מלונאי בכיר על ההשקעה בתיירות בעקבה: הירדים הולכים על זה בגדול ואנחנו מקרטעים ומפספסים

המלונאים באילת פוחדים. כשהם מביטים מזרחה, הם רואים את השכנה המתפתחת, עקבה, ויודעים שלא רחוק היום שבו היא תעקוף בקלילות את עירם. כיום עקבה היא עדיין עיר נמל דהויה שמדשדשת מאחור, אבל קשה שלא לראות את הפוטנציאל הגדול שטמון בה. עד 2010 ייפתחו בעיר שלושה מגה-פרויקטים, שימשכו אליה עשרות אלפי תיירים. המשקיעים, בעיקר ירדנים, סעודים, מצרים ולבנונים, מזרימים אליה מאות מיליוני דולרים.



החשש האילתי הוא כפול: הן מתיירות ישראלית שתנהר לעקבה והן מתיירות חוץ שתעדיף אותה על-פני אילת. באילת יש כיום כ-10,000 חדרי מלון במחירים גבוהים, ומזה שנים לא נבנה בה מלון חדש. עקבה, לעומת זאת, צפויה להיהפך בתוך שנים ספורות למעצמת תיירות מקומית.



"המלך עבדאללה ויועציו תפשו בעבר את עקבה כמקום שנמצא בתת-תפקוד וסובל מניהול כושל, אבל כעיר שאפשר לקחת בידיים ולשדרג", מסביר ד"ר יעקב גארב, מרצה באוניברסיטת בן גוריון, העוסק בסביבה ובלימודים אורבניים. לדבריו, המלך הזמין בדיקה, שהמליצה על פיתוח עקבה בזכות היותה עיר הנמל היחידה של ירדן, קיומו של שדה התעופה הבינלאומי והעובדה שהיא מהווה מפגש גבולות עם ישראל, מצרים וערב הסעודית.



ב-2001 הכריז המלך על עקבה כעל אזור סחר חופשי. 375 קמ"ר בעיר ובסביבותיה הוגדרו אזור כלכלי מיוחד, ובעקבות חוק מיוחד הוקמה הרשות של עקבה (Aqaba Special Economic Zone Authority - ASEZA), בעלת סמכויות נרחבות, המאפשרות לה לתפקד באופן עצמאי ולא להזדקק כל העת לאישורים מעמאן.



משקיעים, בעיקר מארצות ערב, החלו להעביר כספים לעיר המנומנמת, באמצעות ביטחונות מהבנק העולמי ותקציבים שהגיעו בין היתר מהאיחוד האירופי. לדברי מונה האווה, מנהלת חטיבת התיירות של רשות עקבה, יותר מ-8 מיליארד דולר הופנו מאז לפיתוח התיירות בעיר, וההשקעות בה צפויות להגיע ל-10 מיליארד דולר כשהפרויקטים המתוכננים בה יושלמו.



בניגוד לאילת, לעקבה יש תוכנית אב ל-20 שנה, ובחטיבת התיירות מאמינים שעתידה יהיה דומה דווקא לזה של חיפה - עיר נמל ותעשייה, בשילוב נופש. הפעילות בה מורכבת מ-50% תיירות, 30% שירותים - שחלקם הם גם שירותים לתיירות, 13% תעשייה כבדה ו-7% תעשייה קלה. "מי שרוצה להשקיע בעקבה, או לגור כאן, ישמח לשמוע שיצטרך לשלם 5% מס חברות, זה הכל", אומרים אנשי החטיבה. בעקבה צופים שבתוך עשר שנים יגיעו לעיר 100 אלף תושבים חדשים.







כיום יש בעקבה 2,300 חדרי מלון בלבד, אך עד 2010 המספר צפוי לגדול באופן משמעותי ויעמוד על 8,000. אמג'ד עלי שטנאווי ממחלקת השיווק בחטיבת התיירות של רשות עקבה מסביר שבכל שנה יתוספו 1,000 חדרים במלונות העיר. הוא מאמין "שההיצע יוצר את הביקוש".



בעקבה שוררת אופטימיות באשר לעתידה התיירותי, במיוחד אחרי שארגון התיירות העולמי הציב אותה בשנה שעברה במקום ה-19 ברשימת היעדים שיהיו פופולריים בשנים הקרובות. בנוסף, בשנה שעברה נבחרה פטרה לאחד משבעת פלאי עולם, ותיירים רבים מגיעים לעקבה ויוצאים לטייל בעיר הנבטית.



אחד היזמים שנהנה מהתפתחותה של העיר הוא שלדון פינק, שעומד בראשה של PBI Aqaba, חברה אמריקאית-בריטית לפיתוח תשתיות. החברה זכתה במכרז לפיתוח 1,700 דונם בצפון עקבה למשרדים, מסחר ותעשייה קלה, ומעורבת בניהול פרויקטים תיירותיים. עד כה פיתחה החברה 500 דונם, ומכרה אותם למשקיעים ממדינות המפרץ ולירדנים. פינק מציין שהבעיה של עקבה היא ש"דברים גדולים לא יכולים לקרות במהירות. אין די אנשים מיומנים ויש תחרות על הציוד הכבד".



פינק, יהודי מפנסילווניה, התגורר בישראל 15 שנה והגיע לעקבה ב-2002. "כולם כאן יודעים שאני יהודי ושחייתי בישראל", הוא אומר. "כיום אני מבוסס בעיר ומחפש בעולם קליינטים שישקיעו בירדן". פינק מספר שיצר קשר עם חברה שמעוניינת לבנות בפרויקט אילה (ראו מסגרת) מלון מתחת למים. "המפתחים הגיעו לאילת, ולא מצאו קרקע מתאימה ליד המים. בעקבה, לעומת זאת, אנשים פתוחים לרעיונות".



"הירדנים הולכים על זה בגדול"



בעוד שאנשי התיירות של עקבה אופטימיים מתמיד, באילת מדברים על בעיות תשתית ועל מלונות מיושנים. "התקציבים שמיועדים אצלנו לתשתיות תיירות לא רק שלא גדלו - אלא קוצצו", מתלונן מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, שבתאי שי. "אנחנו כמלונאים לא יכולים להקים תשתיות מתחרות בעיר. בזמן שבעקבה מפתחים את התיירות, אנחנו נלחמים בבסטות בטיילת".



שי טוען שללא השקעה מאסיווית של הממשלה, אילת תפסיד גם את מעט התיירים שנותרו לה. הוא מציין את שיפור מצבם של החופים, הקמת מרכז כנסים מודרני ושדרוג שדה התעופה המקומי כצעדים הראשונים לשיקום מצבה של העיר.



שי מודה שגם אם המלונות באילת ישופצו, "המוצר עצמו פגום בהשוואה לירדנים, מפני שהמלונות כאן נבנו לפני 20 שנה. ובכל זאת, אני חושב שבהשקעה לא כל-כך גדולה אפשר להרים את אילת כך שהיא תצליח להתחרות. עקבה היא כפר, והיא תישאר כזו גם אם יקימו בה לגונה כזו או אחרת. אילת יכולה להתחרות בעקבה ובטאבה, אבל חייבים לשפר את המצב כאן. הבעיה היא שאנחנו מתחרים עם יד קשורה מאחורי הגב".



יואב איגרא, מבעלי מלונות הרודס (בבעלות שווה עם חברת אזורים), מודה שהוא פסימי לגבי עתידה של אילת בתחרות מול עקבה. "הרשויות בירדן הזמינו אותנו לפתח מלונות אצלן, וראינו את המהירות שבה מקבלים שם קרקע לבנייה. בישראל, עד שמקבלים קרקע - דפוסי התיירות כבר משתנים. הירדנים רוצים תיירות ומהר. ההון העצמי הדרוש ליזם קטן בירדן נמוך מאשר בישראל, ועלויות ההפעלה הן בין שליש לחצי מהעלויות שלנו".



איגרא אומר שהגישה האגרסיווית של הירדנים לפיתוח התיירות מזכירה את דובאי, בממדי הענק של ההשקעות וברצון להיות גדולים. "הוויכוחים שניהלו המלונאים באילת - אם לפתח את האזור או לא - היו טעות. כבר 20 שנה המלונאים הוותיקים מתנגדים לבניית מלונות חדשים, מחשש להגדלת התחרות. הירדנים הולכים על זה בגדול, ואילו אנחנו מקרטעים ומפספסים במסה הקריטית.



"הם מתוחכמים מאתנו. כבר עשינו את הטעות הזו בסיני, כשהתעלמנו ממה שקורה שם. המצרים בנו את מיטב המלונות, כמו הריץ קרלטון, מובנפיק והייאט. למזלנו, הרבה פחות ישראלים נוסעים כיום לסיני בגלל האזהרות של המטה ללוחמה בטרור. כשהמצב יירגע, יהיו לנו מצד אחד את סיני ומצד שני את עקבה, ועל אילת יפסחו.



"המלונות ברמת שלושה-ארבעה כוכבים ייפלו ראשונים, כיוון שהם לא יעמדו בתחרות. אילת לא יודעת לשווק את עצמה. עד היום אין כאן מיצוב, אין אסטרטגיה שיווקית, אין חזון או השקפת עולם. אם אילת תמכור רק שמש ואוכל, היא לא תעמוד בזה".



אז מה עושים?



"קודם כל אנחנו חייבים לבדל את עצמנו. השלב הבא הוא להבין מי קהל היעד ולהכניס תוכן למלונות, לתת להם ערך מוסף מעבר לחדר ולבריכה".



נוחתים בעקבה ונופשים באילת



הרשות של עקבה מנסה למצב את העיר בשוק הבינלאומי באמצעות קמפיינים תיירותיים באנגליה, ספרד וארצות סקנדינוויה. במקביל, היא פועלת להעלות את רמת השירות לתייר, בבתי המלון, במוניות ובחנויות. בשנה הבאה תעלה הרשות לאוויר אתר מכירות באינטרנט.



פרט לאגרות זולות בשדה התעופה של עקבה ומחירים נוחים בטיפול על הקרקע, הרשות מסבסדת סוכני נסיעות סיטונאים שעוסקים בתיירות נכנסת. היא משלמת 50 אלף יורו לכל סדרה של 10 טיסות שכר, שעליהן לפחות 100 נוסעים בכל טיסה. השנה ייהנו מהסבסוד יותר מ-12 חברות תיירות מבריטניה, ספרד, צרפת, איטליה, הונגריה, דובאי ובלגיה.



לפחות חברת טיסות שכר אחת העדיפה השנה את שדה התעופה של עקבה: חברת אפולו נהגה להטיס לאילת תיירים מרחבי סקנדינוויה. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, היא הפסיקה את טיסותיה, וכשעמדה לחדש אותן, אירע פיגוע באילת. כיום מטוסי אפולו נוחתים בעקבה, וחלק מהנוסעים עוברים לישראל כדי לנפוש באילת.



בחברת אלדין טרוול, חברת שירותי תיירות המתמחה בשיווק ישיר של חדרים בבתי מלון, מספרים על עלייה בהזמנות של ישראלים למלונות בירדן בשנה שעברה, בעיקר בעיר עקבה. לדברי המנכ"ל משה מרום, ניתן להסביר את התופעה במחירים האטרקטיוויים במלונות עקבה לעומת אלה שבאילת, והאפשרות של קפיצה לחו"ל "קרוב", שאותה מציעה עקבה.



איגרא חוזה שעקבה תהווה עבור הישראלים יעד חדש וזול, עם אטרקציות כמו פטרה שנמצאת במרחק שעתיים נסיעה. היא תספק להם "הרגשה של חו"ל" ודיוטי פרי, "ומחר ידברו על קזינו", הוא אומר.



להגיד שלום לאילת



רן פקר, שהיה יו"ר מועצת המנהלים של פארק השעשועים העתידי "אקווריה" וכיום משמש יועץ לפרויקט, חושש גם הוא מעתיד התיירות בעיר. "אם לא יהיה את 'אקווריה', אטרקציה שלא קיימת עדיין אצל הירדנים, אפשר להגיד שלום לאילת. בלי אטרקציה ממשית שתמשוך אותם, התיירים לא ישלמו את המחירים של מלונות אילת. הם פשוט יעברו דרך ישראל לעקבה".



פארק השעשועים החדש, שבו יושקעו 291 מיליון דולר, אמור להשתרע לאורך הגבול. הוא מורכב מאטרקציות, פארק מים, מרכז קונגרסים, מגרש גולף, חנויות ומסעדות.



"אקווריה" עדיין מחכה לאישורים לצאת לדרך. בימים אלה בודקים בחברה איך לצמצם את ההוצאות החודשיות, שעומדות כיום על 150 אלף דולר. "אם לא ייתנו לפרויקט את האישורים, המשקיעים פשוט יסתלקו", מבהיר פקר.



גדי פריבר, מנכ"ל מלונות פתאל, לא מאמין שהישועה לאילת תגיע מתיירות אזורית, כלומר מביקור משולב בטאבה-אילת-עקבה. "תיירים שהיו בחופיו המצריים או הירדניים של הים האדום לא ילונו גם באילת, אלא ייסעו לירושלים או למקומות אחרים", הוא טוען.



כיום פועלים בעקבה כ-30 מלונות, מהם שניים ברמה של חמישה כוכבים, ואחד ברמה של ארבעה כוכבים.שני המלונות המפוארים בעיר הם מובנפיק ואינטרקונטיננטל. מובנפיק (Moevenpick), הוא מלון מרשים, שמתגאה בעיצוב ערבי אלגנטי. הוא צמוד לאתר הארכיאולוגי של העיר העתיקה אילה (Ayla), ומחובר לחוף באמצעות מעבר להולכי רגל.



במלון יש 235 חדרים וסוויטות, תשע מסעדות, בר, ארבע בריכות, מועדון בריאות וכושר, חוף פרטי ועוד. מובנפיק נפתח ב-2000 והצליח מאוד, אלא שאז פרצה האינתיפדה השנייה ופגעה בתיירות באזור כולו. במלון מספרים שבשנים האחרונות חזרו אליו הישראלים.



"אינטרקונטיננטל" (Intercontinental) הוא מלון חדיש ומרהיב, שממוקם על חוף פרטי במפרץ עקבה, במרחק של עשר דקות הליכה ממרכז העיר. במלון 255 חדרים מפוארים וסוויטות, חמש מסעדות ובר, חדר כושר וספא חדיש, שדרת חנויות ומועדון לאנשי עסקים. במלון יש גם אולם כנסים, הצופה לים סוף, ויכול לארח יותר מ-1,000 איש. על אולם כנסים כזה עדיין חולמים באילת.



מרכיבה על גמלים ועד מפגש עם המשפחה המלכותית



הישראלים גילו את האפשרויות הגלומות בממלכת ירדן, כמו עריכת אירועים מיוחדים או נסיעות תמריץ - טיולים מושקעים שחברות מעניקות לעובדים מצטיינים (או ללקוחות) בממלכה. אחת החברות שמציעות טיולים ואירועים תפורים לפי מידה היא אברקרומבי וקנט (www.akdmc.com), שסניפה הירדני נמצא בעמאן.



מוחמד מברוק, נציג החברה, מספר על מגוון האטרקציות והאירועים שאברקרומבי וקנט מציעה לתיירים. לדוגמה, עובדי החברה מציבים רכבת עות'מאנית בת 300 שנה ליד שדה התעופה, ומביימים שוד של הרכבת. הם מארגנים ארוחות ערב מפוארות באוהלים בדווים וארוחות בסגנון אלף לילה ולילה באמפיתיאטרון הרומי בעיר ג'רש. החברה מציעה גם טיולי ג'יפים מעמאן לוואדי רם, בשילוב ביקורים באתרים היסטוריים, רכיבה על גמלים ומשחקי "חפש את המטמון".



אנשי אברקרומבי וקנט מגייסים לעתים את תזמורת הצבא הירדני כדי להנעים את זמנם של התיירים המיוחסים, ואפילו מארגנים למענם מפגשים עם בני משפחת המלוכה - הסלבס המקומיים. הם ישמחו גם לארגן בעבורכם ביקור באורוות המלכותיות בשילוב עם ארוחת בוקר יוקרתית, ואפשרות נוספת היא לבקר במוזיאון המכוניות המלכותי ולאכול ארוחת צהריים בין כלי הרכב הנדירים, שהיו בבעלותו של המלך חוסיין.



הפרויקטים שיעלו את עקבה על המפה



סאראיה (saraya) - פרויקט ענק במרכז עקבה, שייבנה בהשקעה של כמיליארד דולר. הוא יכלול בנייה למגורים ולנופש, וכן חמישה מלונות, שניים מהם של חברת ניהול המלונות סטארווד. חיים אוטמזגין, מנהל מלונות סטארווד בישראל, אומר שבמתחם הסאראיה ייפתחו ב-2009 מלון "ווסטין" ומלון "לאקשורי קולקשיין", שיציעו כ-500 חדרים. בנוסף יקומו בפרויקט וילות וקוטג'ים דו-משפחתיים למגורים. מחיר דירה בפרויקט יעמוד על כ-200 אלף דולר, ומחירי הווילות יגיעו לשני מיליון דולר.



אילה (Ayla) - הפרויקט, ששמו כשמה הקדום של עקבה, ישתרע לאורך הגבול עם ישראל, ויכלול גישה לים סוף. אורכו של החוף בעקבה עומד כיום על 27 קילומטר, ופרויקט אילה יאריך אותו ב-17 קילומטר באמצעות ארבע לגונות מלאכותיות.



באילה יקומו ארבעה מלונות ברמת חמישה כוכבים ושני מלונות ברמת ארבעה כוכבים, שבהם יהיו 1,500 חדרים. בפרויקט יהיו גם דירות מגורים ברמה גבוהה, מגרש גולף בתקן בינלאומי, חנויות, בתי קפה ואטרקציות כמו פארק מים ואולם אירועים תחת כיפת השמים. הלגונות, מגרש הגולף ובית מלון אחד לפחות אמורים להיות פעילים עד 2010.



טאלא-ביי (Tala Bay) - פרויקט ענק בחוף הדרומי, במרחק 18 קילומטר מעקבה. בשלב הראשון יוקמו מגורי נופש, ובשלב הבא ייבנו מלונות ברמת חמישה כוכבים, שבהם כ-1,300 חדרים. בחודש מאי הקרוב ייפתח במתחם מלון "רדיסון סאס", שיעוצב בסגנון מזרחי. באמצע שנת 2010 צפוי להיפתח מלון של רשת הילטון.



זורים מלח על הפצעים



לא רק בעקבה צומחים מלונות פאר חדישים: החוף המזרחי של ים המלח מתהדר במלונות פאר, המזכירים את שארם א-שייח' המצרית. בתי מלון כמו מריוט, מובנפיק וקמפינסקי שוכנים על חוף הים, ומתגאים בבנייה אקולוגית המשתלבת בסביבה.



בצדו הישראלי של ים המלח יש כיום כ-4,000 חדרי מלון ב-15 מלונות, שרובם נבנו לפני עשור ויותר. על-פי ההערכות, בצדו הירדני של ים המלח יש כיום כ-1,500 חדרי מלון, ובעוד כחמש שנים מספרם יזנק ל-4,000.



המלונות מקושרים למערכות בינלאומיות לביצוע הזמנות, ומפעילים מועדוני לקוחות שמספקים הטבות לתיירים. בניגוד למלונות בצד הישראלי, שממוקמים בדרום ים המלח ולמעשה על שפת בריכה של מפעלי ים המלח, המלונות הירדנים שוכנים באזור הצפון-מזרחי, על ים המלח עצמו. המים בצד הירדני עמוקים יותר, והחופים נגישים ונוחים יותר מאשר בצד הישראלי, אף שגם בצד המזרחי ניכרת נסיגה משמעותית של הים.



להחזיר את אילת למפת התיירות



ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "המשרד מודע לתחרות המתפתחת בשנים האחרונות בין אילת לבין ערי האזור. בשיתוף עם העירייה והתאחדות המלונות באילת, הכין משרד התיירות תוכנית יעודית לשיווק העיר כיעד אטרקטיווי לתיירות. התוכנית, בעלות של 8.5 מיליון שקל, החלה בסוף שנת 2007 ותימשך עד לחודש מארס השנה, ומטרתה להחזיר את אילת למפת התיירות של סיטונאי התיירות בחו"ל.



"המשרד פועל לפיתוח ושיפור התשתיות התיירותיות בעיר, שדרוג המוצר התיירותי והפיכת העיר למרכז כנסים ונופש מוביל. כמו כן נערך המשרד להוספת טיסות שכר לעיר, כך שלקראת שנת 2009 יגיעו לאילת 14-15 טיסות שכר ישירות מדי שבוע".



עקבה



ייסוד: 4,000 לפני הספירה



שטח אזור הסחר החופשי: 375 קמ"ר



גבולות: ערב הסעודית, מצרים וישראל



מספר תושבים: כ-100 אלף, רובם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך



תעסוקה: עבודות נמל, בנייה, מסחר ותיירות