רוב השווקים המתפתחים כבר לא תלויים באמריקה

בעוד המיתון בארה"ב מעמיק, ממשיכים הכלכלנים להתווכח בנוגע לסוגיית ה-Decoupling (היפרדות). מדובר במונח שהושאל ממדעים מדויקים במטרה להסביר היכולת - שעצם קיומה שנוי במחלוקת - של השווקים המתעוררים להמשיך ולשגשג גם כשהמשקים המפותחים, ובראשם ארה"ב, גולשים למיתון.



הפסימיים מבין המומחים ורבים מאנשי וול סטריט טוענים שלא ניתן לדבר על אי תלות מהסוג הזה בעידן הגלובליזציה, שכן כלכלות העולם מקיימות קשרי מסחר כה רבים והמחזורים העסקיים מסונכרנים. ואולם נתוני מקרו שפורסמו באחרונה מציגים את האפשרות שההיפרדות אינה אגדה, ושהיא עשויה להציל את הכלכלה העולמית.



למעשה, לא ייתכן שהמיתון בארה"ב לא ישפיע כלל על כלכלות מתפתחות מכיוון שחלק גדול מהתמ"ג שלהן מבוסס על יצוא לרחבי העולם ולארה"ב בפרט. ואולם שיעור הצמיחה של כלכלות אלה יקטן במידה מועטה מבעת מיתונים אמריקאיים קודמים. רוב הכלכלות המתפתחות נהנו מצמיחה מהירה ברבעון הרביעיואף רשמו עלייה בקצב הצמיחה, בעוד שכלכלת ארה"ב כמעט ודרכה במקום באותה התקופה.



סיבה אחת קשורה לגידול בייצוא לכלכלות מתפתחות אחרות, על אף ירידה בייצוא לארה"ב. הצמיחה בייצוא הסיני לארה"ב הסתכמה ב-5% בלבד בשנה האחרונה, בעוד שהייצוא הסיני לברזיל, הודו ורוסיה עלה ביותר מ-60% והייצוא למדינות מפיקות נפט עלה ב45%. למעשה, מחצית מהייצוא הסיני מגיע לשווקים מתפתחים.



גם היצוא של דרום קוריאה לארה"ב ירד ב-20% ב-12 החודשים האחרונים, אך כלל הייצוא מדרום קוריאה עלה ב-20% באותה התקופה על רקע ייצוא לשווקים מתפתחים. סיבה נוספת היא הגידול בצריכה המקומית ובהשקעות בכלכלות המתפתחות ב-2007. הצריכה הפרטית במדינות האלה צומחת בקצב הגבוה פי שלושה מקצב הצמיחה בצריכה בכלכלות המפותחות. השקעות ההון בכלכלות מתפתחות עלו בשיעור חד של 17% בשנה האחרונה, לפי נתוני HSBC זאת במקביל לעלייה של 1.2% בלבד בכלכלות מפותחות. הסקפטיים טוענים שרוב השקעות ההון מגיעות למגזר הייצוא, ועל כן הן ייחלשו משמעותית עם ההאטה בייצוא לארה"ב, אך למעשה רק 15% מהשקעות ההון בסין קשורות לייצוא ורובו מתמקד בתשתיות ונכסים.



לא רק בסין בונים תחנות כוח, סוללים כבישים ומניחים פסי רכבת; רבים מהדולרים של יצואניות הנפט מושקעים בגורדי שחקים ושדות תעופה עוד לפני הקמת אתרי הסקי המקורים בלב המדבר. גם מקסיקו, ברזיל ורוסיה החלו בתוכניות חומש לשדרוג תשתיות. ארבע הכלכלות המתפתחות הגדולות בעולם, שאחראיות ל-40% מהצמיחה הגלובלית בשנה שעברה, הן אלה שהכי פחות תלויות בארה"ב. הייצוא לארה"ב מהווה רק 8% מכלל התמ"ג של סין, 4% מהתמ"ג של הודו, 3% מהתמ"ג של ברזיל ו-1% בלבד מהתמ"ג של רוסיה.



ל-95% מהצמיחה הסינית בשנה שעברה, בהיקף של 11.2%, אחראי הביקוש המקומי. הצמיחה הסינית עלולה להאט בשנה הקרובה - שנייה לפני שהיא מגיעה לנקודת הרתיחה - לרמה של 9%-10%. כלכלות קטנות יותר באסיה נראות פגיעות יותר: הייצוא לארה"ב ממלזיה, שירד ב-18% בשנה האחרונה, מהווה 22% מהתמ"ג. אך כלכלת המדינה צמחה ב-7.3% ברבעון הרביעי על רקע גידול בהשקעות ממשלתיות בתשתית. הייצוא ממקסיקו לארה"ב מהווה 27% מהתמ"ג המקסיקני והמכירות הקמעוניות עלו ב-1% בלבד, אך עדיין נרשמה צמיחה של 3.8% בתמ"ג בזכות גידול של 50% בהשקעות הממשלתיות.



מחקר שערכו באחרונה סיגדם אקין ואיהן קוס עבור קרן המטבע הבינלאומית תומך ברעיון שגלובליזציה והיפרדות יכולים להתקיים במקביל. הם חילקו 106 מדינות לשלוש קבוצות: מפותחות, מתפתחות ועניות מתפתחות (אשר רק החלו את השתלבותן בכלכלה העולמית).



החוקרים בחנו את ההתאמה בין המגמות הכלכליות השונות לאורך זמן. הם מצאו שמחזורי הצמיחה וההאטה במדינות מפותחות ומתפתחות אכן הסתנכרנו, אך מידת השפעת הכלכלות המפותחות על הכלכלות המתפתחות הצטמצמה בשני העשורים האחרונים. לטענתם, הסנכרון בין הכלכלות מתבסס על רעיון מיושן שמדינות עניות מייצאות בעיקר למדינות העשירות. אך בשנים האחרונות השתנתה המציאות הכלכלית ורעיון זה כבר אינו תקף: הסחר בין כלכלות מתפתחות עולה באופן משמעותי על הצמיחה בייצוא לכלכלות מפותחות.



הכלכלות המתפתחות מייצאות כיום יותר לסין מאשר לארה"ב. אולי התמיכה הטובה ביותר לרעיון ההיפרדות מגיעה דווקא מארה"ב. רווחי הרבעון הרביעי של חברות גדולות, דוגמת קוקה קולה, IBM או דופונט, עלו על תחזיות האנליסטים על רקע צמיחה במכירותיהן בשווקים מתפתחים אשר מיתנו את הירידות החדות מבית. במלים אחרות, חלקים מכלכלת ארה"ב מצליחים לגבור על המשבר בכלכלה המקומית בזכות השווקים המתפתחים. עם קצת מזל תצליח כלכלת העולם להוציא את ארה"ב ממיתון.