שמוליק קליין: "רק יבואנים שלא מצליחים למכור נכנסים לליסינג"

המשרדים של בכירים בענף הרכב יכולים להימצא דומים עד מאוד אחד לשני. תמיד יהיו שם דגמים מוקטנים של המכוניות המשווקות על ידי אותה חברה, וגם תמונות של שלטי פרסומת של היצרן, שניתנו לו במתנה ממשרד הפרסום.



במשרד של שמוליק קליין, מנכ"ל קלאוטו, הוספו פרטים מעט שונים. בכניסה ניצבת בובה של שודדת ים שתומת עין וחשופת שד, ועל המדפים מונחים אוספים של בדיחות מין. גם הספות והשולחן נראים כאילו נלקחו מחדרו של מתבגר. כך אוהב שמוליק קליין להציג את עצמו - פרוע ולא רשמי. אולי לא לשווא יש המכנים אותו שמוליק טי-שירט, על שום לבושו הלא מעונב.



הדרך שעשה קליין עד שנהפך לבעלים של חברת ליסינג מצליחה התחילה בשכונה א' בבאר שבע. הוא עבד בעבודות מזדמנות, ואת דרכו בעולם הרכב החל כקניין של מכוניות משומשות, משם עבר לנהל עסק למכוניות משומשות ואחר החל לעסוק גם בהשכרת רכב.



על פי תיאורו של קליין, נדמה שהכל קרה ממש במקרה וכל התרחבות בפעילות נוצרה בעקבות הצורך של הלקוחות. "מכרתי מכוניות משומשות למנפאואר, והם החליטו לעבור למכוניות שכורות, אז קניתי 30 מכוניות להשכרה", מתאר קליין את הכניסה של קלאוטו לתחום הליסינג. לדבריו, "ישבתי בסאונה עם דני סידס (מחברת הממתקים - ד.ש) והוא אמר לי שהם רוצים לעשות ליסינג וביקש שאבוא אליו עם החוזה. אילתרתי חוזה וכך התחלתי בליסינג".



עסקי הליסינג, כמו תחומים נוספים רבים, מתבססים על היכרות ואמון אישי. "צריך רק כמה אנשים שיאמינו בך", אומר קליין על הדרך שעשה מסוחר רכב משומש לבעלים של חברת ליסינג גדולה. את העתיד של קלאוטו הוא אינו משאיר ליד המקרה. הפרויקט המרכזי שמתוכנן הוא הקמת מכללה לניהול עסקי בענף הרכב, או במלים אחרות, מכללה לליסינג. דווקא קליין, שבנה את העסק שלו ללא כל הכשרה מוקדמת, מבקש ליצור מסלול לימודים מסודר עבור העובדים בליסינג. "אם בשביל למכור טיסות ומלונות צריך ללמוד ולקבל תעודה של סוכן נסיעות, גם בשביל להיות איש ליסינג צריך ללמוד. צריך לעשות רגולציה ולהרים את הרף של הענף".



האם אינך מקשה את הדרך עבור יזמים צעירים, כפי שאתה היית?



"להפך, אני חושב שאני מקל עליהם את הדרך ונותן להם אפשרות להשתלב בענף".



יבואני הרכב נחלשים



קלאוטו מתכוונת לפתוח סניפים קטנים בתוך סניפי רשתות אייס ואוטודיפו, שמוכרות ציוד לבית ולרכב. "אנשים יבואו לקנות פומפיה, וייצאו עם דייהטסו", הוא אומר. "ליסינג זו שיטה שמאפשרת לאנשים להחזיק במכונית חדשה בעלות נמוכה. להערכתי, ענף הליסינג רק יילך ויגדל, ויהיה יותר מתוחכם ועם יותר אפשרויות". אל מול ההתחזקות של חברות הליסינג, יבואני הרכב נחלשים, וחלקם בוחרים להקים חברות ליסינג בעצמם. קליין תוקף את העניין בחריפות ואומר כי "רק יבואנים שלא מצליחים למכור את הסחורה כמו קבוצת קרסו (יבואנית רנו -ד.ש) ולובינסקי (יבואנית פז'ו וסיטרואן - ד.ש) נכנסים לליסינג במקום לפתור את בעיות המיתוג והשירות שלהם. אבל היבואנים לא מבינים בליסינג, הם בעיקר רוצים למכור מכוניות ולא יודעים ליצור קשר אישי עם הלקוחות". בשוק הרכב המקומי, קליין הוא דוגמה בולטת לחשיבות של היכולת לעורר אמון. "אף פעם לא הבכתי את האנשים שאיתם עבדתי", הוא מצהיר. השאלה היא אם זה יספיק גם בהמשך הדרך.



אילן טל, סמנכ"ל השיווק של קבוצת קרסו, אמר בתגובה כי "קרסו לא חושבת שחברה כמו קלאוטו יכולה להעיד על מצבנו ושמוליק קליין אינו יושב במועצת המנהלים של קרסו. חבל שקליין מתנגח בקרסו דרך העיתון. קרסו מוכרת 15 אלף כלי רכב בשנה, אבל אינה דואגת לגודלה או למעמדה".



מלובינסקי נמסר בתגובה: "הדברים הנ"ל אינם ראויים לתגובה".