רשות ניירות ערך לא מוותרת לגבי רביד ולדני זילביגר - על אף ששמותיהם של השניים נמחקו מכתב האישום נגד בנק לאומי, בחקירה שניהלה הרשות בעניין ייעוץ מוטה שנתנו היועצים בבנק, וחרף העובדה שהשניים ניצחו את הרשות בהליך ביניים שהתקיים בבית המשפט המחוזי בעניינם. היועץ המשפטי של רשות ני"ע, שוני אלבק, יוצא בהתקפה חריפה נגד השניים, בעיקר בנוגע לטענה שרביד וזילביגר זוכו למעשה.
"כרגולטור נדרשתי לשאלה האם אני מאפשר לאנשים, שיש חשש למהימנותם, לעבוד בשוק ההון", אומר אלבק. "ביוני 2006 קבעתי כי רביד וזילביגר אינם מהימנים, וכי הם פסולים מלנהל השקעות למשך שנתיים. ביהמ"ש המחוזי לא קיבל את דעתי, ואנחנו עירערנו לעליון; בסופו של דבר, ההליך נגמר לפני שנשמע הערעור - ולכן הערעור ופסק הדין של המחוזי בוטלו. בפועל, עם זאת, הם לא עבדו במשך שנה. זאת היתה הפסקת עיסוק וולנטרית מצדם למשך שנה, שאני קיבלתי אותה. זה מדבר בעד עצמו - מה אני כרגולטור חושב על המהימנות שלהם".
רביד וזיליבגר היו מנהליה של קבוצת קרנות הנאמנות פסגות, כשזו היתה בבעלות בנק לאומי. בחקירה של רשות ני"ע נמצא כי קרנות פסגות, וכך גם קבוצת קרנות נוספת שהיתה בבעלות לאומי, נהגו להעניק ליועצים בבנק הטבות שונות - על אף שהחוק אוסר על היועצים לקבל הטבות ממי שהם אמורים לייעץ לגביו. הרשות חקרה יועצים ובכירים בלאומי, וכן מנהלי קרנות הנאמנות - בהם רביד וזילביגר.
אלבק מזכיר כי בנק לאומי הודה בעסקת הטיעון כי יועציו קיבלו הטבות אסורות בסכום של 1.9 מיליון שקל. ההטבות כללו השתתפות בכנסים מקצועיים, טיולים, ערבי גיבוש, מסעדות, כרטיסים למופעי בידור ועוד. "הבנק הודה כי יועציו קיבלו - בלי להגיד ממי, אבל הרי ברור שקרנות הנאמנות לא נוהלו מעצמן - הטבות באופן שיטתי, מתוכנן, במשך שנים, כשהמטרה הברורה היתה שיועצי הבנק יפעלו לטובת קרנות הנאמנות, ולא לטובת לקוחות הבנק. ההטבות ניתנו כחלק מהניסיונות של קרנות לאומי להגדיל את חלקן היחסי בתיקי הלקוחות של הבנק, ולעתים הן ניתנו אפילו כתגמול על הצטיינות בשיווק הקרנות", מפרט אלבק.
היועץ המשפטי של רשות ני"ע גם דוחה את הטענות כי חקירת הרשות נגד לאומי איבדה מתוקפה וממשמעותה לאחר יישום הרפורמה בשוק ההון, שהביאה למכירת השליטה בקרנות הנאמנות על ידי הבנקים. "בעולם שאחרי ועדת בכר, הבנקים לא מייצרים יותר קרנות, אבל הם כן ממשיכים לייצר מוצרים אחרים: סטרקצ'רים ופיקדונות שקליים, שמתחרים מול מוצרים אחרים בשוק ההון.
"חשוב מאוד שהיועץ, העומד מול הלקוח, ידע לתת ללקוח את המוצר הטוב ביותר בעבורו - ולא את המוצר שטוב לבנק. בנוסף, יש כיום הרבה מאוד יצרנים של קופות וקרנות שמנסים להתחרות על לבו של היועץ - וחשוב שהיועץ יבין וידע שאסור לו לקבל הטבות מאף אחד מהם.
"החקירה בעניין לאומי אותתה כי יש סטנדרטים של התנהגות בסיסית בשוק ההון, שלא נעבור עליהם לסדר היום. אז אמנם הפסדנו במערכה המשפטית במחוזי - אבל עצם העובדה שהתהליך קרה, מביאה לכך שהשוק יודע כיום שהרשות לא תעבור לסדר היום על התנהגות שפוגעת בציבור המשקיעים, וכי מנהלים שינהגו בדרך כזו עלולים לאבד את פרנסתם", מדגיש אלבק.
"2 מיליון שקל אינם סכום זניח"
במהלך החקירה נגד ראשי פסגות נמכרו הקרנות של פסגות לקבוצת יורק, ורביד וזיליבגר היו אמורים להמשיך ולנהל את פסגות במסגרת הבעלות החדשה. אלא שרשות ני"ע התערבה, ואסרה עליהם לנהל את הקרנות למשך שנתיים בטענה כי אינם מהימנים. המחוזי דחה טענה זו - אבל עד שהתקבלה ההכרעה, יורק בחרה להעסיק מנהלים אחרים.
בסופו של דבר, הודה בנק לאומי בעסקת הטיעון כי יועציו קיבלו הטבות אסורות בסכום של 1.9 מיליון שקל, אבל כל שמות המנהלים - לרבות רביד וזילביגר - נמחקו מכתב האישום. מחיקת השמות עוררה תהודה גדולה בשוק ההון, כולל טענות קשות כלפי רשות רות ני"ע על כך שרדפה את השניים לשווא. אלבק דוחה, כאמור, טענות אלה.
היועץ המשפטי של רשות ני"ע דחה את הטענה כי ההטבות המדוברות הן זניחות בסכומן הכספי, ולכן לא היתה סכנה להטיית שיקול הדעת של היועצים בגינן: "הרשות לא רואה כעניין של מה בכך ניסיון להטות את כל מערך הייעוץ של בנק לאומי. 2 מיליון שקל אינם סכום זניח, וחזקה על מנהלי קרנות הנאמנות של לאומי שאם הם טרחו והשקיעו את הסכומים הללו במתן הטבות ליועצי הבנק - הרי שהם כנראה הניחו כי יקבלו תמורה בגינן".
אלבק מזכיר גם כי חקירת הרשות נפתחה לאחר שבנק לאומי הוזהר פעם אחת בגין חשדות לעבירות על חוק הייעוץ, ועל אף האזהרה יועצי הבנק המשיכו לקבל הטבות מקרנות הבנק. "לאחר שהבנק הוזהר" אומר אלבק, "יכולנו להתעלם או לפתוח בחקירה. והרי ברור שהציבור מצפה מאתנו לשמור עליו - ולכן לא היתה ברירה אלא לפתוח בחקירה".
הצעד השנוי ביותר במחלוקת שנקטה רשות ני"ע היה ההוראה שזילביגר ורביד לא יוכלו לעבוד בשוק ההון במשך שנתיים, לפני שהוגש כתב אישום נגדם, מכיוון שאינם מהימנים. ביהמ"ש המחוזי קבע כי לרשות לא היתה סמכות לקבל החלטה כזו - והערעור על החלטת המחוזי לא נשמע בסופו של דבר.
"הליך מנהלי, לא פלילי"
אלבק אומר כי הרשות היתה צריכה להפסיק את עבודתם של רביד וזילביגר בשוק ההון. "קרן יורק ביקשה אישור להעסיק את השניים כמנהליה, כשמדובר באותם מנהלים שאנחנו המלצנו להעמידם לדין מכיוון שגרמו נזק ללקוחות הבנק. מה מצפים שנעשה במצב כזה - שנאשר אותם כמהימנים?
"והרי שאלת המהימנות נכנסה לחוק בעקבות הרפורמה בשוק ההון, שהביאה למכירת הכספים של לקוחות קרנות הנאמנות מידי הבנקים לאחרים, ועלתה השאלה האם מי שירכשו את נכסי הציבור ראויים לכך. לכן הטיל המחוקק עלינו, כמו על הפיקוח על הבנקים, לבדוק את מהימנות המנהלים החדשים. ואנחנו ידענו שהאנשים הללו הפעילו מנגנון שלם, שיטתי, במטרה להטות את מערך הייעוץ - אז האם בנסיבות הללו צריך לתת להם תו תקן כמהימנים?
"צריך להזכיר כי ההליך ברשות הוא מנהלי, ולא פלילי. המחוקק לא ציפה ממני להחליף את בית המשפט מבחינת ראיות לאישום - אלא להפעיל שיקול דעת כרגולטור, להסתכל בראיית רוחב אילו השלכות יהיו לכך על שוק ההון. ההשלכה שאנחנו ראינו היתה אזהרה ברורה מצדנו לשוק: 'תיזהרו, יש פה רגולטור ששומר ויכול לפעול נגדכם'", מסביר היועץ.
לדבריו, גם בבריטניה, מדינה שבה יש סמכות לרגולטור לאשר מהימנות של מנהלים בשוק ההון - ניתן לפסול מנהלים כבלתי מהימנים על סמך רשלנות, או על סמך הפרות רגולטוריות נמשכות.
אלבק דחה את הטענות כי החקירה נגד בנק לאומי היתה בגדר אפליה, מאחר שכל הבנקים ביצעו באותה תקופה עבירות דומות. החשד לביצוע עבירות דומות מצד הבנקים התבסס על כך שבכל הבנקים 80%-90% מהאחזקה של הלקוחות בקרנות נאמנות, היתה בקרנות שבבעלות אותו בנק - מה שמעלה חשד להטיית מערך הייעוץ של הבנק לטובת הקרנות שלו.
"איש לא הוכיח שכל הבנקים עברו את אותן עבירות, ואיש גם לא חקר זאת. אנחנו, כרגולטורים, לא יכולנו לחקור את כל הבנקים במקביל. לגבי לאומי היה לנו מידע, ולא סתם שמועות, כי מתרחשים בבנק דברים פסולים. לגבי שאר הבנקים לא היה בידינו שום מידע - ולכן הטענות כלפי הבנקים האחרים היו בגדר שמועות בלבד".
לדבריו, העובדה שכל בנק שיווק בעיקר קרנות של עצמו היתה אכן בעייתית, אבל ניתן לספק לה הסברים שונים - למשל, שהיועצים בבנק הרגישו יותר בנוח למכור קרנות שהם מכירים. "אז נכון שזה לא בסדר שהיועצים בבנק הכירו רק את הקרנות של אותו בנק - אבל זה עדיין אינו קרוב לעבירה של מתן הטבות ליועצים על ידי קרנות הבנק. דוגמה לכך היתה רק בבנק לאומי".
"החלטות הרשות - חסרות בסיס חוקי"
עו"ד ניר כהן, בא כוחם של רביד וזילביגר, אמר בתגובה: "החלטות הרשות להתנות את האישור ליורק לרכוש את פסגות בהדחת רביד וזילביגר היו חסרות בסיס חוקי, וביהמ"ש המחוזי ביטל אותן. כידוע לכל, הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום שהוגש נגד רביד וזילביגר. רביד וזילביגר לא הושעו מכוח החלטות הרשות ורישיונם לא הותלה אפילו ליום אחד. בפועל, הם לא עסקו בפעילות בשוק הון כשנה, אך זאת בלי שהיו עליהם כל איסור או הגבלה משפטית. ההסדר שנחתם בין רביד וזילביגר לרשות אף אוסר לנקוט נגדם כל סנקציה.
"הואיל והפרקליטות חזרה בה מכתב האישום, ממילא לא נקבע דבר כנגד רביד וזילביגר. רשות ני"ע אינה יכולה להסכים מחד גיסא לביטול כתב האישום, ומאידך גיסא לטעון כי הם ביצעו פעולות לא תקינות", אומר בא כוחם של רביד וזילביגר.
היועץ המשפטי לרשות ניירות הערך, שוני אלבק: "גם בעידן שאחרי בכר יועצי הבנקים יכולים להיות מוטים"
מירב ארלוזורוב
10.3.2008 / 9:17