מצוקת מנהלים בענף התקשורת

הדר חורש

ההתרוצצות סביב מינוי המנכ"ל החדש לחברת פלאפון חשפה את המחסור במנהלים בענף התקשורת. ניסיונו של יו"ר החברה, אמנון נויבך, למנות לתפקיד מנהל בעל ניסיון בענף היה צעד חדשני. נויבך גישש אצל שלום מנובה, מקים סלקום; פעל לשכנע את בזק להסכים למינויו של מאיר סרברניק, מקים טליה הפולנית, ואף ניסה למשוך את מנכ"ל קווי זהב, רם בלינקוב, מתחת לאפו של אליעזר פישמן. רק כשכלו כל הקיצין פנה בהצעה ליעקב גלברד, מנכ"ל רב מוניטין ברשת הרבוע הכחול ומי שניהל בעבר את המיזם הכושל XXL למסחר אלקטרוני, אף שהוא חסר כל ניסיון בענף.

שכבת המנהלים בענף התקשורת נוצרה רק בשנים האחרונות, בעקבות הקמת חברות הסלולר, הכבלים והתקשורת הבינלאומית. בעבר היו בזק וחיל הקשר מאגר המנהלים העיקרי בתחום התקשורת, ואולם התרחבות הענף והצורך במנהלים הניעו את היזמים לבחור במנהלים שמקצועם ניהול ואין להם רקע בתחום זה.

מבחינה זו, גלברד אינו לבדו: מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, ניהל בעבר את חברת עלית; מנכ"ל סלקום, יעקב פרי, היה עד לפני שש שנים ראש השב"כ; קודמו של גלברד בתפקיד, יגאל בר יוסף, הגיע מניהול חברת דיגיטל ישראל; מנכ"ל בזק, אילן בירן, היה עד למינויו ב-1999 מנכ"ל משרד הביטחון.

אפשר למצוא את אנשי המקצוע בתחום התקשורת בעיקר בדרג השני של המנהלים: סגן נשיא סלקום, ליפא אוגמן; סמנכ"ל פרטנר, עדי בירן; המשנה למנכ"ל פלאפון, נסים בן דיין, הפורש בימים אלה; המשנה למנכ"ל בזק, פאול וייסבך. הניסיון מלמד כי לאנשי המקצוע בתחום הטכני אין כמעט סיכוי להתקדם לתפקיד המנכ"ל.

המאגר העיקרי של כוח אדם ומנהלים בענף התקשורת הוא חברת בזק. שתי חברות התקשורת הבינלאומית הוקמו על ידי סמנכ"לים בבזק - רם בלינקוב שמונה למנכ"ל קווי זהב, ואבי פתיר שמונה למנכ"ל ברק. השניים התחרו ביניהם לאחרונה על תפקיד מנכ"ל חברת הכבלים המאוחדת. על קו הגמר איים בלינקוב לקבל הצעה לניהול פלאפון, וזכה בהבטחה למינוי הנכסף. המינוי פתר כנראה את השאלה מי ינהל את החברה שתוקם בעקבות האיחוד בין ברק לקווי זהב.

בזק שימשה מקפצה נהדרת למנהלים רבים, אם כי ניהול החברה אינו בהכרח מבחן למנהל עסקי. זהו מונופול ממשלתי מוגבל מאוד בתנועותיו, ולכן קשה לעקוב אחר ביצועי המנהלים בו. ליאון רקנאטי למד את הלקח המר הזה כשחיפש באמצע שנות ה-90 מנכ"ל לכלל, במקום דוד ויינשל. מנכ"ל בזק, יצחק קאול, נראה כמועמד אידיאלי: השקעות בהיי-טק ובתקשורת היו באופנה, וקאול ניהל חברת תקשורת ענקית בעלת תשתית טכנולוגית מתקדמת. ואולם שלוש שנות כהונתו של קאול אינן נחשבות למוצלחות במיוחד. כשחוסלה חברת כלל ישראל הודיע קאול כי השלים את עבודתו בקבוצה ופרש.

יורשו של קאול בבזק, עמי אראל, לא היה זקוק לניהול בזק כדי להוכיח את יכולתו בניהול חברות פרטיות. זו אולי הסיבה שרקנאטי לא מיהר להסיק מסקנות מפרשת קאול, והציע גם לאראל קריירת המשך בתום הקדנציה בבזק. כשבא לבזק כלל הרזומה שלו את ניהול חברת אלייטק מקבוצת פורמולה, וכן ניהול בקבוצת כור ותדיראן תקשורת.

אראל הוא מנהל שאפתן מאוד. כשנקרתה בדרכו הזדמנות לנהל את בזק הוא הסכים להתפשר על משכורת נמוכה, אך זכה בתמורה גבוהה: שלוש שנות עבודתו בבזק הקפיצו אותו לליגה הלאומית של המנהלים במשק. ב-99' החליף את עוזיה גליל המיתולוגי בתפקיד נשיא חברת ההשקעות אלרון. החלטת הרקנאטים לקצר את תקופת כהונתו של מנכ"ל דסק"ש, יורם טורבוביץ, זיכתה את אראל בפרס הגדול: הוא מונה למנכ"ל דסק"ש, מצויד בחוזה ניהול בלתי ניתן להתרה למשך חמש שנים הכולל בונוסים ואופציות בשווי מיליוני שקלים. גם שני קודמיו של אראל בתפקיד, דב תדמור וטורבוביץ, לא פרשו מתפקידם באושר - אך בעושר רב.

מנהלי בזק אינם צומחים בדרך כלל מתוך החברה. הדרג השני של החברה מאויש דרך קבע ביוצאי אגף התקציבים באוצר. אלה תופסים לרוב את המשרה הבכירה של סמנכ"ל הכלכלה, והשאיפה הגדולה של מרביתם היא להגיע לתפקידי ניהול במגזר הפרטי. כמה מהם מצליחים לקפוץ היישר לחברות, ולאחרים משמשות חברות ממשלתיות, כמו בזק, פרוזדור בדרך לחברות הציבוריות הגדולות, המשכורות השמנות והאופציות. זו הדרך שעשו בלינקוב וגלעד שביט, המנהל את עסקי התקשורת של החברה לישראל.

בבזק עצמה רווחת בשנים האחרונות הנטייה לגייס מנהלים מתחומים שאינם קשורים לעסקי התקשורת. כך למשל, בחברת בזק בינלאומי מונה לאחרונה קובי חיון, מנהל רשת מזון מהיר לשעבר, לתפקיד המנכ"ל; חיון החליף את אורי יוגב, שגם הוא הגיע לתפקידו מעסקי המזון; יו"ר החברה, ליאורה מרידור, היתה לפני מינויה מנהלת מחלקת האשראי בבנק הבינלאומי הראשון.

שני המנהלים שהספיקו להתמנות לחברת הלוויין יס בחצי השנה הראשונה לפעולתה הגיעו ממגזרים שונים מאוד. המנכ"ל הראשון, איתן רוב, ניהל את חברת הטכנולוגיה ניסקו, והמנכ"ל הנוכחי, שלמה לירן, ניהל את מחלבות שטראוס.

בחברות הכבלים נוצר בשנתיים האחרונות ואקום ניהולי, כשמנהלי שלוש החברות הבינו כי במוקדם או במאוחר יתאחדו החברות תחת ניהול משותף שבראשו לא יעמוד איש מהמנהלים הנוכחיים. היו מנהלים שנשארו, אחרים שקיבלו הצעות מפתות עזבו, והעמדות המתפנות נתפסו על ידי אנשי פנים, המנצלים את המצב לצבירת ניסיון ותארים ניהוליים שלא יזיקו לגיליון קורות החיים שלהם.

ערוצי זהב ותבל מנוהלות כיום בחצי משרה: מנכ"ל גלובס, עמי אבן, מקדיש חלק מזמנו לניהול ערוצי זהב, והמשנה לנשיא דסק"ש , יוסי דואר, ממשיך לנהל את תבל. מתב, הנשלטת על ידי משפחת דנקנר, היא החברה היחידה המנוהלת על ידי מנכ"ל במשרה מלאה, עמית לוין, שהחליף את המנכ"ל הפורש, דני יעקבי, לפני כשנה.

המירוץ למשרות הניהול בחברות הכבלים יתחדש כשיתחיל בלינקוב, המנכ"ל המיועד לחברת הכבלים המאוחדת, להרכיב את צמרת החברה. איחוד הכבלים יספק לפחות חמש משרות ניהוליות בכירות, ורוב המועמדים צפויים להגיע מחוץ למערכת הקיימת.

החשיבות העצומה של מגזר התקשורת והחשיפה הגדולה שלה זוכים מנהלי החברות במשק מסייעים מאוד גם למנהלים הפורשים מתפקי