תערוכת יורושופ, הנערכת בדיסלדורף אחת לשלוש שנים, מושכת אליה את כל מי שעוסק בתחום העיצוב הקמעוני. במשך חמישה ימים מבקרים בה יותר מ-100 אלף איש שסוקרים מוצגים של יותר מ-1,600 גופים. התערוכה נחשבת למקום שבו נקבעות המגמות הבאות בתחום, והעוסקים בעיצוב קמעוני מחפשים בה את הבשורה הגדולה הבאה. גופים גדולים ומשפיעים משקיעים ממון רב בעיצוב חללי קונצפט ויצירת חוויית משתמש שתשאיר את המבקרים נפעמים. התערוכה מתמקדת בעיצוב נקודות מכירה, מרחבים קמעוניים, תערוכות, עזרים ועיצוב שיווקי.
התערוכה מורכבת למעשה מארבע תת-תערוכות בתחומים נושקים המתקיימות באותו מועד ומתפרסות על כ-200 אלף מ"ר - Eurocis (מערכות מידע וביטחון בתחום הקמעונות); Euroconcept (עיצוב חנויות, פרזול, שיטות אחסון ותאורה); Euroexpo (אמצעי תצוגה, עיצוב תערוכות, ציוד לתצוגות ולאירועים); ו-Eurosales (מתקני תצוגה, נקודות מכירה, קידום מכירות ומתנות מסחריות). ההשקעה הגדולה בתחום הקמעונות, הניכרת בתערוכה, היא חלק ממגמה ברורה של שינוי במעמד של נקודת המכירה בשרשרת השיווק בעקבות המודעות לכוח שלהן.
כמה מעצבים ישראלים שביקרו בתערוכה האחרונה, שהתקיימה בסוף פברואר, שמחו לחלוק את רשמיהם. המעצב התעשייתי עופר סדן, מנהל מחלקת עיצוב ומעצב הראשי ואחד מבעלי חברת טול בוקס, טוען כי "בדיסלדורף רואים את העתיד - יש פער בולט בין אירופה לישראל בתחום העיצוב הקמעוני. בניגוד לתחומים כמו הפרסום והאינטרנט, בעיצוב הקמעוני אנחנו מפגרים אחרי ארה"ב ואירופה".
שתי המגמות הבולטות ביותר שנחשפו בתערוכה, על פי סדן, הן שימוש רב במסכי LCD ויצירת חוויית קנייה אינטראקטיווית בחנות עצמה. המגמה הראשונה, מסכי ה-LCD והפלזמות, אינה בשורה חדשה. מסכים אלה, שמחירם ירד פלאים בשנה האחרונה, מופעים בכל מקום ויש מעצבים שהשכילו להשתמש בהם כאלמנט עיצובי ולא רק ככלי להקרנת פרסומות לקהל שבוי.
כבר לא צריך מוכרים
המגמה השנייה, האינטראקטיוויות, מפרידה בין אלה שיש להם ממון להשקיע בעיצוב המרחב הקמעוני שלהם, לבין אלה שלא. את האינטראקטיוויות ושיתוף הציבור לא המציאו מעצבי הקמעונות - אתרי ווב 2.0 נמצאים פה כבר זמן מה ופלטפורמות דוגמת נייקי ID, המאפשרות לצרכן להתאים לעצמו את המוצר הנרכש, קיימות לא מאתמול. אולם בתערוכה נחשפו טכנולוגיות מורכבות, חלקן כבר בשימוש וחלקן עדיין בפיתוח. הטכנולוגיות גם נותנות לקונה אפשרות לשנות את המרחב סביבו מבחינת צבעים ותאורה, ומקטינות את תלותו במצב הרוח של המוכר, שכן הן מאפשרות לקונה לברר בעצמו פרטים רבים, כגון מחיר המוצר, הימצאותו במלאי או הצבעים שבהם המוצר משווק.
"הטכנולוגיות כבר קיימות - חלקן הן פשוט מסכים רגילים עם בקרה מרחוק וחיבור אינטרנטי, המאפשרים שימוש בעיצוב החנות לצורכי שיווק ופרסום והתאמה של נקודת מכירה עד כדי ספציפיקציה של זמן או מקום", מסביר סדן. "לדוגמה, בתחנת רכבת יש לקוחות שונים בכל שעה ביום, וללקוחות בשעות שונות אפשר להתאים פרסומים שונים".
מי שזוכר את הסרט "דו"ח מיוחד" של סטיוון ספילברג, ירגיש שהוא כבר מכיר את הטכנולוגיה הזו, שבה הפרסומות מתאימות את עצמן לעוברים והשבים. מדובר במסכים שמגיבים לקונה, כמו לדוגמה, רצפה שצבעה משתנה על פי אופן ההליכה של לקוח. יש גם מסכים שמסתובבים לפני תנועת הלקוח, אבל התמונה בהם נשארת אנכית ונוחה לקריאה. סדן מספר כי "כל הנושא של ממשק משתמש על קירות הוא מרכזי. חברה איטלקית הציגה בתערוכה קיר אינטראקטיווי בחנות נעליים, שבעזרת חיישנים מגיב למגע כף יד. ארבעה אנשים יכולים לבחור נעליים מתוך סרט או פרסומת במקביל, לקבל פרטים על המוצר ולבצע את הקנייה.
"דוגמה נוספת סיפקה חברה צרפתית שהציגה מסך מחובר לברקוד, שמציג נתונים לבקשת המשתמש, כמו מחיר המוצר. היה גם פרומו של סרט שיוצג כשמשתמש בספריית וידאו יעביר סרט שבחר בפני הברקוד".
ואולם, לדבריו, "החגיגה של הפלסטיקה, הצבעים, הרעשים והתחרות על מי יותר בולט נעלמת. נכנסת לעיצוב מגמה יותר שמרנית, ששמה דגש על איכות, על קווים מתונים ובאה לידי ביטוי בחומרים. אמנם, מבחינת חומרים אין הרבה שינויים, אבל יש גם הפתעות, כמו פיתוח של חומרים קיימים".
למרות זאת, יש פיתוחים בולטים בתחום חומרי הגמר, כמו חיפויי קיר מתוחכמים, חומרים אקולוגיים וטכנולוגיות של כרסום לייזר, שיוצר טקסטורות ומאפשר לחברות לבדל את עצמן במראה ובמגע של החומרים.
תחום נוסף שפיתוחים רבים בו נחשפו בתערוכה, הוא התאורה. בלט במיוחד השימוש בתאורת לדים, החסכונית בחשמל, המאפשרת חופש מבחינת המרחב שתופסים גופי התאורה ונותנת חופש למעצבים להטמיע תאורה בחומרים מגוונים.
בובות בפאב
ואולם, לא כל מי שביקר בתערוכה יצא בתחושה שהיא אכן מסמנת את הטרנדים העתידיים בתחום. המעצב שמוליק בילוגראי, שותף במשרד לעיצוב חללים קמעוניים בילוגראי פוזנר, ביקר השנה בתערוכה בפעם השנייה. על אף שעברו שלוש שנים מהתערוכה הקודמת, בילוגראי אינו בטוח שחל שינוי משמעותי במגמות.
"ואין בשורה מיוחדת בתערוכה. כל מה שהיה בתערוכה הקודמת, היה גם בתערוכה הזו: המראה הנכון כולל צבעי שחור, לבן, אפור ונירוסטה מבריקה. מה שהכי מעניין בתערוכה הוא המראה שלה. החברות הגדולות משקיעות תקציבים מטורפים ונותנות חופש מלא למעצבים ליצור חלל שנותן השראה להרבה פרויקטים עתידיים".
במסגרת עבודתו עם חברת H&M, הגיע בילוגראי לחפש בתערוכה בובות לחלון הראווה של הרשת. "מתוך 15 האנגרים, שלושה מוקדשים לתצוגה, ובעיקר לבובות ראווה לחנויות. החברות משקיעות הרבה בסטיילינג וביצירת אווירה במתחם שלהן. החברות הרציניות מזמינות מעצבי אופנה שיעצבו בגדים ספציפיים לתערוכה".
החברות המציגות בונות סביב הבובות חללים שבהם המבקר ירגיש חלק מהתרחשות מעודכנת - בתוך תפאורה של מועדונים או פאבים. לדברי בילוגראי, התחושה מהמקום מעניינת אך מעט מוזרה - משום שהשוכנים העיקריים בחלל המעוצב אינם חיים.
שיווק עתידני - כבר לא שלטים מקרטון ומדפים ממתכת
שני שילה
13.3.2008 / 13:14