יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת: שליש מהכותרות הראשיות בעיתונים מתייחסות לאירועים שספק אם יתרחשו

ד"ר מוטי נייגר, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, טוען שכשליש מהכותרות הראשיות בעיתונים מתייחסות לאירועים ספקולטיוויים בעתיד, שספק אם יתרחשו אי פעם. כך עולה, לטענתו, ממחקר שערך, ושממצאיו מוצגים היום בכנס בנושא "מציאות ופנטזיה - ייצוגים של עבר, הווה ועתיד", באוניברסיטת חיפה.



נייגר ביסס את מחקרו על 1,745 כותרות בעמודי השער בשלושת היומונים הגדולים בישראל ("ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ") משנת 1985 ועד ימינו, במטרה לבחון כמה מהכותרות מתייחסות לאירועים שכבר קרו וכמה מתייחסות לאירועים שעוד לא קרו כלל וייקרו - אם בכלל - רק בעתיד.

את "כותרות העתיד" חילק נייגר לארבע קטגוריות: כותרות, שמתייחסות לעתיד הצפוי ולהן רמת ספקולציה נמוכה כמו ביקורים רשמיים שיערכו בימים הקרובים להופעת הכותרת, כותרות בעלות רמת ספקולציה בינונית, שבהן יש הערכה די מבוססת, כמו כותרת על השבתת מערכת החינוך שאמורה להתקיים למחרת היום, כותרות בעלות רמת ספקולציה גבוהה, כשלעיתים בכותרת עצמה מופיעה הסתייגות שמראה כי גם הכתב לא סומך על הנאמר בה, וכותרות בדבר עתיד עולם, שהן, לטענתו, מסוג "התרחיש הגרוע ביותר", כמו 'הטילים האיראנים יכולים להגיע לכל נקודה בישראל', או מסוג "מה היה קורה אילו".



נייגר טוען, שממצאי המחקר הוכיחו כי לאורך 20 השנים האחרונות הרוב המוחלט, כ-70%, של הכותרות הראשיות בעמוד הראשי של שלושת העיתונים הן כותרות עתידניות, וכך גם כ-20% מכלל הידיעות בעמוד הראשון, מבלי שיש שינוי מהותי בנתון זה לאורך השנים.

הנתון שהשתנה בצורה מובהקת הוא, רמת הספקולציה של הכותרות. לטענת נייגר, ב-20 השנים האחרונות עלה אחוז הכותרות בעלות הספקולציות הגבוהות והגבוהות מאוד מ-17% ל-41%, מה שמהווה כ-30% מכלל הכותרות הראשיות. למשל, הפרסום בשנים האחרונות של כותרות כמו "נמנע פיגוע איידס", למרות שעל פי הרופאים המומחים פיגוע כזה כלל לא אפשרי, מלבד במוחו של פעיל התנזים שהגה אותו.



נייגר: "יש הסברים אפשריים רבים למגמה זו, החל מהסברים טכנולוגיים הקשורים לתחרות בין כלי התקשורת וכלה בהסברים חברתיים ופסיכולוגיים. כיוון אפשרי נוסף הוא ההסבר התרבותי, בדבר מקומה של התקשורת בחברה המודרנית.



לפי כיוון זה, תפקיד העיתונות אינו רק להעביר מידע ולדווח, אלא גם לשאול שאלות על עצמנו, מי אנחנו כקהילה וכבני אדם. בהקשר הזה, העיתונות מציעה את הניסיון לשאול מה קורה הלאה, מהם הפחדים שלנו, מהם הפנטזיות שלנו ולאן אנחנו הולכים מכאן.