השופטת דרורה פלפל מבית המשפט המחוזי בתל אביב אישרה לקיים דיון משפטי בתביעה ייצוגית בסך 100 מיליון שקל נגד בזק.
בתביעה, שהוגשה בסוף 2005 באמצעות עו"ד יצחק אבירם ועו"ד נועם שכנר, נטען כי בבתיהם של כ-100 אלף לקוחות בזק לא היתה אפשרות טכנית לספק מהירות גלישה גבוהה של 1.5 מגה ביט, ואף על פי כן התקשרה בזק עם צרכנים אלה וגבתה מהם תשלום בגין גלישה בחיבור ADSL באינטרנט.
לטענת התובעים, יוסי ניר ואורן סבג, לאחר כמה חודשים בהם שילמו לבזק ולספק האינטרנט שלהם עבור גלישה במהירות 1.5 מגה ביט, הסתבר להם כי בזק כלל אינה יכולה לספק את מהירות הגלישה המוסכמת בבניין בו הם מתגוררים.
התובעים טוענים כי חרף העובדה שבזק אינה מסוגלת לספק את השירות בחלק מאזורי הארץ, בחלק מן המרכזיות או במרחק מסוים מן המרכזיות - בזק אינה מודיעה על כך לצרכנים, וזאת על מנת שהצרכנים לא יעברו לקבל א השירות מ-HOT, שמספקת שירותי גלישה על גבי תשתית כבלים.
התובעים מבקשים לחייב את בזק לפצות את הצרכנים בגין גביית היתר וכן להפסיק לגבות את התשלום האמור ממנויים שעל גבי הקווים שלהם אין אפשרות טכנית לגלוש במהירות גבוהה. בזק טרם הגישה את תגובתה לתביעה.
13% לא מרוצים מחבילות הגלישה
בבזק טוענים כי היא מספקת ללקוחות האינטרנט שירות של תשתית בלבד - כלומר העמדת פס תקשורת ברוחב מסוים, שמאפשר לגלוש במהירות פוטנציאלית באינטרנט.
לדברי בזק, כשלקוח מתחבר לאינטרנט מתבצעת בדיקה של מהירות העברת הנתונים בחיבור. אם מסיבה כלשהי המהירות אינה תואמת, הגלישה נחסמת כליל. אם התקלה המתוארת בתביעה אכן מתרחשת, טוענים בבזק, הגלישה היתה נחסמת ולא מאטה. את תופעת הירידה במהירות הגלישה מסבירים בבזק במספר המשתמשים בו זמנית במערכת, הפעלה וכיבוי של מכשירים אלקטרוניים בבית הלקוח וגורמים סביבתיים אחרים.
השופטת פלפל ציינה בהחלטתה כי "בזק בהגינותה אישרה, לגבי השלב החוזי, שקיימות בעיות אזוריות שגורמות לירידה בגלישה בניגוד להתקשרות החוזית, ושהיא אינה מדווחת ביוזמתה לאנשי האזור אודותיהן, וגם לא מחזירה להם כספים".
השופטת פלפל הוסיפה כי "בזק הודתה כי מסקר שביעות רצון שערכה, הסתבר לה כי 87% שבעי רצון מחבילות הגלישה. זה מותיר עדיין 13 אחוזים שאינם שבעי רצון. מבחינה מספרית מדובר בכ-104 אלף מנויים".
התובעים שרשאים להצטרף לתביעה הוגדרו על ידי השופטת פלפל כ"כל לקוח של שירות האינטרנט המהיר של בזק WOW בטכנולוגית ADSL, שהצטרף למסלול גלישה במהירות מסוימת שלא היתה מניעה טכנית לספק לו, ואשר בפועל הגלישה הופסקה ו/או סופקה לו לאחר זמן מהירות גלישה שונה. כל זאת במשך שלוש שנים עד הגשת התביעה".