קשישים המתגוררים בהוסטלים נדרשים לשלם עבור חיבור לכבלים יותר מאלה החיים בדיור מוגן

כשמשווים את בתי הדיור המוגן בבעלות פרטית - שמחיר יחידות דיור בהן הוא כ-200 אלף דולר בממוצע - להוסטלים ומקבצי הדיור, אותם מסבסדת המדינה, אין פלא להבדלים ברמת השירותים, הפעילויות החברתיות ואיכות החיים.



בבתי הדיור המוגן דואגים על פי רוב גם לכסף של הדיירים, ובאמצעות מכרזים על חיבור לטלוויזיה רב-ערוצית חוסכים להם מאות עד אלפי שקלים בשנה. ואולם דווקא בהוסטלים ובמקבצי הדיור המסובסדים, בהם גרים קשישים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יחסית, הדיירים משלמים לרוב את המחירים המרביים - כך עולה ממאות פניות שהתקבלו אצל יו"ר מטה העולים במפלגת הגמלאים, אלכס טנצר.



האוכלוסייה המתגוררת בהוסטלים ובמקבצי דיור משלמת כ-140 שקל בממוצע לחבילות הבסיסיות, דיירי דיור מוגן אשר ערך מכרז משלמים כ-40 שקל לחודש.



ממסמך שהגיע ל- TheMarker, הכולל הצעת מחיר של חברת לאחד ממקבצי הדיור, נאמר במפורש כי המחירים מיועדים ל"דיירים בבתי אבות שאינם מחוברים ל-HOT כגוף או כארגון". ואולם ב-HOT מבהירים כי כדי לקבל מחיר מוזל, אין צורך לבצע מכרז מסודר - מספיק לפנות במרוכז ולבקש להתחבר עבור כל הדיירים דרך איש קשר אחד.



טנצר: "זו שערורייה שמחברים 19 אלף קשישים, רובם מתחת לקו העוני, ל-HOT ול-yes במחיר המרבי. זהו כוח קנייה שבקלות היה ניתן לערוך מכרז פשוט עבורו ולחסוך לו לפחות 1,200 שקל בשנה, סכום לא מבוטל עבורו. אך איש לא חושב על כך".



כיום, הניהול האדמיניסטרטיווי והשירותים בבתים אלה נדרשים לעמוד בקריטריונים רבים שקובע משרד הקליטה ומשרד השיכון - אך אינם נוגעים בסוגיה זו.



ממשרד הקליטה נמסר: "המשרד שוכר מקבצי דיור לשיכונם של עולים קשישים מזכיינים פרטיים, ומעמיד בתהליך ההתקשרות מולם תנאים רבים הנוגעים לניהול המקום. הזכיינים לא מחויבים בעריכת מכרזים לקבלת שירותים. לפיכך הפתרון הוא לחייב את בעלי המקבצים לדאוג לתשתית. משרדנו מודע לסוגיה ונציגינו יפגשו בקרוב עם נציגי החברות כדי לטפל בנושא".



תגובת משרד השיכון : "לדיירי הוסטלים מעמד של שוכרים. בכל הקשור לשכירת שירותים מחברות, משרדנו אינו צד בעניין".