האנליסטים מעריכים: יעד התשואה של בנק הפועלים ב-2008 אינו ריאלי

תוכנית העבודה של בנק ל-2008 דיברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית והרחבת הפעילות הפיננסית בישראל, במטרה להגיע לתשואה על ההון של 15% מפעולות רגילות.



בהפועלים מדגישים כי התוכנית עדיין בתוקף, אבל חודשיים בלבד לאחר פרסומה ולאחר ירידה של 7.7% אתמול במניה, שהשלימה ירידה של 27% מאמצע ינואר, היא נראית כמעט לא רלוונטית.



הנחות היסוד של התוכנית היו: "על אף ההאטה במשק האמריקאי, הוא לא ייקלע למיתון ב-2008, ואם יהיה מיתון, אופיו יהיה קצר, לא תחול הרעה משמעותית במצב הנזילות בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, ובמיוחד בארה"ב. שער החליפין של השקל מול הדולר ומול היורו ימשיך להיות בסביבת שערו הנוכחי".



יתרה מזו, ההודעה מיום חמישי שעבר, על הפרשות של 500 מיליון דולר בגין ירידה שהוגדרה זמנית של השקעותיו ב-MBS (אג"ח שתשלומי הקרן והריבית שלהן מגובים בתיק של משכנתאות לרוכשי דירות) אינה מחזקת את האמון ביציבותו וביכולתו של הבנק לעמוד בהתחייבויותיו.



לפי הערכות, הסבריו של הפועלים לגבי השקעותיו באג"ח מובנה בארה"ב הניחו את דעתו של בנק ישראל. לפי אותן הערכות, הבנק המרכזי הגיע למסקנה שלא נשקפת סכנה ליציבותו הפיננסית של הבנק.



גם אם תסריט אפוקליפטי לא יתממש, ברור שמעמדו של הבנק במערכת המקומית נפגע. הפועלים העמיד, נכון לסוף ספטמבר 2007, אשראי לציבור ב-199 מיליארד שקל שהיווה 30% מהאשראי הצרכני הכולל. ואולם יכולתו להגדיל את היקף האשראי שהוא מעמיד נפגעה משמעותית בעקבות הפסדיו הכבדים מהשקעותיו באג"ח מובנות בארה"ב, כמו SIV (גוף פיננסי שמנפיק ניירות ערך מסחריים לטווח קצר ומשקיע את התמורה באג"ח לטווח בינוני וארוך) ו-MBS.



הפועלים דיווח על הפרשה של 290 מיליון דולר בגין ירידת ערך ה-SIV ברבעון הרביעי של 2007 ועל זקיפת קרן הון שלילית, כלומר ירידה שאינה מוגדרת כקבועה, ב-440 מיליון דולר ברבעון הרביעי וברבעון הראשון של 2008.



הבנק החל את הרבעון הרביעי כשיחס הלימות ההון שלו (היחס בין ההון העצמי לאשראי שהוא מעניק) הוא 10.3%. ההפרשות בגין השקעותיו ב-SIV ימזערו את רווחיו ברבעון הרביעי, ובהתחשב בכך שבנק ישראל הנחה את הבנקים להגדיל את יחס הלימות ההון ל-12% עד 2009, נראה שיקשה על הפועלים להגדיל משמעותית את היקף האשראי ב-2008, אלא אם ינקוט פעולות להגדלת ההון.



האם מצבו של בנק הפועלים עלול להאט את קצב הצמיחה במשק?



יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים בטוחה, סבור שהלימות ההון של מערכת הבנקאות בישראל טובה מאוד ומסוגלת ללא בעיות לתמוך בצמיחה של 3.5%-4.5%. "העלייה במרווחים בין התשואות על אג"ח של חברות לבין התשואה על אג"ח ממשלתיות וסגירת שוק ההנפקות של אג"ח בפני חברות, בעיקר חברות בינוניות, תחזיר אותן למערכת הבנקאות כאופציית המימון היחידה, ובריביות גבוהות יותר. הכוח חוזר למערכת הבנקאות, והזוכה הגדול, לדעתי, יהיה בנק לאומי", אמר.



באשר לבנק הפועלים מעריך בן זאב ששיפור הלימות ההון ייעשה מהרווחים השוטפים של הבנק ומצמיחה אטית באשראי לציבור.



בן זאב מסכים שהמלצת "תשואת שוק" שנתן למניה במחיר יעד של 21 שקל כבר אינה רלוונטית ולדבריו הוא צפוי לעדכן אותה לאחר פרסום הדו"חות הכספיים בסוף מארס.



אלון גלזר, אנליסט בלידר שוקי הון, מעריך שתוכנית העבודה של הבנק להשגת תשואה של 15% על ההון מהרווח מפעולות רגילות אינה מציאותית. "הפועלים ייאלץ להסתפק בתשואה של 10%-13% על ההון ב-2008", מעריך גלזר, וככל שהתסריט של מחיקה משמעותית נוספת בערך השקעותיו ב-MBS יתממש, תקטן יכולתו לצמוח.



"כלכלת ישראל לא תחמוק מהמשבר העולמי. אנחנו בעין הסערה. אין לי ספק שאם המגמה הנוכחית תימשך, אז גם תחזית צמיחה של 3.6% תתברר כאופטימית. הבנקים מסוגלים להגדיל את האשראי גם ב-10%, אבל אני לא בטוח שהם רוצים בכך", אומר גלזר.



"לגבי בנק הפועלים, אני חושב שהשוק כבר העניש אותם באופן שממצה את כל ההפסד הצפוי בגין ההשקעות בארה"ב והפגיעה בפעילות", מוסיף גלזר. להערכתו, הבנק נסחר מתחת לשוויו הכלכלי, וזאת גם אם יפריש בסופו של דבר 1.5 מיליארד דולר ברוטו, 900 מיליון דולר נטו, בגין ההשקעה המקורית של 3.7 מיליארד דולר ב-MBS.



עם זאת, גלזר מזהיר שאם יתממשו התרחישים הפסימיים של מחיקות משמעותיות נוספות, עלולה מניית הבנק לכרות שפל חדש.