פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      19 המשפחות העשירות או ההון בשלטון

      מעתה אין לומר "הקשר בין הון לשלטון". נכון יותר להגדיר את המצב הקיים בישראל כך: ההון בשלטון

      מדד הריכוזיות של ביזנס דאטה ישראל (בי.די.איי) שפורסם בשבוע שעבר מגלה כי חלה עלייה בריכוזיות במשק ו-19 משפחות שלטו אשתקד ב-39% מההכנסות של החברות הישראליות; משפחת עופר עלתה למקום הראשון בעקבות הפרטת בתי הזיקוק ואילו נוחי דנקנר ירד למקום השני. המשפחות המובילות המדורגות אחריה, על פי סדר, הן תשובה, ויסמן, סבן, אריסון, בינו ופדרמן. על פי דירוג נוסף, של המגזין "פורבס", שפורסם אף הוא בשבוע שעבר סמי עופר מדורג במקום ה-140 בין עשירי העולם והוא "שוקל" 6,7 מיליארד דולר.

      עוד עולה ממדד הריכוזיות שהיקף ההכנסות של 500 החברות המובילות בישראל מוערכות בכ-770 מיליארדי שקלים, ו-19 המשפחות המובילות הגדילו את חלקן בהכנסות ל-39% לעומת 33% ב-2006, וחלקן בהכנסות המשק מגיע ל-298 מיליארד שקל. שמהווים כשליש מההכנסות של 500 החברות המובילות במשק (722 מיליארד שקל), כ 88% מתקציב המדינה או כ 54% מהתמ"ג של המגזר העסקי. לשם השוואה, ב-2005 הסתכמו הכנסות 18 המשפחות המשפיעות במשק ב-198מיליארד שקל, שהיוו אז "רק" 77% מתקציב המדינה.

      כאמור, קבוצת האחים עופר עמדה ב-2007 במקום הראשון. נוחי דנקנר, עם הכנסות של כ-48 מיליארד שקל, ירד מהמקום הראשון למקום השני. בין החברות הבולטות שבשליטתו - קבוצת אי.די.בי, סלקום, כלל החזקות ביטוח, כור ומכתשים-אגן. משפחת תשובה, בעלת השליטה בדלק, עלתה מהמקום הרביעי ב-2006 למקום השלישי, והיקף הכנסותיה עמד על כ-36 מיליארד שקל. במקום הרביעי קבוצת ויסמן, השולטת בין היתר בחברת אלון, עם הכנסות של כ-30 מיליארד שקל. חיים סבן דורג במקום החמישי, הבעלים של החברה הממשלתית לשעבר לתקשורת "בזק", והכנסותיו הסתכמו בכ-20 מיליארד שקל. במקום השישי משפחת אריסון מבעלי בנק הפועלים ושיכון ובינוי (הבנק היה בידי הממשלה, חברת הבנייה בישראל הייתה פעם הסתדרותית) עם הכנסות של כ-19 מיליארד שקל; ובמקום השביעי משפחת בינו עם הכנסות של כ-17.5 מיליארד שקל.

      מהבדיקה עולה, כי המשפחות המשפיעות ביותר במשק הישראלי בשנה החולפת היו - לפי סדר הא"ב אלוביץ, אריסון, בורוביץ, בינו, דנקנר, המבורגר, ויסמן, ורטהיים, זיסאפל, לבייב, פדרמן, סבן, עופר, עזריאלי, פישמן, שחר-קז, שטראוס, שמלצר ותשובה. גם בתוך 19 המשפחות המובילות ניכרת מגמה של ריכוזיות גוברת. דנקנר מחזיק לבדו ב-18.7% מהכנסותיה של קבוצה זו, לעומת 15.1% בשנה הקודמת. הכנסות החברות שבשליטת של חמש המשפחות המובילות - דנקנר, האחים סמי ויולי עופר, יצחק תשובה, דודי ויסמן וחיים סבן - עלו מכ-107 מיליארד שקל לכ-151 מיליארד שקל. חלקן של חמש המשפחות בהכנסות קבוצת ה-19 זינק אשתקד מ-54% ב-2005 ל-61%.

      עורכי הסקר מציינים עוד, כי כ-56% מבין 500 החברות המובילות בישראל הן חברות בבעלות פרטית, ירידה של כ-1% ביחס לשנת 2006, בה עמד היקף החברות הפרטיות על כ-57%. כמו-כן, כ-41% מהחברות המובילות בישראל הן חברות ציבוריות – הן נסחרות בבורסה, לעומת כ-40% ב-2006. שיעורן של החברות הממשלתיות נאמד בכ-3% בלבד, והוא לא השתנה משמעותית ב-2007. וכאן טמון סוד הריכוזיות במשק הישראלי: המדינה באמצעות ההפרטה מגדילה את הונן של משפחות האוליגרכיה המקומית. בסקר שפורסם צויין כי הכנסות קבוצת עופר עמדו ב-2007 על כ-56 מיליארד שקל - בעיקר בזכות הפרטת בתי זיקוק והגידול בהכנסות החברות שבשליטת המשפחה - צים וכימיקלים לישראל; חברות שאף הן היו בעבר בבעלות המדינה והופרטו. בזכות הגידול בהכנסותיה שמקורן בחברות שהופרטו עברה המשפחה מהמקום השני בדירוג ב-2006 למקום הראשון. אבל זהו גם סיפורן של רוב המשפחות האחרות. רובן הגדילו את הונן תודות לחברות, מפעלים ותאגידים שפעם היו בבעלות הממשלה וההסתדרות – כולל הבנקים הגדולים. תרומת המדינה לריכוז ההון במשק הקפיטליסטי הישראלי היא מרכזית. יש הסבורים שבעידן הגלובליזציה, המדינה הולכת ונחלשת. זה נכון בכל הנוגע לרווחת האזרחים. וזה בהחלט לא נכון כאשר מדובר על הגנת האינטרסים של העשירים ביותר. מעתה אין לומר "הקשר בין הון לשלטון". נכון יותר להגדיר את המצב הקיים בישראל כך: ההון בשלטון.

      ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il