התקוות שתלו בבנק ישראל בהורדת הריבית האחרונה התבדו כשהדולר, לא רק שלא התחזק, אלא אפילו איבד גובה. אתמול צנח המטבע האמריקאי בעוד 1.733% לרמה של 3.515 שקלים - נמוך ב-1.8% מרמתו ערב הורדת הריבית שביצע בנק ישראל לפני כשבועיים.
הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, סבור כי תהליך היחלשות הדולר עדיין לא הגיע לסיום, אולם למרות זאת, בנק ישראל לא יתערב במסחר במטבע חוץ שכן הוא לא מכוון לשער חליפין מסוים.
האם חזרת שער החליפין לאזור ה- 3.5 שקל לדולר מעידה על כך שהפחתת הריבית המפתיעה של חצי אחוז ע"י הנגיד פישר נכשלה?
על רקע החשש הגובר להאטת הצמיחה בישראל כתוצאה מההתפתחויות הגלובליות, הסיבה העיקרית להפחתה האחרונה, המעט מפתיעה, של ריבית בנק ישראל היתה לתמוך בפעילות הכלכלית מבלי שהדבר יוביל לחריגה של האינפלציה מהיעד. תהיה זו טעות, לדעתי, לחשוב שהפחתת הריבית נועדה להשיג שער חליפין "מסוים", שהרי נסיון העבר הוכיח שאין קשר הכרחי ופשוט בין פערי הריבית לבין רמת שער החליפין. קשר זה הוא מורכב יותר, משתנה עם הזמן, והוא עובר דרך ציפיות המשקיעים ומשתני מקרו אחרים שקשה לחזותם מראש. טוב עשה בנק ישראל שהפחית את הריבית כפי שזה נעשה, גם לאחר שאנחנו יודעים מה קרה לשער החליפין מאז ההפחתה.
אז מה אם כן מסביר את החזרה לרמה של כ-3.5 שקל לדולר?
דעתנו היא שאנו שוב באפיזודה שבה התחזקות השקל משקפת בעיקר היחלשות הדולר בעולם. התחזקות האינדיקטורים המעידים על גלישת כלכלת ארה"ב למיתון, הציפיות להפחתות ריבית ע"י הפד, העלייה במחירי האנרגיה, והמשברים בתחומי הנדל"ן והאשראי - כל אלה, מחלישים את מעמדו של המשק האמריקאי בעיני המשקיעים. במקביל להיחלשות הדולר ביחס לשקל של כ-8% מתחילת השנה, המטבע האמריקאי איבד כ-10-11% מערכו ביחס למטבעות של שווייץ, יפן, צ'ילה, וצ'כיה למשל. על רקע תהליכים גלובליים אלה, אין בייסוף השקל ביחס לדולר שנרשם עד כה משהו "פתולוגי" שדורש התערבות.
מה הוא אותו ייסוף של השקל שלדעתך ידרוש התערבות ישירה של בנק ישראל במסחר, תוך קניית דולרים למשל?
אין בעצם רמה מסוימת שכשלעצמה תגרום לכך שכל האורות האדומים יידלקו בבנק המרכזי, ויובילו להתערבות ישירה במסחר. התערבות כזו תהיה מבורכת רק אם מדובר בתנאים "אבנורמליים" בשוק, למשל במצב של היעדר נזילות או שיתוק מערכות.
לסיכום, האם אפשרי וסביר שבקרוב נראה את השקל ברמות של 3.4 או אפילו 3.2 שקל לדולר?
גורל שער החליפין של השקל יישאר תלוי מאד בהתפתחות הדולר בעולם. תהליך היחלשות הדולר לא מיצה את עצמו, והמומנטום עדיין שלילי כתוצאה ההתפתחויות הפיננסיות והכלכליות בארה"ב. אמנם הפחתות הריבית בארה"ב והפחתות המסים ע"י האוצר, יתרמו לצמצום של עומק המיתון שם, אך הן לא יפתרו את הבעיות והסיכונים בשוק האשראי ובתחום הנדל"ן. וושינגטון עוקבת בדאגה אחרי מיגזרים אלה, כאשר החשש הגדול הוא התפתחותה של פניקת משקיעים שתוביל לאפקט "דומינו" שלילי על כל השווקים.
קובעי המדיניות שם נכנסו למעין מרתון של העלאת הצעות לפתרונות "נקודתיים ויצירתיים", או BAILOUT, למשבר. כך, למשל, בקונגרס שוקלים הצעה לקנייה ישירה של אג"חים מגובי משכנתאות ע"י הבנק מרכזי תמורת אג"חים של ממשלת ארה"ב (פעולה כזו התבצעה שם בשנות ה- 60). וכך גם נשקלות תוכניות שונות לתמיכה ישירה בלווים שנקלעו לקשיים.
גורמים שונים תומכים גם בהגדלת השקעות הממשלה בתשתית כגורם שישפיע על ענף הבנייה והפעילות בכלל. בכל מקרה, יידרש עוד זמן עד להתייצבות הדולר בעולם, ואף היפוך מגמתו מהחולשה שהפגין בתקופה האחרונה.
כן, לעיתים קשה להאמין, שוב ושוב, אך השקל תלוי הרבה יותר בגורמים חיצוניים אלה מאשר בהתפתחויות הכלכליות והפוליטיות בישראל.
פרופ' ליאו ליידרמן: יידרש עוד זמן עד להתייצבות הדולר בעולם ועוד יותר זמן עד שהוא יתחיל להתחזק
טל לוי
12.3.2008 / 8:42