"יש רק סיבה אחת לכך שאין בישראל אנרגיה סולארית - והיא רשות החשמל", תוקף יוסף אברמוביץ', נשיא חברת APC (ערבה-פאוור), את הרגולטורים בענף החשמל. "אין אף גורם אחר שיש לו את האחריות לקבוע תעריפי מכירה, וישראל מוחלשת בגלל המדיניות המוטעית של הרשות".
ב-APC, העוסקת בייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, שותפים אברמוביץ', קיבוץ קטורה שבחבל איילות וכמה משקיעים פרטיים נוספים מישראל ומחו"ל. אברמוביץ' (43), יליד ארה"ב, הגיע לקטורה לראשונה לפני 23 שנה כמתנדב.לפני כשנה וחצי לקח את אשתו וחמשת ילדיו ועוב את הווילה בת ששת חדרי השינה בבוסטון לטובת דירת מתנדבים בת שלושה חדרים בקיבוץ.
בקטורה הוא חבר ליזמים אד הופלנד ודוד רוזנבלאט כדי להקים את APC, במטרה להפוך את החברה לספקית הראשית של חשמל סולארי בישראל, תוך שיתוף פעולה עם קיבוצי האזור.
בשבוע שעבר פורסמו ב-TheMarker המגעים המתקדמים שמנהלת APC עם ענקית אנרגיה בינלאומית להקמת תחנות כוח סולאריות בערבה, בהיקף כולל של כ-2.5 מיליארד דולר. מדובר בפרויקט שאפתני שיימשך חמש שנים, ובמהלכו יותקנו בערבה ולאורך שני צדי הגבול עם ירדן לוחות פוטו-וולטאיים בהספק כולל של עד 500 מגה-וואט. התנאי המרכזי למימוש הפרויקט, טוען אברמוביץ', הוא תעריפי המכירה לרשת החשמל, העומדים כיום על 22 סנט לקוט"ש בלבד, ולדעת החברה אמורים לעלות עד 37 סנט לפחות.
"כבר שנה וחצי אנחנו מסתובבים עם ידידינו מרשות החשמל בכל משרדי הממשלה כדי למצוא הטבות לפרויקטים בערבה או מענקים לאנרגיות מתחדשות", מספר אברמוביץ'. "אבל בשורה התחתונה, בלי תיקון התעריף המוצע - כמעט כל הטבה ממשלתית לא תהיה כדאית מספיק כדי לייצר בישראל חשמל באנרגיה מתחדשת. ההוכחה לכך היא שאף יזם לא בא עדיין לבקש רישיון לייצור חשמל סולארי באמצעות טכנולוגיה פוטו-וולטאית".
מלבד התעריף, אושרו ליזמים כמה הטבות בוועדת המיסוי הירוק, כמו פחת מואץ ופטור ממס הכנסה.
"אני רוצה להודות לד"ר אילן סולימאן מרשות החשמל על ששיכנע את רשות המסים לאפשר זאת, אבל בלי להעלות את התעריף ל-37-40 סנט לקוט"ש, השפעת הצלחה זו תהיה זהה להשפעת הגשם שיורד בערבה על גובה המים בכנרת".
ומה עם זמינות הקרקע?
"לפני עשר שנים נקבע כי רוב החקלאות בערבה אינה כדאית כלכלית בגלל ניצול המים. לכן חוץ מגידול תמרים - שום דבר לא כלכלי. בקטורה לבדה יש לנו 2,000 דונם שחלקם ריקים וחלקם מוחכרים לגידול ירקות. 2,000 דונם! אתה יודע כמה אנרגיה יכולנו לגדל בשטח כזה? רק בשדות אלה יכולנו לספק שליש מצורכי החשמל של אילת, ויש גם עשרה קיבוצים אחרים בחבל אילות שפנו אלינו לשיתוף פעולה.
"פרט לתעריפים, ישראל צריכה לקבל עוד שתי החלטות", טוען אברמוביץ'. "להכיר בשדות פוטו-וולטאיים כסוג של 'חקלאות שמש', כך שלא נזדקק להליכים של שינוי ייעוד קרקע מול המינהל; בנוסף, על המדינה להכיר בחוות הסולאריות כפרויקט לאומי - מה שיאפשר זירוז הליכים סטאטוטוריים. החלטות אלה יביאו מיידית לפיתוח השדות ביישובים החקלאיים, ואז תהיה די קרקע".
הקיבוצים טוענים לאפליה
לפני כחודשיים פירסמה רשות החשמל תעריפי מכירה גבוהים יותר לעידוד ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית (P.V) - 2.04 שקל לקוט"ש - אך תעריפים אלה נועדו לעידוד לקוחות ביתיים ותעשייתיים להתקנת לוחות סולאריים, בעיקר לשימוש עצמי. ההספק המקסימלי של הלוחות הוא 15 קילו-וואט (לצרכן ביתי) ו-50 קילו-וואט (לתעשייתי), כשתעריף המכירה מתייחס רק לעודף החשמל.
עם זאת, בקיבוצים היו בטוחים שהתעריפים החדשים הם הפתרון לו ייחלו. לטענתם, היות ומדידת החשמל השיתופית בקרב חברי הקיבוץ נעשית באמצעות מונה אחד - הם רשאים לאחד את כלל זכויות חברי המשק כדי להקים תחנת כוח אחת, וליהנות אף הם מהתעריפים הגבוהים. לקיבוצים ציפתה אכזבה, כשבקרב הרגולטורים השונים לא נרשמה נכונות להכלילם בהסדר.
"למשקיעים הזרים יש שתי שאלות לרשות החשמל", ממשיך אברמוביץ' לתקוף, "עקרונית וכלכלית. הכלכלית - מה יהיה גובה התעריף. העקרונית - אם ישראל היא מדינת חוק, שבה שורר שוויון בפני החוק בנושאי אנרגיה מתחדשת, כך שכספם לא יהיה בסכנה. ברשות החשמל לא מתייחסים ברצינות לשאלת האפליה של הקיבוצים בהסדר המוצע, ואם תאושר האפליה בהחלטת הרשות בחודש הבא, אז יש סיכוי טוב שרוב המשקיעים שמתעניינים באנרגיה מתחדשת בישראל יעזבו למדינות אירופה, שכן עובדות לפי חוק ובלי אפליה כלשהי".
להכללת הקיבוצים בהסדר יש השלכות משמעותיות על ההתחייבויות הכספיות של המדינה ליצרני החשמל. מדוע שיתחייבו לתעריפים גבוהים פי כמה מאלה המתאפשרים כיום?
"כמה משלמת המדינה בשעות השיא, כשמפעילים גנרטורים בכל רחבי ישראל? דולר לקוט"ש או יותר. גם מזהם וגם יקר. הקמת תחנות כוח סולארית זולה יותר מהקמת מתקנים חדשים ומזהמים בידי חברת החשמל. הרי משלם המסים בישראל מממן לא רק את הקמת התחנות של החברה, אלא גם את עלות רכש הפחם והגז הטבעי ואת עלות העסקת העובדים. אצלנו מרבית הכסף מגיע מחו"ל - והדלק חופשי.
"אל תשכח כי קרוב לוודאי שאחרי 2012 תחויב ישראל לאמנת קיוטו - ותידרש למכסת צמצום פליטת המזהמים. במדינה שעושה שימוש בפחם לייצור %70 מהחשמל שלה - זה פשוט חוסר תכנון לטווח ארוך".
למה אתם לא עוזבים את ישראל ויוצאים למדינות המעודדות יצרני חשמל סולארי?
"אנחנו ציונים, לא נברח לאמריקה כמו אחרים. יש לנו התחייבות לעזור לממשלת ישראל להגשים את שאיפותיה. ברור שזהו מהלך עסקי, אך הוא גם תורם לסביבה, לדו-קיום עם ירדן, ובעיקר לביטחון אספקת האנרגיה של המדינה. אנחנו הרי תלויים כמעט ב-100% במקורות אנרגיה חיצוניים. הפתרון הטוב ביותר הוא מודל מבוזר של חוות סולאריות, הפרושות ברחבי ישראל".
למרות הטענות, שומר אברמוביץ' על אופטימיות. לדבריו, בתוך חודש יכולה להיות מהפכה של ממש בענף האנרגיות המתחדשות בישראל. "אם יו"ר הרשות, אמנון שפירה, וסגנו, ד"ר אילן סולימאן, יחליטו שלא להפלות את הקיבוצים, נוסף על אישור ההכרה בנגב כאזור עדיפות לאומית לאנרגיות מתחדשות - המשקיעים הזרים יראו בזה סימן חיובי לעתיד", הוא טוען. "החלטות חכמות ייצרו מהפך אשר יביא להשקעות משמעותיות בענף ולשדרוגה של ישראל, שנמצאת כיום במקום האחרון בכל הקשור לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. צריך לזכור שאין אזור טוב יותר בעולם מבחינת קרינת שמש מאשר ביישובי הערבה".
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "רשות החשמל קבעה תעריפים סולאריים נורמטיוויים, המעודדים הקמת מתקנים גדולים. במקביל, תוסדר בתוך חודש המדיניות לגבי מתקנים פוטו-וולטאים, בהתאם למדיניות שר התשתיות. בקשות להקמת מתקנים סולאריים כבר הוגשו בעבר, וכיום מקדמת הממשלה מכרז להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות, במסגרתו נבחנת גם האפשרות לקידום מכרז פוטו-וולטאי גדול.
"סוגיית הקיבוצים מוכרת ונמצאת בבדיקה. המענה יינתן במסגרת הכלים שבידי הרשות. נוסדה גם ועדה לקידום אזור הנגב והערבה כאזור עדיפות לאומית, והיא בוחנת היבטים שונים לתמרוץ האנרגיה הסולארית מול כלל הרשויות הרלוונטיות. אנחנו תומכים ונתמוך בכל הקשור בקידום אנרגיה סולארית כפי שעשינו עד כה".
טכנולוגיה פוטו-וולטאית - עתיד הענף הסולארי
>> תחום ניצול אנרגיית השמש להפקת חשמל מתחלק כיום לשתי טכנולוגיות עיקריות: תרמו-סולארית ופוטו-וולטאית.
הטכנולוגיה התרמו-סולארית היא למעשה המודל הקלאסי של חימום מים לצורך יצירת קיטור, המפעיל טורבינה שמייצרת חשמל. זאת כאשר במקום חימום המים באמצעות שריפת דלקים עושה הטכנולוגיה שימוש בשמש. אלפי מראות במבנה פרבולי נפרשות על שטח מישורי נרחב, עוקבות אחר השמש, קולטות את קרניה וממקדות אותן בצינור נירוסטה העובר במרכזן. הצינור הטבול במים מוליך שמן מיוחד שחומו עולה עד 350-450 מעלות צלזיוס, הגורם לרתיחת המים ולייצור קיטור המניע טורבינה לייצור החשמל.
הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית, שיש הרואים בה את עתיד הפיתוח הסולארי, מאפשרת המרה ישירה של קרינת השמש לצורך יצירת חשמל, באמצעות תאי סיליקון ייחודיים. טכנולוגיה זו אינה זקוקה לפרישה רחבה או למתקנים תרמיים מתווכים. השימוש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית נעשה באמצעות מתקנים קטנים אשר מפוזרים בשטח רחב.
"הגיע הזמן לחקלאות שמש"
אבי בר-אלי
12.3.2008 / 9:43