ארנון צוקרמן: "מחלקת העיצוב התעשייתי שלנו היא אחת הטובות בעולם, אין ספק שהיא הטובה ביותר בישראל"

מי שרואה בפעם הראשונה את המבנה שבו שוכן המוסד היוקרתי לאמנויות בצלאל, לא יכול שלא להרהר איך מהמקום האפרורי הזה יצאו מעצבים תעשיתיים בעלי שם. עם זאת, נראה שרק אלה שבאים מבחוץ חשים בעגמומיות שמשרים הקירות.



"מחלקת העיצוב התעשייתי שלנו היא אחת הטובות בעולם, אין ספק שהיא הטובה ביותר בישראל", אומר נשיא בצלאל ארנון צוקרמן מבלי להניד עפעף, חף מכל ניסיון להצטנע. אכן, הפרסים, אותות ההוקרה והציונים לשבח שבהם זוכים סטודנטים מבצלאל באירועים בינלאומיים האפילו בשנים האחרונות על ביקורת שהחלה מטפטפת מסטודנטים ואנשי מקצוע על המתרחש במסדרונות ובכיתות הלימוד של בצלאל.



האם ההילה התעמעמה או שמדובר בקנאת מתחרים? על המוסד ששמו הולך לפניו בעולם ותואר ממנו הוא כרטיס כניסה שפותח דלתות בחו"ל, אומרים לא פעם שנהפך אליטיסטי ושבוגריו טרודים באמנות ובגלריות בניו יורק יותר מאשר ביצירה שימושית. לא מעט אנשי עיצוב טוענים שכשבוגרי העיצוב התעשייתי בבצלאל מגיעים לתעשייה, הם לא ממש מצליחים להתחבר לנושאים של עלויות ייצור ומסחור.



מעצבים גם לחרדים



צוקרמן הודף הטענות אחת לאחת. "בצלאל אינו מוסד אליטיסטי מנותק, אנחנו מקפידים לשמור על קשר עם הפריפריה". לדוגמה הוא הביא את הפרויקט בשדרות.



"סטודנטים שלנו גרו בקיץ שעבר חודש בשדרות ועשו פרויקט עם ילדי אחד הבניינים. יחד הם הקימו גינה ומשחקי פסלים לילדים", מספר צוקרמן. "אנחנו גם מביאים משכונות בירושלים וממקומות קשי יום תלמידי י'-יב' שבאים לכאן כל יום ראשון לחצי יום. הסטודנטים מלמדים אותם אמנויות והם משתלבים במחלקות ויוצרים בעצמם. להם אלה ימים מאושרים. בסוף השנה עושים תערוכה של המוצרים שעשו וזה אירוע מאוד מרגש. הקשר בין הסטודנטים לילדים יוצא מהכלל".



לדברי צוקרמן, גם המגזר החרדי בירושלים נהנה מהקשר לבצלאל. "המחלקה לעיצוב תעשייתי עיצבה מוצרים למגזר החרדי בעיר, שיש לו צרכים מאוד מיוחדים. לדוגמה, אסור לזרוק לחם וציפורים מפזרות בכל מקום את הלחם שהן מוצאות שם. הסטודנטים עיצבו מכונה ששמים בה את הלחם המיותר שמתנקז למשפך ויורד למקום שבו מתרכזות הציפורים. בכך מרכזים את הלחם במקום אחד ומונעים את פיזורו בכל השכונה".



המחלקה עיצבה גם ריהוט רחוב למגזר החרדי. אין כמעט ספסלים במגזר הזה, כי לא נהוג לשבת להתבטל. הסטודנטים עיצבו מעין ספסלים שאפשר להישען עליהם בדרך. הם גם פיתחו משחקי קרקע בסגנון קלאס, וממש עכשיו הם יצאו עם שקיות למיחזור שאינן מפלסטיק ומכרו אותן בשוק מחנה יהודה בשקל".



ומה עם החופש היצירתי? היו סטודנטים מבצלאל שסיפרו שמרצים במוסד לא אוהבים סטודנטים שיוצרים שלא על פי הנחיות מדויקות שלהם, ושיצירתיות יתר לא מזכה בהכרח בנקודות. על כך השיב צוקרמן, שאם היו כאלה מרצים, זו נחלת העבר. "כיום כל הגבולות בין המחלקות שלנו נשברים בגלל החופש היצירתי. מצד אחד אנחנו מקפידים לשמור על האמנויות המסורתיות כמו קרמיקה וצורפות, אף על פי שגם בהן הולכים לכיוונים חדשים. לצדן התפתחו תחומים חדשים שמבוססים על הטכנולוגיות הדיגיטליות המתקדמות ביותר.



"אפילו במקום לא צפוי כמו מחלקות לצורפות ואופנה משתמשים בתכשיטים ובלבוש בקשר עם טכנולוגיות דיגיטליות, כך שאין מגבלה על החופש היצירתי. אין שום מגבלה על היצירתיות ועל הדמיון. בתערוכות סוף שנה ניתן לראות מגוון בלתי נדלה של יצירתיות. יש כאן דינמיקה כזו של יצירה שמרגישים את האנרגיה, ואף אחד לא אומר לסטודנטים מה לעשות", הוסיף צוקרמן.



מגיעים עד לקאן



גם בבצלאל, כמו במוסדות גבוהים נוספים שבהם לומדים עיצוב תעשייתי, בהם שנקר והמכון הטכנולוגי בחולון, לימודי תואר ראשון כוללים לימודי כלכלה על קצה המזלג. ולמרות זאת, צוקרמן לא סבור שיש נתק בין בוגרי העיצוב התעשייתי לתעשייה.



לפיו, הזיקה נוצרת בעבודה משותפת בין הסטודנטים למגזר העסקי במהלך הלימודים. "בתקשורת חזותית עשינו פרויקט עם ארומה. סטודנטים עיצבו את מודעות הפרסום החדש של ארומה ישראל שעמן הם יוצאים בימים אלה", אומר צוקרמן. במחלקה לקרמיקה וזכוכית עושים סטודנטים פרויקטים עם חברת חרסה ועם רוזנטל העולמית. המחלקה לעיצוב תעשייתי והמחלקה לארכיטקטורה עשו פרויקט משותף עם רהיטי מזרע לעיצוב המשרד הביתי.



המחלקה לאמנויות המסך, הכוללת אנימציה וידאו, סרטים דוקומנטריים, מערכות אינטראקטיוויות ומשחקי מחשב, עובדת בשיתוף פעולה מלא עם חממת JVP הירושלמית, המנוהלת על ידי אראל מרגלית. "יש לנו הסכם לשיתוף פעולה אתם בעיקר באנימציה, במסגרתו סטודנטים שלנו מתמחים שם ובוגרים שלנו עובדים שם.



"הם קלטו הרבה בוגרים שלנו. יש ב-JVP חברות סטארט-אפ שמשלבות אנימציה, מערכות אינטראקטיוויות ומשחקי מחשב. שיתוף הפעולה מתבטא גם בכך שמומחים שבאים ל-JVP נותנים אצלנו סמינריונים, בהם אנשים מבכירי המפיקים בארה"ב, כמו מקס הארווארד, שהיה המפיק הראשי של דיסני", מספר צוקרמן.



בנוסף לפרסים בינלאומיים שהמחלקה גורפת, ציין צוקרמן את ארי פולמן, שעשה סרט אנימציה דוקומנטרי, שישתתף בפסטיבל קאן הבא. "מדובר בסרט באורך מלא בשם 'חתונה עם בדיר', ועבדו אתו עליו שמונה בוגרים שלנו. זו מחלקה שתיתן לבוגרים אפשרויות. כיום, כל מי שמסיים את המחלקה נחטף כי התחום נהפך למוביל".



למרות הדיפת הביקורת על מיעוט קורסים שמשפרים את ההבנה העסקית של בוגרי בצלאל בלימודי תואר ראשון, נראה כי המוסד דווקא הפנים את הצורך לתגבר את התחום. בשנים האחרונות הכניסה בצלאל את הניהול ללימודי תואר שני במגמת העיצוב התעשייתי. "הדיזיין מנג'מנט הולך ותופס יותר נפח. זו תוכנית יחידה בישראל שנועדה להכשיר מעצבים לדרג הניהולי הבכיר ביותר בתעשייה. אנחנו רוצים להגיע למצב שכשחברה מקבלת החלטות לגבי כיוונים או מוצרים חדשים, המעצב יהיה בפורום של מי שמקבל את ההחלטות האלה", הסביר צוקרמן.



צעדים נוספים שמתוכננים מתוך אותה הבנה של צורך להדק את הקשרים בין אנשי השטח לאנשי התיאוריה והאמנות כוללים ימי עיון והקמת פורום של מנהלי עיצוב בתעשייה שיתכנס לעתים מזומנות. השראה לכך הגיעה דרך הגוף הבינלאומי שבצלאל חברה בו - המוסד להנהלה עיצובית - ארגון בינלאומי שעוסק בהכשרה בניהול עיצוב.



פרויקט דגל אחר שבצלאל רוצה לקחת על עצמה כדי להדק את הקשר עם התעשייה הוא הקמת המכון הלאומי לעיצוב תעשייתי שמשרד התמ"ת יזם את הקמתו ומעוניין לקדם. מיקום המכון בבצלאל גם יעזור למוסד למצב עצמו כמוביל בתחום מול גופים אחרים שנושפים בעורפו, בהם שנקר והמכון הטכנולוגי בחולון.



"אנחנו הולכים להקים מכון לניהול עיצוב וחדשנות מפני שאנחנו מאמינים שעתיד התעשייה הוא בעיצוב מוצרים המוניים שמתאימים לצורכי הצרכנים. זה קשור בחקר טרנדים ונושאים אקולוגיים. אנחנו רוצים להתחיל ממכון מחקר שיהיה חדשני ועתידני ומקימים קרן של 3 מיליון דולר. חצי מזה יבוא מתרומה של סמי סגול, שאנחנו בקשר טוב מאוד אתו, והוא בין האנשים שמאוד מעריכים עיצוב כמנוף לשיווק ולעסקים. השאר יבוא ממשרד התמ"ת".



ואולם, משרד התמ"ת אינו יכול לאשר העברת כספים לבצלאל ללא מכרז, וכרגע הוא בודק את האפשרויות העומדות בפניו. "אני מאוד מקווה שתוך חודשיים-שלושה נוכל להכריז על ההקמה, ואז אני מניח שנתחיל לפעול בשנה הבאה".



מדובר במרכז דוגמת זה שהוקם בבריטניה בשנות ה-80 בימי מרגרט תאצ'ר וחולל האצה בעיצוב התעשייתי של המדינה. הוא יכלול מחקרים שוטפים על השפעת הגלובליזציה, ניתוח תהליכים כניידות עובדים והשפעתם, יפתח חומרים חדשים, יבדוק עם התעשייה את יכולת השימוש בהם ויכלול מנגנון לבניית דגמים. ספרייה גדולה תספק מידע על פיתוחים מתחרים ובמתחם ייערכו ימי עיון וכנסים. התקציב השנתי יהיה 150 אלף דולר בשנה, שיתקבלו מרווחי ההשקעה של הקרן, מקווים בבצלאל. בנוסף, הם בונים על תרומות מהתעשייה לפרויקטים ספציפיים.



לא פחות מתוכניות לימוד חדשות, מעסיקה את הנהלת בצלאל תוכנית המעבר חזרה מהר הצופים למרכז ירושלים, למגרש הרוסים. הקמת המבנה החדש תעלה 70 מיליון דולר. המימון יגיע מתרומות וממכירת המבנה הנוכחי תמורת 25 מיליון דולר. הרוכש הפוטנציאלי הוא משרד הביטחון, שעשוי להעביר אליו את המכללות הצבאיות מגלילות. תחילת הבנייה מתוכננת תוך 18 חודשים.