דיפרסיה בקרנות הנאמנות

כמה מהר משתנה האווירה. מאופוריה וריצה להשקיע במה שיותר מסוכן ויותר מדליק עברו השווקים לדיכאון עמוק ולחיפוש אחרי הנכסים הבטוחים ביותר, כאשר התחזיות הן אפילו שחורות יותר.
השווקים בעולם נקלעו למשבר ענק שמאיים לחסל נתחים נכבדים מהם, להביא לפיטורי מאות אלפי עובדים ולהזיק לא מעט לחסכונות של הציבור כולו.

אתמול רכש הבנק האמריקאי ג’יי.פי מורגן את בנק ההשקעות בר סטרנס תמורת 236 מיליון דולר, עשירית מהשווי שבו נסחר בר סטרנס רק לפני שבוע ו-1% מהשווי שאליו הגיע לפני שנה. סכום מצחיק, אבל בעיקר עצוב. לבר סטרנס אלפי עובדים, מסורת ארוכת שנים ונכסים ששווים מיליארדי דולרים, ובהם בניין המטה החדש שלו במנהטן בן 45 הקומות ועסקי הברוקראג' המפורסמים. ואולם לבר סטרנס יש כנראה גם בור ענק בשווי הנכסים שרכש בהלוואות ענק שנטל (פי 30 מההון העצמי שלו).

אצלנו הקריסה היא לא עד כדי כך עמוקה, אבל גם כאן, עסקות שהושלמו לפני שנה נראות כיום קצת מגוחכות. למשל, העסקה הענקית שבה רכשה קרן מרקסטון (שהקימה את בית ההשקעות פריזמה) את קרנות הנאמנות פ.ק.ן מידי בנק הפועלים. העסקה נסגרה במחיר של 830 מיליון שקל, וזאת אחרי שפריזמה עוד קיבלה הנחה. כלומר, פריזמה שילמה על פ.ק.ן מחיר הגבוה ב-30 מיליון שקל מהסכום ששולם על בר סטרנס אתמול. בסך הכל חלפה שנה, ואיזה פער בתמחור.

כבר כמעט מיותר להזכיר את 25 מיליארד השקלים שיצאו מהקרנות של פ.ק.ן ולהק (החברה השנייה שנרכשה על ידי פריזמה) ואת ההפסד הכספי העצום של הקונים. אבל לא רק פריזמה במפסידים. מנהלי קרנות נאמנות, העסק הטוב והרווחי ביותר בכל תעשיית שוק ההון, חזו בחודשים האחרונים בקריסה של עשרות אחוזים בשווי הנכסים שהם מנהלים. יש כאלו שאיבדו 50% ואפילו יותר. עדיף היה להם לקנות אג"ח מסוג שחר או אפילו לשים את הכסף בפיקדון.

רבים מרוכשי הקרנות מיזגו אותן עם החברות שהיו ברשותם קודם לכן - מגדל מיזגה לתוכה את אפיקים ודיקלה, כלל ביטוח מיזגה לתוכה את אילנות דיסקונט, מיטב את ירושלים וכך הלאה - ולכן קצת קשה לחשב בדיוק את גודל הצרה ואת מחירה.

אבל ברור שכולם הפסידו. כך למשל אילנות דיסקונט ניהלה כאשר נרכשה 14.6 מיליארד שקל, ואילו כיום, אחרי המיזוג עם הקרנות של כלל פיננסים, החברה הבת של כלל ביטוח (שניהלו באמצע 6.5 2007 מיליארד שקל), מנוהלים בחברה המאוחדת רק קצת יותר מ 11 מיליארד שקל. כשבחברת הקרנות של כלל פיננסים היו 6.5 מיליארד שקל, באילנות היו 11 מיליארד שקל, כלומר מדובר בנפילה של כמעט 40%, כך לפי הנתונים של קרנות מידע זהב.

אצל מגדל הצרה עדיין לא מאוד גדולה. החברה ניהלה 14.6 מיליארד שקל בקיץ 2007 וכיום יש לה 11 מיליארד שקל, ירידה של 25%. במגדל הנפילה החלה רק בחודשים האחרונים, מכיוון שהיא הצליחה לחפות על הפדיונות בגיוסים גדולים בקרנות אחרות. ואולם גם הגיוסים האלה נעצרו בחודשים האחרונים.

הראל פיא היא חברה שמתרסקת בשקט. בשיא ניהלה פיא 16.6 מיליארד שקל וכיום יש בה 12.6 מיליארד שקל. וצריך לזכור שפריזמה מתמודד עם אשראי של יותר ממיליארד שקל (שנלקח גם לצורך רכישת קופות הגמל). גם מגדל (אפיקים ודיקלה), הראל (פיא) וכלל (אילנות) נטלו אשראי גדול לרכישת חברות הקרנות שעכשיו מדממות. ברור כי הרכישות משרתות בצורה הרבה פחות טובה את החוב, ומדובר במספרים של מאות מיליוני שקלים.

גם גופים שלא רכשו כלום נמצאים בצרה גדולה, אם כי פחותה, שכן הם לא צריכים לשלם ריבית על ההלוואות הגדולות שלקחו הקונים. למשל, הקרנות של ישיר בית השקעות, שניהלו רק לפני חודשים לא רבים 2.6 מיליארד שקל (יוני 2007), מנהלות כיום רק 1.2 מיליארד שקל, צניחה של 55%.

גם באפריקה ישראל יש כישלון רציני. אפריקה ניהלה בשיא 2.4 מיליארד שקל, ואילו כיום יש בה מיליארד שקל בלבד, נפילה של כמעט 60%. לכוכבי השוק של 2006 2007, ילין לפידות, היו בקרנות בשיא, בקיץ 2007 כ-3.1 מיליארד שקל.

כיום יש להם רק 1.9 מיליארד שקל. למיטב היו בקרנות 6 מיליארד שקל וכיום יש להם רק 3.9 מיליארד שקל. גם אנליסט בין הנפגעות, אם כי היא לא נהנתה מגל הגיוסים הגדול ולכן גם הנפילה שחוותה פחות נוראית. אנליסט מנהלת 3.3 מיליארד שקל, לעומת 4.4 מיליארד שקל בשיא.

הנפילה בנכסים כואבת, אבל הנפילה ברווחיות כואבת אפילו יותר. הבעיה היא שהנכסים שהיו לפני שנה בשוק הקרנות הם לא הנכסים של היום. אז נכנסו משקיעים לקרנות עם דמי ניהול גבוהים של 2% ואפילו 4%, בעיקר בקרנות חו"ל או בקרנות אג"ח המשולבות במניות.

אחרי הנפילות בשוקי המניות והאג"ח, תמהיל ההשקעות של הציבור השתנה, והוא זורם בהמוניו לקרנות כספיות (הגובות אפס דמי ניהול) ולקרנות סולידיות זולות אחרות, כך שהנפילה ברווחיות של בתי ההשקעות עולה על הנפילה בנכסים שלהם.