מדריך הסקי בועז קניאל לא התכוון לעמוד בחוד החנית של המאבק על הזכויות באתר החרמון, אבל באחרונה הוא מוצא את עצמו בעין הסערה. לא קל להתמודד משפטית ונפשית מול גוף גדול ומבוסס כמו נווה אטי"ב שעשרות שנים מפעיל באורח בלעדי את אתר החרמון. מפעילי האתר טוענים, שהוא מסכן את שלום הגולשים והוא זועם על התנהגותם המונופוליסטית. "אצלנו בענף אומרים שבשביל אנשי נווה אטי"ב, החוק נגמר בסיבוב הטנק (הנקודה הגבוהה ביותר ממנה מטפסים לאתר החרמון-נ.ר.), משם והלאה זה מערב פרוע", הוא מצליף.
קניאל, בן 36, אלוף ישראל לשעבר בסקי, החל לעסוק בגלישה לפני כ-25 שנה, וכיום עיקר עיסוקו בארגון קבוצות הטסות ללימוד סקי בחו"ל. בעונת החורף הנוכחית התחיל קניאל, יחד עם שותפתו אסנת חיות, לערוך הדרכות סקי לתלמידים באתר החרמון, לנוכח ההכרה כי מבקרים רבים מעוניינים לקבל הדרכה פרטית אך אינם זוכים למענה מבית הספר לסקי שבאתר, השרוי במצוקת מדריכים.
"דור שני למלחמות צדק"
בתחילה חשבו קניאל וחיות לפעול בשיתוף פעולה עם האתר, ואולם לדברי קניאל, באתר אמרו להם כי "זה ההר שלנו ואף אחד לא ירוויח שקל ממנו חוץ מאיתנו", ולכן הם החליטו להמשיך ללא שיתוף פעולה. האם צפית שתתקלו בהתנגדות מצד אנשי האתר?
"צפיתי שזה יגרום למלחמות כי הכרתי מקרים קודמים שבהם אנשי האתר התמודדו עם אנשים שניסו להכניס תחרות לשוק", הוא אומר. המקרה הראשון היה אילון קלמן, שלפני כ-14 שנה פתח חנות להשכרת ציוד סקי במג'דל שמס. בענף מספרים כי אנשי האתר מנעו מלקוחות שרכשו ממנו ציוד להיכנס לאתר, וההיתקלויות בין אנשי המושב ללקוחות הגיעו עד לכדי אלימות. בהמשך היה זה סעד שופי, עובד לשעבר באתר וכיום מפעיל חנויות להשכרת ציוד סקי במג'דל שמס ובגושרים, עמו מנהלים אנשי האתר מלחמה ארוכת שנים. ב-2004 נעצרו ארבעה ממנהלי האתר בחשד שקשרו קשר להצית את חנותו.
מדוע לדעתך המושב נוהג כך?
"אני לא מבין מדוע המושב מתנגד לכל שיתוף פעולה. הצעתי לשלם להם 200 שקל על כל תלמיד שאני מכניס לאתר, מעין "דמי הסכמה" או "דמי שתיקה" לאתר, אבל הם יורקים לבאר שהם שותים ממנה". הכנסות האתר, על פי "הערכתו המבוססת", נעות בין 15 ל-20 מיליון שקל בשנה.
הפעם, אומר קניאל, בחרו אנשי האתר לנקוט בדרכים אחרות. בתחילה הם אמרו ללקוחותיו כי השירות שלו מסכן את חייהם ומבוצע ללא ביטוח, ובמקרה אחד אף איימו על מדריך שלו שתגיע אליו משטרה. משההפחדות לא הועילו, הגיש המושב, לפני כחודש, בקשה לצו מניעה נגד קניאל וחיות, באמצעות חברת "הר חרמון שירותי ספורט ונופש באיזור הר החרמון", המפעילה את האתר, וחברת סקי חרמון, שלה זיכיון להפעלת בית הספר לסקי.
כפי שפורסם בהרחבה ב-TheMarker, בית המשפט השלום בנצרת התבקש למנוע מקניאל ומחיות לבצע הדרכות סקי באתר, בין היתר בטענה כי הם פוגעים בפרנסתם של חברי מושב נוה אטי"ב, ומסכנים את המבקרים באתר. וקניאל מצא יתצן בחזית מול אנשי המושב.
ההיסטוריה המשפחתית של קניאל, אולי הובילה לכך שדווקא הוא נושא את דגל המאבק. אביו, פרופ' שמואל קניאל, הוא "לוחם צדק ידוע", ששמו מוכר בעיקר בזכות "בג"ץ קניאל" מתחילת שנות ה-70, שבעקבותיו תוקן החוק שעסק בחלוקת עודפי הקולות לבחירות לכנסת לפי הסכם בדר-עופר. "אני דור שני למלחמות צדק, זה בגנים", אומר קניאל ספק ברצינות ספק בצחוק. "המאבק כיום כבר לא ברמה שלי מול בית הספר לסקי, אני את שלי כבר השגתי, היום זה מאבק על הצדק, ברמה העקרונית של לקיים את החוק במדינה".
החלטת בית המשפט מלפני כשבועיים שלא להעניק לחברות צו מניעה, היכתה גלים בענף, ובעיקר בקרב מדריכי הסקי הדרוזים, תושבי מג'דל שמס, שמהווים רוב בחברת סקי חרמון. השופט אחסאן כנעאן קבע כי אם ייתן צו מניעה נגד קניאל וחיות, המשמעות היא היעדר תחרות בשוק לימוד הסקי, "ולכאורה יש מצב של מונופולין".
עוד קבע השופט כי החברות לא הוכיחו מה זיקתן הקניינית לאתר. לדבריו, לא ברור מה מעמד נוה אטי"ב בכל הקשור לחזקה באתר, במיוחד לנוכח העובדה שקניאל וחיות הציגו מכתב מטעם מינהל מקרקעי ישראל שלפיו חוזה החכירה עם נוה אטי"ב לא חודש מאז 1996.
"בשבילם מדובר ביהודים העשירים והחזקים"
"כמות הטלפונים שקיבלתי ממדריכי הסקי הדרוזים בעקבות ההחלטה מטורפת", מספר קניאל. לדבריו, האתר מנצל את המדריכים. "ההכנסה שלהם ממדריך דרוזי ליום היא בין 3,500 ל-4,500 שקל ליום, אבל הם משלמים למדריך 300 שקל ברוטו ליום, ולא מספקים לו ארוחת צהריים או הסעה לאתר".
כדוגמה לתנאים המקפחים מספר קניאל כי מפעילי האתר מחתימים את המדריכים על חוזה דרקוני, לפיו מתחייב המדריך לעבוד בחברה לפחות חמש שנים, ואם יעזוב, יתחרה בחברה או יקיים שיעורי סקי פרטיים, הוא מתחייב לשלם לחברה פיצוי מוסכם של 50 אלף שקל על כל עונה שנותרה עד לסיום החוזה. האתר לעומת זאת רשאי לסיים את ההתקשרות עם המדריך בכל מועד, ובלבד שיתן למדריך הודעה מראש כנדרש בחוק.
מדוע המדריכים הדרוזים מוכנים לעבוד בתנאים אלה? "המדריכים הדרוזים מפחדים מאנשי האתר, חלק מהם עובד אצל אנשי המושב במטעים ותלוי בהם לפרנסתו. בשבילם מדובר ביהודים החזקים והעשירים, אין להם מי שיקום וילחם עבורם באריסים, שולטי ההר. עכשיו, אחרי ההחלטה הם אמרו לי 'בוא לכפר, נשחט כבש'. הפכתי לצ'ה גווארה של המדריכים הדרוזים", הוא אומר באירוניה.
לדברי קניאל, בעקבות הסכסוך המתוקשר השתפרו תנאיהם של המדריכים הדרוזים - האתר העלה את שכרם בכ-30 שקל ליום, והיחס כלפיהם השתפר, גם בשל חששם של אנשי האתר כי המדריכים יעברו אליו. תוצאה מיידית נוספת היתה תביעה ייצוגית, שהוגשה בשבוע שעבר על ידי מבקר באתר, נגד המושב ונגד החברה המפעילה את האתר, בגין גבייה בלתי חוקית של דמי כניסה ואגרת שירותים לאתר.
קניאל מסתכל על העתיד. "תוצאות המאבק צריכות להביא לכך שהמינהל ייצא למכרז על האתר - על הקרקע ועל השירותים המופעלים. התשתיות, ישארו בבעלות המושב, תחת פיקוח על המחיר, אבל כל הדברים הנלווים - השכרת ציוד, הפעלת מזנונים, הדרכת סקי - ייצאו למכרז, וחייבים לאפשר לכל המדריכים המורשים לפעול באתר בחופשיות. גם אם אחרי המכרז אנשי נוה אטי"ב יפעילי את האתר אבל ישלמו למדינה יותר כסף ממה ששילמו בעבר - אגיד דייני".
מנכ"ל חברת הר חרמון, מנחם ברוך, מסר בתגובה: "לעניין העסקת המדריכים הדרוזים - מדריכי הסקי משתכרים שכר רב, בין 300 ל-450 שקל ליום עבודה של שש שעות. אנחנו לא מחתימים את המדריכים על כלום ולא מכיר את הסיפור הזה."
לעניין הטענות על ההתנהגות של המושב באלימות: "אלו טענות מקוממות. אף אחד לא איים על בועז או על אסנת, התייחסו אליהם כמו אל כל לקוח מכובד אחר. פנינו לסעד משפטי. זה הדבר הכי לגיטימי שיש".
"צ'ה גווארה של מדריכי הסקי הדרוזים"
נורית רוט
12.3.2008 / 9:19