ב-2008), ואינן יכולות להיחשב לפנסיה של ממש. למעשה, הסדר פנסיית חובה יחל להיות אפקטיווי רק ב-2013, כאשר שיעור ההפרשות לפנסיית חובה יגיע ל-15% משכר העובד: 5% יפריש העובד, ועוד 10% יפריש המעביד (בחלוקה של 5% חיסכון פנסיוני, ו-5% פיצויים השייכים לעובד).



הסדר פנסיית חובה מחייב את כל המעסיקים במשק - אלא אם יש להם הסדר פנסיה קיים עם העובדים שלהם שתנאיו טובים יותר. משמע, עובד שיש לו הסדר פנסיה שכחלק ממנו מפרישים מעסיקיו יותר מ-15% משכרו לפנסיה, לא יהנה מהסכם של פנסיית חובה. אם הסדר הפנסיה של העובד נחות מזה שנקבע בפנסיית חובה, המעביד יהיה חייב להשוות את תנאי הפנסיה שלו לאלה שנקבעו בהסדר פנסיית חובה.



מכיוון שמדינת ישראל ידועה כמדינה שבה מופרים בדרך קבע חוקי העבודה, גם מבחנו של הסדר פנסיית חובה יהיה באכיפתו. בין השאר עולה השאלה אם מעסיקים נצלנים ימהרו לפטר עובדים כל חמישה חודשים כדי לא להגיע לרף הקובע של שישה חודשי עבודה המחייב תשלום פנסיה. עם זאת, עצם קיומו של ההסדר מעניק לעובדים כלי שבאמצעותו הם יכולים לתבוע מהמעסיק את הזכויות המגיעות להם.



ב. ייעוץ בבנקים:



מדובר בכלי נפלא - ושימושי לכל חוסך במדינת ישראל - כולל למבוססים ולמתוחכמים שבהם. הזכות לקבל ייעוץ פנסיוני נטול פניות, לא עמדה עד כה לחוסכים בישראל. במקום ייעוץ הם קיבלו עצות אחיתופל, מגופים אינטרסנטיים, כמו סוכני הביטוח.



התוצאה היתה חלוקה מעוותת של החיסכון הפנסיוני בישראל, עם הטיה בלתי סבירה לפוליסות ביטוחי חיים - על אף שבמשך שנים ארוכות הפוליסות האלה נמכרו במחירים גבוהים להחריד, וגם כיום רובן עדיין יקרות משמעותית מהחלופה של קרן פנסיה.



לא עוד. בזכות הרפורמה בשוק ההון נהפכו הבנקים ליועצים פנסיוניים נטולי פניות. הבנקים - שאינם מחזיקים יותר בגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני - מקבלים עמלה זהה ממנהלי החיסכון הפנסיוני בעבור ההמלצה להשקיע בהם, מה שהופך אותם לנטולי פניות.



בהתאם, ההמלצות של הבנקים משקפות את התפישה המקצועית האמיתית של כל בנק. כך נהפכנו ממדינת נטולת ייעוץ פנסיוני כליל, למדינה שבה ניתן לקבל בכל סניף בנק ייעוץ מקצועי ואובייקטיווי בחינם.



כחלק מהייעוץ יבחנו הבנקים אחת לשנה את תיק החיסכון הכולל של כל לקוח, וימליצו לו כמה להפריש לפנסיה ולאיזה סוג של מכשיר פנסיוני (גמל, ביטוח, קרן פנסיה). הם יאמרו לו מי הם מנהלי הפנסיה הטובים ביותר ואצל מי הכי כדאי לקנות את תיק הביטוח הנלווה לחיסכון הפנסיוני.



בנוסף אמורים הבנקים גם לשאת בנטל של ניהול תביעות בשם הלקוח - למשל תביעה לקבל דמי ביטוח אובדן כושר עבודה עבור לקוח שנפצע - על אף שעדיין לא ברור כיצד זה ייעשה. כל השירות הזה יהיה בחינם, כאשר את שכרם יקבלו הבנקים ממנהלי קופות הגמל, פוליסות ביטוחי החיים או קרנות הפנסיה שאליהם הם מפנים לקוחות. השכר הוא עמלה שווה מכולם, כדי לא להטות את שיקולי הייעוץ של הבנקים.



אז נכון שהייעוץ שנקבל בבנקים יהיה ייעוץ המוני, דבר שיביא כנראה לכך שרמתו תהיה בינונית. גם טיב השירות שנקבל מהבנקים בנוגע לניהול תביעות רחוק מלהיות ברור, אבל בהשוואה לחלופה הקיימת - ייעוץ אחיתופל שקיבלו אזרחי ישראל עד כה - לא מדובר רק בהתקדמות משמעותית, אלא במהפכה של ממש. לא פחות.



ג. ניוד החיסכון הפנסיוני:



הנה עוד כלי מצוין, ההולך יד ביד עם הייעוץ הפנסיוני חינם בבנקים. זהו הכלי שמאפשר לחוסכים לפנסיה לא רק לבחור את המנהל המועדף עליהם מעתה והלאה, אלא גם להעביר לידי אותו מנהל את כל כספי הפנסיה שהם צברו עד כה. בעיקר אמורים הדברים בחיסכון פנסיוני שנצבר בפוליסות ביטוח חיים - שעד כה לא היתה לחוסכים כל יכולת לגעת בכסף הצבור, ולמשוך אותו משם.



"הלקוחות השבויים של חברות הביטוח" - כך נהגה העיתונות לכנות את התופעה הזו, כינוי שדי בו כדי להצביע על הנזק שבמצב. העובדה שחברות הביטוח ראו את כספי ביטוחי החיים הצבורים אצלן ככסף שבוי גרמה לשירות ירוד מאוד שהם העניקו לכסף הזה. בלי חשש מכך שהכסף יברח, לא היה כל סיכוי לגרום לחברת ביטוח לשפר את התנאים בחיסכון בביטוח חיים - ובעיקר לא להביא לירידה בדמי הניהול שגבו חברות הביטוח מהמבוטחים שלהן.



לא עוד. החל ב-2009, כספי פוליסות ביטוחי החיים משתחררים משביים, וכל מבוטח יכול למשוך את החיסכון הפנסיוני שלו ולהפקידו אצל כל מנהל פנסיוני אחר שיבחר בו. הניוד של כספי החיסכון הפנסיוני יהיה אפשרי בין כל המכשירים - קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי חיים - במגבלה אחת: לא ניתן יהיה להעביר כספים מחשבון של פנסיית קצבה לחשבון של פנסיה הונית (פנסיה המשולמת כתשלום חד פעמי, עם הפרישה לגמלאות).



בבחירה אם כדאי לנייד את החיסכון הפנסיוני שלנו, ולמי להעביר אותו, יהיה הייעוץ בבנקים לעזר רב. בעיקר חשוב יהיה להתייעץ לפני שמבצעים את המעבר, כדי לוודא כי אין פגיעה בכיסוי הביטוחי של המבוטח. צריך יהיה לוודא, עוד לפני העברת הכסף, כי המבוטח יכול לרכוש לעצמו ביטוח חיים וביטוח אבדן כושר עבודה, במחירים ובתנאים סבירים, אצל מנהל הפנסיה החדש שלו - לפני שתתקבל ההחלטה על העברת הכסף.



ברור כבר עתה כי חברות הביטוח יפעילו לחץ כבד על מבוטחים לא למשוך את כספי הביטוח שמופקדים אצלן, ולשם כך הן ישתמשו גם בהפחדות (פגיעה אפשרית בכיסוי הביטוחי), אבל גם בפיתויים. לחברות הביטוח לא תהיה ברירה אלא לשפר את התנאים, בעיקר להוזיל את דמי הניהול, לכל מי שיאיים במשיכת הביטוח מהן - ובכך מצבם של המבוטחים ישתפר ללא הכר.



עיקרי השינויים:



חובת פנסיה:



עד היום: לא היתה חובה לשלם פנסיה לעובד מהיום: כל מעסיק בישראל יחויב לשלם פנסיה לעובדים שלו



ניוד החיסכון הפנסיוני:



עד היום: לא ניתן להעביר חיסכון שנצבר בקרנות פנסיה או בביטוחי חיים למנהלי פנסיה אחרים מהיום: כספי החיסכון הפנסיוני יהיו פתוחים להעברה למנהל פנסיה אחר



ייעוץ פנסיוני:



עד היום: לא היה ייעוץ אובייקטיווי. סוכני ביטוח לא אובייקטיוויים היו מקור המידע העיקרי של הציבור לגבי הפנסיה שלו מהיום: בכל סניף בנק יהיה ניתן לקבל ייעוץ פנסיוני אובייקטיווי בחינם