דואגים לאיכות הסביבה? הפסיקו לאכול בשר

מאת מארק ביטמן ועמירם כהן

שינוי מהפכני עשוי להתרחש בקרוב בצריכתו של מוצר מזיק לסביבה, שהאמריקאים מתייחסים אליו כמובן מאליו. לא, לא מדובר בנפט, אלא דווקא בבשר. למען האמת, לשתי הסחורות האלה יש מכנה משותף גדול: הבשר, כמו הנפט, מסובסד על ידי הממשל; הביקוש לנפט, כמו הביקוש לבשר, עולה ככל שמדינות העולם מתעשרות - ובשל כך מחירם גם הוא הולך וגואה; ובנוסף, ייצורם התעשייתי של הבשר והנפט גובה מאתנו מחיר סביבתי יקר.



פליטת גזי חממה



תעשיית ייצור הבשר אחראית לחמישית מפליטות גזי החממה בעולם - יותר מתחבורה - כך מעריך ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. מחקר של המכון הלאומי למדעי גידול הבקר ביפאן מצא כי קילוגרם אחד של בשר בקר יוצר זיהום השקול לכמות הפחמן הדו-חמצני שפולטת מכונית אירופית ממוצעת בנסיעה של 260 ק"מ, ושורף אנרגיה שהיתה מאירה נורה של 100 ואט במשך 20 יום.



הפעילות המטבולית של הבקר מייצרת גז מתאן (CH4) שהוא גם גז חממה, אם כי ניתן להשתמש בו לצורך הפקת חשמל. מדובר בגז שהוא אחד ממרכיבי הגז לבישול. המתאן נוצר בדרך כלל מהתפרקות חומר אורגני ללא חמצון, למשל בביצות ובמצבורי אשפה. גם בקיבותיהן של הפרות מתרחש תהליך דומה, בעת שהחומר הצמחי שהן אוכלות מתפרק בתנאים של חוסר חמצן, על ידי חיידקים המייצרים מתאן.



לדברי מנהל אגף בעלי חיים במשרד החקלאות בישראל, ד"ר ישראל פלמנבאום, 20% מההתחממות של כדור הארץ מיוחסים להצטברות הגז מתאן באטמוספירה; 8% מתוכם מגיעים ממתאן הנפלט מקיבותיהם של בעלי חיים מעלי גירה, בעיקר פרות.



מחישוב שערכו הגיאו-פיסיקאים גדעון אשל ממרכז Bard, ופרופ' פאמלה א. מרטין מאוניברסיטת שיקגו, עלה כי אם האמריקאים יפחיתו את צריכת הבשר שלהם ב-20% בלבד, יהיה הדבר שקול לחיסכון באנרגיה שייווצר ממעבר משימוש במכונית משפחתית רגילה, כמו טויוטה קאמרי, למכוניות חסכוניות כמו פריוס.



תבואות לבקר במקום לבני אדם



ייצור הבשר גורם גם לעלייה בביקושים למספוא בהמות, במיוחד לתירס וסויה, וכתוצאה מכך - לעלייה במחירם. התייקרות זו, שגורמת אי-נוחות לאזרחי המדינות העשירות, תהיה בעלת השלכות טרגיות בעבור אזרחי המדינות העניות - במיוחד אם מחירי המספוא הגבוהים יובילו להעדפה של גידולם על פני גידול של יבולי מזון לבני אדם.







הביקוש לאתנול כבר גורם לעלייה במחירי התבואה - מה שמסביר מדוע עלה מדד המזון של האו"ם ב-40% ב-2007. למרות העובדה ש-800 מיליון בני אדם בעולם סובלים כיום מרעב או מתת-תזונה, רוב התירס והסויה שגדל בעולם משמש להאכלת בקר, חזירים ותרנגולות.



כדאי לשים לב לחשבון הבא: כדי שמנת בשר אחת שאנו אוכלים תכיל את כמות הקלוריות הדרושה לנו, האכילו המגדלים את הבקר בכמות דגנים הגדולה פי שניים עד חמישה מזו שהיתה נדרשת לנו להשגת אותו ערך קלורי מאכילת הדגנים באופן ישיר - כך לפי מחקר של רוזמונד ניילור, פרופסור חבר לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד. בארה"ב, אגב, מדובר ביחס הגדול פי עשרה.



ולבסוף, גידול כמויות עצומות של תבואה בעבור מספוא לבהמות גורם גם נזק סביבתי עצום. החקלאות בארה"ב, שרובה משרתת את הביקוש לבשר, תורמת לכמעט שלושה רבעים מבעיות איכות המים בנהרות ובנחלים שבארה"ב - כך לפי נתוני הסוכנות להגנת הסביבה.



מחלות לב, סרטן וסוכרת



מכיוון שהקיבות של בקר נועדו לעכל עשב, ולא תבואה, בקר המגודל באמצעים תעשייתיים גדל "היטב" רק במונחים של עלייה מהירה במשקל. תזונה זו היא שמאפשרת להוציא בקר מסביבתו הטבעית ולגדל אותו בכמויות גדולות בתנאים של צפיפות קשה. ואולם תנאי הגידול האלה יוצרים בעיות בריאות רבות, הדורשות מתן אנטיביוטיקה - עד שנוצרת חסינות מפני חיידקים, ואלה מאיימים על בני האדם.







מעבר לכך, אכילת תוצרי הבשר של בעלי חיים אלה יוצרת בעיות בריאות - כמו מחלות לב, סוגים מסוימים של סרטן וסוכרת - בקרב העשירים שבאזרחי העולם. הטיעון כי בשר מספק חלבונים נשמע הגיוני אמנם, אך כמויות הבשר הדרושות לאדם הן קטנות. האמרה: "חייבים לאכול בשר" מקבלת ממדים מפלצתיים ומיותרים בארה"ב; גם אם אכילת בשר בכמות כזו אינה מזיקה, הרי שהיא מיותרת מבחינת הצורך הפיסי.



האמריקאי מחסל בממוצע קרוב ל-97.8 ק"ג בשר, עוף ודגים לנפש בשנה (מוצרי חלב וביצים נמדדים בנפרד, וגם הם נצרכים בכמות לא מבוטלת). מדובר בגידול של 23 ק"ג לאדם ב-50 השנה האחרונות. כל אחד מהאמריקאים צורך 110 גרם חלבון ביום - כפליים מהכמות המומלצת על ידי הממשל הפדרלי. מתוך כמות זו, 75 גרם הם חלבון מהחי. סביר להניח שרובנו היינו יכולים להסתפק ב-30 גרם של חלבון ביום - רובו ככולו ממקור צמחי.



דרוש ניהול טוב יותר



"כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית של ייצור הבשר, צריך להשקיע בגידול הבהמות ובניהול נכון", אומר מארק רוזנגר, מנהל טכנולוגיות סביבה וייצור במכון למדיניות מזון בינלאומית, ארגון ללא מטרות רווח. גם טיפול טוב יותר בשפכים ובזיהום הוא חשוב. במקביל, צריך לבטל סובסידיות על ייצור בשר. האו"ם מעריך כי 31% מהכנסות החוואים בעולם מגיעות מסובסידיות.



פיתוחים טכנולוגיים יסייעו אף הם: ישראל וקוריאה הן בין המדינות המתנסות בשימוש בצואת בעלי חיים לייצור חשמל. כמה מחוות החזירים הגדולות בארה"ב מצליחות להפוך זבל של חזירים לדלק. בטווח הארוך אפשר להאמין שניתן יהיה לייצר "בשר ללא רגליים" - תאים חיים שיגודלו במעבדה, וישמשו ליצירת המבורגרים וסטייקים.



הצעה אחרת היא להחזיר את עדרי הבקר למרעה. זו אפשרות טובה, אם אנשים יהיו מוכנים לאכול פחות בשר. הסיבה לכך היא שרעיית בקר במרעה פתוח מניבה הרבה פחות בקר מאשר גידולו במכלאות. "במקומות שבהם אי אפשר לגדל מספוא, הגיוני לתת לפרות להשמין מאכילת עשב", אומר מייקל פולאן, מחבר הספר "In Defense of Food" ("להגנתו של האוכל").



בעתיד: קמפיין אגרסיווי



נראה כי שינוי בהרגלי צריכת הבשר יתרחש רק כשמודעות הצרכנים לעלויות הכרוכות בהפקת תעשייתית של בשר תעלה. לעליית מחירי הבשר לבדה לא תהיה השפעה מספקת על הביקושים בארה"ב - כך אומרים מומחים שונים, בהם טיילר קואן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון.



רוזנגר אומר כי בעתיד צפוי מסע יחסי ציבור רציני להפחתת צריכת הבשר, בדומה לזה שהיה בנוגע לסיגריות. "מסע פרסום כזה ידגיש יתרונות כמו בריאות, אהבה לבעלי חיים ופעולות לטובת כדור הארץ", הוא אומר.



גם לפי דו"ח האו"ם, אומר פרופ' אשל, ניתן ליישב את הסתירה בין ביקוש לבשר לבין הרצון לשפר את איכות סביבה. "הצרכנים העשירים", נכתב בדו"ח, "ירימו קולם ויפעילו לחץ כדי להביא לשינוי. הם יהיו מוכנים לספוג עליות מחירים".



למעשה, כבר כיום קונים האמריקאים יותר מוצרים ידידותיים לסביבה, ובוחרים לקנות יותר מוצרי בשר, ביצים וחלב המיוצרים בשיטות ידידותיות לסביבה. אם מגמות אלה יימשכו, הבשר ייהפך למעדן ולא למאכל יומיומי.



"הבעיות הסביבתיות בארה"ב נובעות ברובן מייצור מזון, ובפרט מייצור בשר", אומר אשל. "גידול תעשייתי יהיה כדאי רק כל עוד מותר לזהם את הנהרות. אם יטילו קנסות כבדים על השלכת הפסולת - כל מבנה תעשיית המזון ישתנה באופן דרמטי".



מארק ביטמן, כותב טורים בניו יורק טיימס, הוא מחבר הספר "How to Cook Everything Vegetarian" (איך לבשל הכל צמחוני). הוא אינו צמחוני.