הערכות: בנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.25%;

>> עד תחילת השבוע ההערכה במשרדים הכלכליים בירושלים ובקרב האנליסטים היתה כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לא יוריד את הריבית במשק בסוף החודש, לאחר ההורדה הדרמטית של 0.5% בסוף החודש הקודם. ואולם הייסוף הנמשך בשקל מול הדולר בימים האחרונים הביא לשינוי בהערכות, וכיום רבים מקרב האנליסטים מדברים על אפשרות להורדת ריבית נוספת במשק ב-24 במארס 2008 - הפעם של 0.25%.



בבנק ישראל עקבו אתמול בעניין רב אחר צניחת הדולר מול השקל. עם זאת, הבנק מתכוון להמשיך במדיניות של אי התערבות בשוק המט"ח. בבנק תלו תקוות בהורדת הריבית האחרונה. ואולם תקוות אלה התבדו כשהדולר לא רק שלא התחזק, אלא אף איבד גובה. אתמול צנח המטבע האמריקאי ב-1.733% ל-3.515 שקלים - נמוך ב-1.8% מרמתו ערב הורדת הריבית שביצע בנק ישראל לפני כשבועיים. בכך השלים צניחה של 8.6% מתחילת 2008. הפעם האחרונה שבה נסחר הדולר בשער דומה היתה דצמבר 97', כלומר מדובר בשפל של יותר מעשר שנים.



הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, סבור כי תהליך היחלשות הדולר עדיין לא הגיע לסיומו.



האם החזרה של שער החליפין לאזור ה-3.5 שקלים לדולר מעידה על כך שהפחתת הריבית המפתיעה של 0.5% נכשלה?



ליידרמן: "על רקע החשש הגובר להאטת הצמיחה בישראל כתוצאה מההתפתחויות הגלובליות, הסיבה העיקרית להפחתה האחרונה, המעט מפתיעה, של ריבית בנק ישראל היתה לתמוך בפעילות הכלכלית, בלי שהדבר יוביל לחריגת האינפלציה מהיעד. לדעתי, זו תהיה טעות לחשוב שהפחתת הריבית נועדה להשיג שער חליפין מסוים, שהרי ניסיון העבר הוכיח כי אין קשר הכרחי ופשוט בין פערי הריבית לרמת שער החליפין. טוב עשה בנק ישראל שהפחית את הריבית כפי שזה נעשה, גם לאחר שאנחנו יודעים מה קרה לשער החליפין מאז ההפחתה".



מה, אם כן, מסביר את החזרה לרמה של כ-3.5 שקלים לדולר?



"לדעתנו, אנו שוב באפיזודה שבה התחזקות השקל משקפת בעיקר את היחלשות הדולר בעולם. התחזקות האינדיקטורים המעידים על גלישתה של כלכלת ארה"ב למיתון, הציפיות להפחתות ריבית על ידי הפד, העלייה במחירי האנרגיה והמשברים בתחומי הנדל"ן והאשראי - כל אלה מחלישים את מעמדו של המשק האמריקאי בעיני המשקיעים. במקביל להיחלשות הדולר ביחס לשקל של כ-8% מתחילת השנה, המטבע האמריקאי איבד כ-10%-11% מערכו ביחס למטבעות של שווייץ, יפאן, צ'ילה, וצ'כיה, למשל. על רקע תהליכים גלובליים אלה, אין בייסוף השקל ביחס לדולר שנרשם עד כה משהו 'פאתולוגי' שדורש התערבות".



מתי תידרש לדעתך התערבות ישירה של בנק ישראל במסחר - למשל באמצעות קניית דולרים?



"אין רמה מסוימת של הדולר שתגרום לאורות האדומים בבנק המרכזי להידלק ושתוביל להתערבות ישירה במסחר. התערבות כזו תהיה מבורכת רק אם מדובר בתנאים 'אב-נורמליים' בשוק, למשל, במצב של היעדר נזילות או שיתוק מערכות".



האם אפשרי וסביר שבקרוב נראה את השקל ברמות של 3.4 או אפילו 3.2 שקלים לדולר?



גורל שער החליפין תלוי מאוד בהתפתחות הדולר בעולם. היחלשות הדולר לא מיצתה את עצמה, והמומנטום עדיין שלילי כתוצאה מההתפתחויות הפיננסיות והכלכליות בארה"ב. אמנם הפחתות הריבית בארה"ב והפחתות המסים של האוצר יתרמו לצמצום עומק המיתון שם, אך לא יפתרו את הבעיות והסיכונים בשוק האשראי ובתחום הנדל"ן. בכל מקרה יידרש זמן עד להתייצבות הדולר בעולם, ואף היפוך מגמתו מהחולשה שהפגין בתקופה האחרונה. כן, לעתים קשה להאמין, שוב ושוב, אך השקל תלוי הרבה יותר בגורמים חיצוניים אלה מאשר בהתפתחויות הכלכליות והפוליטיות בישראל".



"אנחנו רוצים שהממשלה תשב ותחליט מה ואיך צריך וראוי לעשות, כדי שהיצוא ימשיך לצמוח" - כך אמר אתמול שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. לדבריו, "עדיף לעשות פחות ומהר מאשר הרבה ומאוחר מדי".



התעשיינים דורשים מהממשלה להעניק סיוע ליצוא, בעיקר על ידי הגדלת אמצעי התמיכה הקיימים. "אני מצפה מהממשלה לחשוב איך היא יכולה לעזור ליצוא לצמוח. מי שאחראי ל-40% מהצמיחה בשנים האחרונות הוא היצוא, וכשהוא נפגע, הפגיעה בצמיחה נוראית", הוסיף ברוש.