פוליטיקאים וזונות

מה בדיוק עבר על אליוט ספיצר, מושל מדינת ניו יורק, כשהחליט ללכת לזונה. ספיצר נתפס על ידי האפ.בי.איי בהקלטות שבהן הוא קובע פגישה עם יצאנית צמרת, ובהן הזדהה כ"לקוח מספר 9". ספיצר ואשתו התייצבו מול התקשורת, מנהג האמריקאים, בעיניים דומעות, למסיבת עיתונאים שהיוותה בעצם שירת הברבור של מי שנחשב למועמד עתידי לנשיאות.

ספיצר, למי שלא זוכר, הוביל בשנים הראשונות של העשור, בתפקידו כתובע הכללי של מדינת ניו יורק, מסע צלב נגד פושעי התאגידים של ארה"ב. הוא רדף ללא חת אחר רמאים, זייפנים, גנבים של מיליארדי דולרים, גנבי דעת, בנקים מושחתים ואנליסטים חסרי מצפון, ועבר בוול סטריט כמו סופת הוריקן. ספיצר, שבתפקידו הקודם לכן נלחם בבארוני סמים, ספג ביקורת על יחסו המחמיר לפושעי צווארון הלבן: המבקרים טענו כי היחס המחמיר שלו גזור מהיחס לסוחרי סמים. אולם בתום הקדנציה שלו כתובע הוא הצטייר כלוחם ללא חת בשחיתות, וזכה בבחירות לתפקיד המושל של המדינה החשובה ביותר מבחינה כלכלית בארה"ב.

אז ספיצר הזמין חדר במלון בוושינגטון, וחשב לתומו, שככל אזרח מן השורה, הוא יכול להזמין זונה - ולא סתם זונה, אלא אחת מרשת יוקרתית של בתי בושת - לחדרו במלון.

קשה להניח שספיצר הוא אדם טיפש. הוא בוודאי לא חשב שלא יזוהה בוושינגטון, גם אם היא רחוקה מכור מחצבתו. הוא בוודאי לא חשב שייהנו לו להיות אדם פרטי ולהפר את החוק בצורה מינורית. וגרוע מכל, הוא בוודאי לא חשב שהעונג שיפיק משעשועי מיטה - ולו גם עם מקצוענית יוקרתית, כפי שהקפידו להדגיש כל העיתונים שדיווחו על כך - שווים את מחיר הקריירה הפוליטית שלו, שלא לדבר על הבושה והפגיעה במשפחתו.

אין הסבר להתנהגותו של ספיצר במונחים רציונליים. חולשות אנוש הן מה שהסיט מדרכם מנכ"לים רבים שאותם הוא תבע - עיקרן רדיפת שררה וכח, קנאה, תאוות בצע ותחרותיות. אחת מהחולשות הללו המעידה את המושל השאפתני.

כמו האנשים שאותם רדף ספיצר בוול סטריט, הוא ישלם מחיר כבד על חטאיו. בניגוד אליהם, הרווח שהוא עשוי היה לגרוף מהחטא הוא זניח, לפחות במובן הכלכלי. עשרות, אם לא מאות ואלפים של אנשים שנמצאו בצד הלא נכון של התביעות הפליליות שהגיש ספיצר בעשור האחרון - חלקם מצויים מאחורי סורגים - שמחים עכשיו שמחה גדולה, שמחה לאיד.