מחקר של מכון מרקטסט ו-TheMarker: מה חושבות היולדות על חוויית הלידה בשמונה בתי חולים בישראל

לדאגות המלוות את היולדת בתשעת החודשים בהם היא נושאת עובר ברחמה מצטרפת דאגה אחת אחרונה: באיזה בית חולים כדאי ללדת? חלק מהנשים גרות באזורים שבהם בית חולים אחד בלבד בקרבת מקום, ומקום לידתן נקבע מתוך אילוץ ופחות מבחירה. ואולם יותר ויותר נשים מנצלות את האפשרות לבחור בין בתי החולים ויוצאות לסיור בחדרי היולדות כדי להחליט מראש מהו חדר הלידה האידיאלי עבורן.



רובן מוכנות במקרה הצורך להרחיק כמה קילומטרים - העיקר שחוויית הלידה תהיה כפי שתכננו אותה בעיני רוחן. בתי החולים, מצדם, נלחמים על כל יולדת: על כל לידה ואשפוז הם מקבלים תשלום מהמוסד לביטוח לאומי.



כדי לקבל תמונה כללית וספציפית על מחלקות היולדות בישראל, בדק עיתון TheMarker, בשיתוף מכון הסקרים מרקטסט, מה חושבות היולדות בשמונה בתי חולים בישראל על חווית השירות שקיבלו. הפרמטרים שנבחנו נועדו לשפוך אור על שביעות הרצון מזמני ההמתנה לקבלת שירות, יחס הצוות המינהלי והרפואי (אדיבות ומקצועיות), ותחזוקת המחלקה (ניקיון, סדר, איכות מזון). בתי החולים שנבדקו הם קפלן, הדסה הר הצופים, רמב"ם, איכילוב, בלינסון, סורוקה, תל השומר וכרמל.



האדיבות משביעת רצון - הצפיפות והאוכל פחות



באופן כללי, בכל בתי החולים שנבדקו העניקו מרבית היולדות ציונים גבוהים (מעל ציון 8 מסולם של 1 עד 10) בפרמטרים הקשורים לאדיבות ולמקצועיות - השירות שקיבלו והיחס שהעניקו להן (מלבד פרמטר אדיבות אחיות בתינוקייה). רק בפרמטרים של צפיפות במחלקה, שירותים, ואיכות המזון, ירד הציון הממוצע הכולל מתחת ל-8. מבדיקת שמונה בתי החולים מתברר כי הציון הממוצע הנמוך ביותר שהתקבל מתייחס לנושא הצפיפות במחלקת היולדות (7.0), כאשר בית חולים תל השומר זכה לציון הנמוך ביותר בפרמטר זה (3.9). המרכז הרפואי כרמל, לעומת זאת, זכה לדירוג הגבוה ביותר - 9.2.



בנוגע לנושא הצפיפות נמסר בתגובה מבית החולים תל השומר כי "איכות השירותים הרפואיים הניתנים בתחומי הפריון והמיילדות באגף הנשים במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר, הביאו לביקוש חסר תקדים לחדרי הלידה של בית החולים. ועל כך אנו גאים. המרכז הרפואי "שיבא", בהיותו מודע לביקוש זה, נמצא במהלך פעיל ומזורז של תכנון ובינוי מחדש של מחלקות היולדות תוך הרחבתם ושיפור תנאי השהייה בהם. זאת, כדי ללוות את האיכות המקצועית בתנאים פיזיים המתאימים לשנות האלפיים. הבינוי בפועל החל לפני כשנה ועם סיומו יקבלו יולדות ישראל תנאי לידה ואשפוז מהטובים האפשריים. במסגרת זו נחנך, לפני כמה חדשים, אגף חדש ובו שמונה חדרי אשפוז, ליולדות המעוניינות ב"ביות" בו מתאפשר ליולדת לשהות במחיצת תינוקה במשך כל שעות היממה".







הציונים שהתקבלו בנוגע לרמת השירות בחדרי הלידה מעידים גם הם על שביעות רצון כללית: 83% מהיולדות טענו כי הרגישו שאיפשרו להן להישאר מספיק זמן בחדר הלידה, במידה ורצו בכך, לפני שהעבירו אותן לחדר התאוששות. 88% מהיולדות טענו כי היו מרוצות מן היחס בין מספר היולדות לצוות הרפואי שטיפל בהן. כמו כן, מהבדיקה עולה כי זמן ההמתנה הממוצע שעבר על היולדת מרגע שנכנסה לבית החולים ועד שפנו אליה בראשונה הוא 09:24 דקות - זמן סביר בהתחשב בכך שאלה אינם מקרי חירום.



מבדיקה לגבי עזרים או שיטות לידה שונות שניתנו ליולדות להקלת הכאב הכרוך בלידה, רק מחצית מהנשאלות דיווחו שהוצעו להן עזרים כלשהם או שיטות לידה שונות להקלה על הכאב. מבין היולדות להן הוצעו עזרים, מחצית דיווחו כי העזרה הגיעה בדמות אפידורל, ועוד כ-28% מהן ציינו עזרה של משככי כאבים ואמצעי טשטוש.



הממוצע הגבוה: הדסה



בית חולים הדסה הר הצופים בירושלים זכה לציון הממוצע הגבוה ביותר מבין בתי החולים שנבדקו - 9.7. הפרמטר היחיד שבו היולדות הביעו שביעות רצון נמוכה בבית חולים זה נגעה לאדיבות האחיות בתינוקייה, 5.7. מהנהלת בית חולים הדסה נמסר כי הם גאים על התוצאות בחדר הלידה ובמחלקת היולדות, המעידות על הפעילות הבלתי נלאית שהם משקיעים בשיפור השירות ואיכות הטיפול, וטענו כי "כחלק ממאמצים אלה טיפלנו גם בסוגיית היחס בתינוקייה, שהיתה ידועה לנו. הראייה לשיפור שהושג הם מכתבי תודה והערכה שאנו מקבלים בחודשיים האחרונים בנושא ספציפי זה". מיטל ניניו, סמנכ"לית מכון מרקטסט, מסבירה כי הסיבה לציונים הגבוהים שקיבל בית החולים הדסה הר צופים נובעת כנראה מהיותו בית חולים אוניברסיטאי מחקרי, הממומן בידי ארגון הדסה הבינלאומי מעבר לתקציבים הממשלתיים המופרשים אליו.



הממוצע הנמוך: סורוקה



מכיוון שמדגם הסקר קטן (10 יולדות בכל בית חולים) לא ניתן לדבר על מובהקות, ועל כן חשוב לציין כי התוצאות משקפות את המחקר הנוכחי בלבד ולא מעידות על המציאות באופן קבוע. עם זאת, הנתונים מראים כי בית חולים סורוקה בבאר שבע קיבל את הדירוג הממוצע הנמוך ביותר מבין בתי החולים, 7.4. הפרמטרים שבלטו בדירוגם הנמוך הם: אדיבות פקידת קבלה (6.7), ניקיון מחלקת יולדות (5.5), שירותים (5.7), איכות מזון (5.7) ופרטיות היולדת בחדר הלידה (7.1).



בהתבוננות על נתונים אלה ראוי לזכור שבבית חולים סורוקה מצוי חדר היולדות היחיד במרחק קילומטרים רבים המשמש את כל תושבי הנגב, ולכן הוא משרת מספר יישובים רחב ומאסיווי מאשר בתי חולים במרכז. בהתאם לכך, מספר היולדות המבקשות את שירותיו גדול יותר וההתמודדות של חדר לידה המטפל בהן שונה משל בתי חולים במרכז.



מבית חולים סורוקה נמסר בתגובה כי "מהמידע שנמסר לנו, הנתונים המוצגים בכתבה נאספו באמצעות סוקר שתישאל 10 נשים בלבד מתוך יותר מ-12 אלף נשים שילדו בבית החולים בשנה האחרונה. זהו מספר מגוחך שאינו מהווה מדגם מייצג כלשהו, בוודאי לא כזה שמייצג את המספר הגבוה ביותר בישראל של הנשים שבחרו ללדת בבית החולים סורוקה. צוות חטיבת נשים ומיילדות בסורוקה נותן שירות לאוכלוסייה עם שיעור הילודה הגבוה בישראל. כפועל יוצא מהיקף פעילות גבוה זה, לצוות הרפואי בסורוקה ניסיון רפואי ומקצועי מהטובים בישראל".



בסורוקה אמרו עוד כי הפרמטרים שנבחנו קשורים בעיקר לתשתיות הפיסיות ולתנאי האשפוז, וכי אלה צפויים להשתנות בקרוב: "ב-2009 ייפתח במרכז הרפואי סורוקה הבניין החדש לנשים ויולדות שייתן מענה לאלפי נשים באזור הנגב. הבניין יכלול 24 חדרי לידה פרטיים ומרווחים, שתי מחלקות יולדות חדשות בנוסף לשלוש הקיימות, חדרי ניתוח חדישים וחדר מיון גניקולוגי. אנו בטוחים ששינוי משמעותי זה בתשתיות, בנוסף לניסיון המקצועי הרב של הצוות הרפואי ואיכות הטיפול הרפואי, ישדרגו את חוויית היולדת".



כל יולדת שווה 8,000 שקל לבית החולים



>> מתוך הפרמטרים שנבדקו, היולדות העניקו ציונים גבוהים באופן כללי בפרמטרים הנוגעים לשביעות רצונן מהליך הלידה - בין 8.4 ל-9.7 (מלבד בבית חולים סורוקה).



סיבה מרכזית שעשויה להסביר את הציונים הגבוהים היא העובדה שעל כל יולדת מקבל בית החולים מהמוסד לביטוח הלאומי 8,029 שקל (עלות שהייה הכוללת אשפוז ולידה) - סכום לא פעוט שמסביר מדוע בוחרים בתי חולים להשקיע במחלקת היולדות, ומדוע תודעת השירות של הסגל גבוהה.



שולי ברמלי-גרינברג, חוקרת ממכון ברוקדייל ליישומי מחקר, מספרת כי גם הם ערכו לפני כמה שנים מחקר בנושא זה וגם אז הנבדקים נטו להעניק ציונים גבוהים, בעיקר אם הלידה עברה כשורה. פרופ' עמירם רביב מהחוג לפסיכולגיה באוניברסיטת תל אביב טוען כי צריך לזכור שהלידה מייצגת את הצד החיובי בתחום הרפואה ומתקשרת עם אופטימיות וחיוביות, במיוחד לנוכח שיעור גבוה של לידות מוצלחות. "מתוך ניסיון עם נשים בהיריון ואמהות, הדבר שהכי מדאיג את האמא העתידית הוא שהילד יהיה בריא ושהלידה תסתיים בהצלחה", אומר פרופ' רביב, "וברגע שזה קורה הצבע הורוד משפיע על כל התופעות והאירועים שהתרחשו מסביב".



מעבר לאופוריה הקיימת אצל היולדת הטרייה, יש אלמנט של הגשמת ציפיות חיוביות והפרכת ציפיות שליליות. "הפער בין המעבר מחרדה להרגשה טובה ורגועה צובעת את המציאות בצבעים ורודים" אומר פרופ' רביב. לדבריו קיימת לאנשים נטייה לשכוח את הכאב יחסית מהר גם אם עברו חוויה קשה כשהסוף הוא טוב.



איך בוצעה הבדיקה



>> בחודשים ינואר-פברואר 2008 ביצעה חברת מרקטסט סקרי שביעות רצון במחלקות היולדות בשמונה בתי חולים בישראל. סקרי שביעות הרצון הועברו ליולדות ובחנו פרמטרים כגון אדיבות, מקצועיות, שירותיות, וחזות המחלקה. השאלון שהועבר לכל היולדות בכל בתי החולים היה זהה, והבקרים תודרכו להגיש את השאלונים בצורה זהה כדי לשמור על אחידות ומהימנות התוצאות.



בשאלות שנשאלו התבקשו היולדות לדרג ב-16 פרמטרים שונים את רמת שביעות רצונן מ-1 עד 10. כמו כן, היולדות התבקשו לציין ולהרחיב בנוגע להצטיינות יתרה או חריגה בשירות שחוו בזמן שהותן במחלקת היולדות, זאת כדי לאפשר קבלת מידע איכותני ומפורט בנוגע להתנהלות מחלקת היולדות. הכלים בהם נעשה שימוש מביאים לקבלת תמונה רחבה ומאפשרים לבחון את התנהלות מחלקות היולדות מבחינה מינהלית ושירותית גם יחד.