איל רגב, המנכ"ל הצעיר של קבוצת חבס: "אני לא מטאור"

יש חלון זמן קצר שבו משרדי עורכי דין נקלעים לעתים למחסור במתמחים. זה קורה בסביבות חודש פברואר, כמה שבועות לפני תחילת תקופת ההתמחות. איל רגב, סטודנט צעיר למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ניצל את פרק הזמן הזה והצליח להתברג לאחד המשרדים הגדולים בישראל: גורניצקי ושות'. צעד זה סייע לו לזנק בתוך זמן קצר לתפקיד מנכ"ל .



"פעלתי בצורה מאוד עניינית", הוא נזכר, "קראתי את הפרסום של דן אנד ברדסטריט אודות המשרדים הגדולים ביותר והחלטתי לשלוח קורות חיים לכמה מהם. התקבלתי לכמה משרדים, ובסופו של דבר התחלתי לעבוד בגורניצקי כמתמחה ונשארתי שם ארבע שנים, אז עברתי לחבס".



לפני שלושה חודשים, בגיל 33 ואחרי שלוש שנים בלבד בקבוצת חבס, הצליח רגב להתברג לתפקיד הבכיר בקבוצה, אחרי הבעלים כמובן. כששואלים אותו איך הצליח לבצע את הקפיצה הנחשונית, הוא עונה: "עיתוי ומזל". הראיון עמו מבהיר שגם אם ההסבר נכון, רגב הוא מהאנשים שמקפידים להיות קרובים למזל, ושמתקשים להחמיץ עיתוי. יוזמה, ביטחון עצמי, עיניים פקוחות והחלטיות - הן התכונות שהביאו אותו למקום שבו הוא נמצא עכשיו.



"אני לא מטאור", הוא מנסה להצטנע, "עבדתי קשה כדי להגיע לזה ואני יודע שאצטרך להוכיח את עצמי. אני לא מתבשם מהתואר הזה ומבין היטב שהחליפה וכרטיס הביקור יכולים לעוף ביום אחד".



המועדון של סטארק



קבוצת חבס הוותיקה נשלטת על-ידי משפחת חבס ומוכרת בשנים האחרונות בעיקר בזכות פרויקט YOO תל אביב, שני מגדלי היוקרה שהיא מקימה בצפון העיר. מדובר בבניינים עגולים, חריגים מאוד בנוף המקומי, בני 34 ו-37 קומות, שעוצבו בידי המעצב הצרפתי פיליפ סטארק. מחירי הדירות בפרויקט נעים בין 7,000 לבין 15,000 דולר למ"ר. בימים אלה מקימה הקבוצה את פרויקט רוטשילד 1 בשדרות רוטשילד בתל אביב, שם המחירים גבוהים אף יותר.



הראיון עם רגב התקיים במועדון הדיירים המעוצב של פרויקט YOO. המקום מרוהט בספות מפוארות, כיסאות מיוחדים, כורסאות מפנקות, שולחנות, שידות עתיקות, מסכי פלזמה, שולחן ביליארד וארון ספרים הכולל בעיקר ספרים בצרפתית, לצד כרכים ישנים של האנציקלופדיה העברית.



עיצוב החדר, בחירת הפריטים וסידורם, נעשו על ידי פיליפ סטארק. "חלק מהפריטים עוצבו ואחרים, כולל הספרים, חוץ מהאנציקלופדיה, נרכשו אישית על ידו", מפרט רגב.



והעמדת הספרים על המדפים, כולל הזוויות שבהן הם מוטים אחד כלפי השני?



"גם כן. אין שום מקריות בהעמדת הספרים ובסדר שלהם".



ומה קורה אם מישהו מזיז אותם?



"אחת לתקופה מגיעה לכאן מעצבת מטעמו של סטארק, ומעצבת מחדש את החדר. חוץ מזה, יש לנו תצלומים של הסידור המקורי, ומדי פעם אנחנו מסדרים מחדש, בדיוק כמו שמראה התצלום".



מלבד YOO ורוטשילד 1, מחזיקה הקבוצה בבעלות על 80% משני מגרשים בפארק צמרת, שבו מוקמים מגדלי YOO. "שם יהיה לנו פרויקט דומה ל-YOO מבחינת היקף יחידות דיור, אך שונה משום שהתחייבנו שמגדלי YOO יישארו בגדר limited edition (מהדורה מוגבלת)", מסביר רגב. החברה גם רכשה במכרז את בית כורש ברחוב לינקולן בתל אביב, ששימש מרכזת בזק.



חבס עוסקת גם בפעילות נדל"ן מניב ברחבי העולם. בשווייץ יש לה נכסים מניבים ב-250 מיליון יורו והיא מחזיקה ב-21% מחברת הריט ההולנדית NSI, ששווי השוק שלה עומד על כ-700 מיליון יורו. "העובדה שאנו נדל"ניסטים בנשמה גורמת לכך שאנחנו מזהים את הפוטנציאל הנדל"ני שקיים בנכסים מניבים גם בחו"ל, ואיננו מסתפקים בשאלות של מימון ותשואה", אומר רגב.



לא יכול לגור ב-YOO



רגב, נשוי טרי (חודשיים), עושה בכל יום את הדרך ל-YOO ומסייר ברוטשילד 1, אבל מתגורר בדרום העיר. "עם מחירים כמו אלה שנהוגים בפרויקטים שלנו, אני יכול לקנות לעצמי רק כמה מטרים רבועים", הוא מסביר. אבל הוא לא סובל בלב העיר - להפך. "תל אביב היא עיר נהדרת, אני מת עליה", הוא אומר.



הוא נולד באשדוד למשפחה מבוססת. אביו, יעקב רגב, היה מראשוני עורכי הדין בעיר ונחשב אחד המצליחים והמוכרים שבה. את ילדותו העביר באזור ד', בשכונה קרובה לים, שאז היתה אחת היקרות בעיר. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר, ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת תל אביב. עם סיום הלימודים וההכשרה כעו"ד הצטרף למשרד גורניצקי.



במהלך עבודתו במשרד נחשף לתחום הנדל"ן, וטיפל בין היתר בעסקות של חברת עופר נכסים השייכת לאחים עופר. במסגרת הפעילות במשרד הכיר את משפחת חבס, ברוך (האב), הרצל (הבן) ויוסי (בן הדוד). באותה תקופה החלה המשפחה לקדם את פרויקט YOO תל אביב, שאז עוד נתפש כיומרני מאוד, ובמקביל ביצעה עסקות בחו"ל.



"באחת מהגיחות שלהם לחו"ל ליוויתי אותם למדריד, ושם התוודענו אחד לשני, ואני התאהבתי", משחזר רגב. "לא הכרתי כל-כך את הפעילות שלהם, אבל נוצרה כימיה הדדית ולאחר כמה חודשים, במהלך 2004, היא באה לידי ביטוי כשמנכ"ל קבוצת חבס דאז יעקב בן-משה פרש, ואת מקומו תפס הרצל. קיבלתי הצעה להיהפך לעוזר בכיר למנכ"ל ונעניתי לה. כעבור שנה כבר נהפכתי למשנה למנכ"ל, ובאחרונה נהפכתי למנכ"ל".



איך נהפכת מעוזר למנכ"ל?



"הייתי יד ימינו של הרצל, מעורב בכל שלב. כבר בתחילת הדרך טיפלתי בביצוע של פרויקטים, ועם הזמן קיבלתי יותר ויותר סמכויות. אחרי שנה מוניתי למשנה למנכ"ל. ההנהלה כללה אז רק מנכ"ל וסמנכ"לים, כך שעצם המינוי הבהיר לכולם שאני צפוי להיות המנכ"ל המיועד".



יש לך רקע בנדל"ן או ניסיון בניהול פרויקטים?



"המשפחה שלי התעסקה בזה מעט. אחי בנה שתי וילות בתור יזם. חוץ מזה, אני הנדימן מוחלט, במרפסת שלי יש חצי הום סנטר. אבל בלי קשר לכך, ברוב הדברים הכרוכים בביצוע מדובר בשכל ישר. אתה יושב עם מהנדסים ומומחים, ואחרי שמסבירים לך כמה פעמים, אתה מבין את העניין".



איך אתה מסביר את הדרך שעשית?



"שילוב של עיתוי ומזל: פניתי להרצל בדיוק בתקופה שבה הוא נהפך למנכ"ל. אני בטוח שיש לי כישורים והוכחתי יכולת בשלוש השנים וחצי האלו, אז כנראה שיש בי משהו. המינוי שלי הוא גם משהו שמאפיין את הרצל וקבוצת חבס: הם לא פועלים לפי הנורמות, הם מצאו אדם שמתאים להם והם רואים את העתיד".



אתה יכול להצביע על הישגים במסגרת תפקידיך בקבוצה?



"ודאי. כרגע אנחנו נמצאים באחד מהם - YOO. מתחילת עבודתי בקבוצה, ניתנו לי סמכויות בכל הקשור לביצוע הפרויקטים של החברה. אני כמובן לא לוקח קרדיט על היוזמה והרעיון של משפחת חבס ובוודאי שלא על ההחלטה להביא את פיליפ סטארק, אבל אני גאה בעצם העובדה שהבניינים הוקמו בזמן, ובצורה טובה".



הרצל חבס לקח סיכון גדול כשמינה אותך ללא ניסיון.



"במדריד המשפחה ראתה אותי מנהל בעבורה משא ומתן והתרשמה. העסקה, כמובן, היתה מוצלחת".



איך היחסים בין הרצל ובינך? אתם חברים?



"אנחנו לא חברים שיוצאים לשתות בירה ביחד, אבל אנחנו מאוד קרובים. אני רואה אותו יותר מאשר את אשתי. אחרי שלוש שנים ביחד למדתי להכיר את אופן החשיבה שלו".



עובדי החברה הוותיקים והמנוסים לא התקשו לקבל בחור צעיר וחסר ניסיון בתור המנהל שלהם?



"לא נרשם גל עזיבות מאז המינוי שלי. החברה רק מגייסת ואין התפטרויות. מי שנכנס לחברה לא יוצא ממנה".



למה זה קורה?



"יש אווירה טובה, היררכיה גמישה, מתעסקים בדברים מעניינים".



גם המשכורות טובות?



"אנשים לא נשארים רק בגלל הכסף, יש תמריצים רבים אחרים".



והמשכורת שלך? זינקה לאחר המינוי?



"אני מעדיף לא להתייחס לזה".



מאחר שרגב מועסק בחברה ציבורית, מבט מהיר בדו"חות מגלה, שהוא עדיין לא התעשר. על פי הדו"ח, משכורתו החודשית מסתכמת בכ-35-40 אלף שקל, אך יו"ר הקבוצה הרצל חבס מרגיע: "איל מונה רק לאחרונה למנכ"ל הקבוצה, ואני מניח שיזכה בקרוב לשדרוג בשכר".



זה לא הימור גדול מדי, למנות צעיר חסר ניסיון בניהול והבנה בנדל"ן לתפקיד בכיר שכזה?



חבס: "באותה מידה הוא גם הימר, זנח מקצוע מובטח ועבר אלינו. בכל מקרה, איל גילה מוטיווציה גבוהה יחד עם יכולות וכישורים רבים, ולכן מונה. ההיסטוריה מלמדת שההימור הצליח. לא חשבתי לרגע שאני לוקח הימור. היה לי ברור שהוא הולך להצליח".



העובדים הוותיקים לא התמרמרו?



"לא. הוא זוכה להערכה ופרגון של העובדים. איל זכה במינוי בצדק רב והוכיח שהוא ראוי לתפקיד".



עד כמה אתה מעורב בהחלטות?



"איל עצמאי מאוד. יש לו משקל רציני מאוד של קבלת החלטות וסמכות".



זילות היוקרה



בשנים האחרונות שוטף את תל אביב גל של בנייני יוקרה המיועדים לאלפיון העליון, כאשר מחיר דירה בהם מתחיל במיליון דולר ומגיע אפילו ל-25 מיליון דולר. כך למשל, הדירות במגדלי צמרת של היזם אלפרד אקירוב נחטפו כמו לחמניות חמות למרות המחירים הגבוהים.



במגדל G של גינדי השקעות מתקיימים מגעים למכירת דירת פנטהאוז ב-18 מיליון דולר ושרי אריסון, הרוכשת המתוקשרת ביותר במגדל, רכשה בו טריפלקס תמורת 13 מיליון דולר.



דופלקס בדירה במגדל ריצ'רד מאייר בשדרות רוטשילד נמכר באחרונה ב-16 מיליון דולר; ובמגדל Sea One של חברת אורנים, שממוקם ברחוב הירקון בתל אביב, מוצע למכירה פנטהאוז בן 1,300 מ"ר ב-25 מיליון דולר.



יש לא מעט פרויקטים ברמה שלכם בתל אביב. אתם לא חוששים שהתחרות תגרום בבוא הזמן להורדת מחירים?



"לא כל בניין שקורא לעצמו יוקרתי הוא אכן כזה. אקירוב הוא בעל מקצוע מאוד טוב, שהקים פרויקט באיכות גבוהה מאוד. למעשה זה הפרויקט היחיד שאני מוכן שישוו אותנו אליו. חוץ מזה, אנחנו לא חוששים מתחרות. בעבורנו זה טוב שהרף עולה, כי זה מגרה את השוק".



כמה זמן נמשך תהליך קניית דירה בפרויקטים שלכם?



"יש כאלה שלוקח להם חודש, ואחרים סוגרים עסקה בתוך 45 דקות. יש לקוחות יותר נוחים ופחות. החוכמה היא לדעת לתת מענה לכולם".



מה ההצדקה למחירים הגבוהים בפרויקטים שלכם?



"אני נותן מוצר שאי-אפשר לחקות אותו: דירה ייחודית שעשויה מהחומרים הטובים ביותר, עם הגימור הכי טוב. זה בהחלט מצדיק את המחיר".



היית משלם את המחיר הזה?



"הלוואי שהייתי יכול".



ועדיין, לא נראה לך קצת מוגזם לשלם 25 מיליון דולר על דירה? לא עדיף לקנות אחוזה נעימה בקיסריה?



"לא. אם היכולת הכלכלית שלך מאפשרת לך לקנות דירה כזו, אז למה לא? בכל מה שקשור לדירות, מכוניות ובגדים, המודעות בישראל השתנתה. הישראלים מוכנים לשלם הרבה יותר בשביל מוצר טוב".



קיימת טענה שיש עודפי היצע בתחום הנדל"ן המגה-יוקרתי. מה דעתך?



"מדובר בשוק שזוכה להמון התייחסות תקשורתית וכתבות, והוא נחשב מאוד סקסי. אבל בפועל, זה לא שוק גדול כל-כך. לדעתי, אין עודפי היצע בשוק הזה והמגדלים שמוקמים כיום ועומדים להיבנות בעתיד הקרוב, יכולים להכיל את הביקושים ללא עודפים".



אתם הצלחתם למכור את הפנטהאוז היקר במדינה, ברוטשילד 1, במחיר של 17.5 מיליון דולר, לעידן עופר. איך עשיתם את זה?



"אינני מוכן להתייחס לעסקות פרטיות, אבל זו באמת דירה יחידה במינה שבנויה מהחומרים הכי טובים בעולם, וברמות התכנון והגימור הטובות ביותר. השוק בישראל מאוד השתכלל, ולדעתי, ישראל כיום מערבית יותר מהרבה מדינות מערביות, בכל הקשור להערכה של עיצוב ומצוינות".



אתם חשים במשבר הסאבפריים?



"הסאבפריים מלווה אותנו חודשים ארוכים, ועד כה המכירות בפרויקטים שלנו רק השתפרו. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 מכרנו ב-618 מיליון שקל. אין אף חברה בישראל שמכרה כך, ולהזכירך, אנחנו רק עם שני פרויקטים. גם בחודשים האחרונים אנחנו במצב נפלא, וזו בעצם התשובה לשאלתך. שוק מגורי היוקרה מושפע פחות משווקים אחרים ממשבר הסאבפריים".



אך משבר הסאבפריים יכול להשפיע בכך שהוא יוצר הזדמנויות עסקיות בארה"ב, ומשקיעים יעדיפו לקנות שם ולא בישראל.



"במאקרו, הקונים שלנו לא מחפשים הזדמנויות עסקיות. העובדה שב-YOO מכרנו כ-200 דירות בשלוש שנים, ואחת בלבד נמכרה כיד שנייה, היא ראייה לכך שאף שאנשים יכולים למכור ברווח ניכר, הם מעדיפים להשאיר את הדירות בידיהם.



"גם קבוצת חבס אינה סבורה שיהיה משבר בשוק הזה. יכולנו לא פעם למכור את המגרשים האחרים שלנו שבפארק צמרת ברווח של מיליונים, אבל העדפנו לא לעשות זאת, ולהשאיר אותם אצלנו".



מה עם נדל"ן מניב בישראל?



"הקבוצה בנתה ברמה הפרטית ויש לה, כאמור, פעילות בתחום הזה בחו"ל. ואולם בישראל יש היצע קרקעות בעייתי לנדל"ן מניב, שאינו תואם את הדרישות שלנו. למשל, פרויקט של 5,000 מ"ר לא מעניין אותנו".



איך נראה סדר היום שלך?



"עמוס. אני עובד כ-11-12 שעות ביום, ונוסע לחו"ל אחת לחודש בממוצע".



אתה לא חשש מגודל התפקיד שהוטל עליך?



"אני מתנהל כמו שצריך ומודע לגודל האחריות. אני סומך על עצמי. אין ספק שהסיטואציה היא מלחיצה, אבל אני מתמודד, נהנה מאוד ולא חושב על התפקיד הבא".