הרופא שהיה ספון בבית החולים ונע בין חדר הניתוח למיטת המטופל - שייך להיסטוריה. הרופא החדש שולח את ידו גם בעיסוקים נוספים שנושקים לתחום ההתמחות שלו, ולומד להפיק את המרב מהידע יקר הערך שצבר עם השנים. התחום החם ביותר בשנים האחרונות בקרב רופאים הוא ייעוץ לחברות הביוטכנולוגיה ומדעי החיים - תחום שבו הידע הרפואי הוא תנאי הכרחי להצלחת החברה, והרופאים עצמם הם מצרך מאוד מבוקש.
ד"ר נגה שבשין, מהמרכז הרפואי שיבא, היא רדיולוגית המתמחה בהדמיה של מערכת השלד והשרירים. מאז ומתמיד היא שלחה את ידה בעיסוקים נוספים לצד עבודתה בבית החולים, כמו מתן חוות דעת שניות למטופלים וחוות דעת משפטיות בתחום האורתופדיה. בשנים האחרונות נוספה לכך גם עבודתה כיועצת לכמה חברות המפתחות מוצרים שונים בתחום האורתופדיה.
עיסוקה של שבשין כיועצת לחברות מלהיבה אותה מאד. "העבודה גורמת לי לחשוב בצורה שונה מהאופן שבו אני נדרשת לחשוב בטיפול היומיומי ובאבחנות של חולים. בעבודה הזו יש את האדרנלין ואת ההתלהבות שקיימים במערכת פרטית, שבה יש מרוץ נגד הזמן כדי להשיג את המתחרים. זה מוציא אותי מהרוטינה של בית החולים ומכניס לי פלפל לחיים", אומרת שבשין.
יותר מ-800 חברות פועלות כיום בישראל בתחום מדעי החיים. הפריחה החדשה יחסית, בתעשייה, שקיימת לא הרבה יותר מ-10 שנים, פותחת אפשרויות חדשות לעבודה נוספת בעבור רופאים רבים, שמסייעים בפיתוח הטכנולוגיות והמוצרים של החברות.
השכר שמקבלים הרופאים האלה משתנה מחברה לחברה, כשבדרך כלל מדובר בשכר של מאות שקלים לשעת ייעוץ. בחלק מהמקרים, כאשר מדובר ברופא שהתרומה שלו לחברה היא גדולה וייחודית, או ברופא בכיר שדורש שכר גבוה, מעניקה החברה לרופאים גם אופציות (הענקת זכות למימוש עתידי של אחוזי בעלות בחברה). בנוסף, זוכים הרופאים היועצים ביוקרה שנלווית לתפקיד - תמורה שלא ניתן לכמת בכסף, אך משחקת תפקיד מכריע בהחלטתם לקבל על עצמם את עבודת הייעוץ.
"הרפואה בישראל כיום היא מאוד מפותחת והרופאים הישראלים לא פחות טובים - ואולי אפילו יותר טובים - מרופאים מחו"ל מבחינת הידע, היזמות והתעוזה שלהם להיכנס לדברים חדשים", אומר יוסי גרוס, יזם בולט בתחום מדעי החיים. "זה שונה ממה שהיה לפני כמה שנים, אז הרופאים היו יותר שמרנים ופחות פתוחים. אני חושב שהשילוב בין תעשיית המכשור הרפואי לידע של הרופאים יוצר סינרגיה מצוינת".
"כוכבים" או "תותחים"?
לא כל רופא יכול להתקבל בקלות למועדון היוקרתי ולהיהפך ליועץ רפואי. היועצים נבחרים בקפידה על ידי החברות בתהליך שמזכיר "ציד ראשים" שקט ויסודי. "זה נעשה באמצעות היכרות אישית ורשת של קשרים", אומר ד"ר עודד ליברמן, יזם שפועל בתעשיית מדעי החיים כבר 18 שנה ומעורב בכמה חברות בתחום. לדבריו, "מאתרים את הרופאים המובילים בישראל ועל פי אופיים בוררים את אלה שראייתם יותר פתוחה או סקרנית לתחומים המסחריים".
ליברמן מעיד כי "לבחור את האדם המתאים זה לא קל, משום שסוג העבודה הזה מחייב ראייה מאוד רחבה, דמיון ומקוריות, ויכולת להסתכל על דברים ממעוף הציפור - לא בהכרח תכונות שקיימות אצל הרבה רופאים".
גם חברות ההשמה שמתמחות בתחום מדעי החיים לא יכולות לתת מענה לרופאים שמעוניינים להשיג דריסת רגל בתחום. ליזי שוב לונדון, שותפה ומנהלת בחברת נישה ביוטק שעוסקת בהשמה בתחום מדעי החיים, מסבירה מדוע נכון להיום איתור המועמדים לא עובר דרך החברה: "חברות ההשמה לא חיות את היום-יום של חברות מדעי החיים. בחירת האדם הנכון דורשת עבודה מאוד מעמיקה של סקירת פרסומים רפואיים ובירור מעמיק מי נחשבים לשחקנים המרכזיים. באורתופדיה, למשל, יש כל כך הרבה התמחויות - משורש כף היד ועד עמוד השידרה. לכן רק מומחה שחי את התחום יכול לאתר את האדם המתאים, ואילו חברת השמה תתקשה מאוד להגיע לרמת ההיכרות המעמיקה שיש לחברה עם עולם התוכן הספציפי שלה".
אז מיהם אותם הרופאים יחידי הסגולה שמבוקשים על ידי החברות? באופן די מפתיע, לא תמיד יהיה זה דווקא הרופא הבכיר ביותר. למעשה, מערך שלם של שיקולים מנחה את החברה בבחירת הרופא שישמש לה יועץ. "לא תמיד הרופא הבכיר הוא הרופא שהכי נוח לעבוד אתו", אומר יזם בולט בתחום. "יש רופאים צעירים שבולטים בתחום שלהם, שמצד אחד הם 'רעבים', אך מצד שני הם עדיין לא 'כוכבים'. על רופאים כאלה אפשר לבנות לטווח הארוך, משום שהם ישקיעו ימי עבודה, יתנו את הייעוץ השוטף ויעברו על מסמכים ופרוטוקולים בלי גינוני מלכות ובלי חשש שהם ייעלמו פתאום".
גם ליברמן סבור כי "יש מומחים גדולים ש'מורמים מעם'. יש להם צבא שלם של עוזרים ולחברה קשה להשיג את תשומת לבם כשהיא זקוקה למישהו שיהיה מעורב אישית בעשייה. לכן, כאשר הברירה היא בין מומחה בעל שם שעובד בשלט רחוק לבין מישהו קצת פחות בכיר שמסור לתפקיד - החברה תעדיף לפעמים את השני, כי בסופו של דבר מה שקובע זה הניסוי הקליני ותוצאותיו".
עם זאת, כל העוסקים בתחום מודים שלחברה קשה מאוד להתקדם בלי שמות ידועים במועצת המנהלים. "הסוג השני של הרופאים שמבוקשים לייעוץ הם 'התותחים הכבדים' - מובילי הדעה, שיותר משהם מייעצים הם משמשים כקישוט שאפשר להתהדר בו. העסקה היא מאוד פשוטה: ברגע שמצרפים אותם לדירקטוריון החברה - הם פותחים דלתות", אומר היזם.
לדבריו, "רופא כזה, שהוא מותג בפני עצמו, משמש כאמירה של החברה שהרעיון שלה הוא לא סתם קיקיוני, אלא עם גיבוי של רופא בעל שם בתחום. מהרופאים האלה לא מקבלים בדרך כלל עבודה שוטפת - הם לא יבואו יום יום למשרדים, ולא יעשו ניסויים או יכתבו פרוטוקולים. אולי הם יירדו מדי פעם מ'האולימפוס', יעשו פרוצדורה או שתיים, יוכיחו את הקונצפט ויתנו עצות טובות, אבל הם לא יעשו את העבודה השחורה. לכן חברות רציניות זקוקות לשני סוגי הרופאים".
יש גם חברות ששוכרות את שירותיהם של רופאים רק כדי "שלא יהרסו להן": "אם חברה רוצה להכניס פרוצדורה חדשה לשוק, אבל יודעת שיש רופא שנחשב מוביל דעה שמתנגד לחדשנות, אז כדאי שהוא יהיה לטובתה", אומרת שוב לונדון. "לכן, בכל ארגון גדול יימצא רופא אחד לפחות שנמצא שם רק כדי להתהדר בו, וחוץ ממנו יהיה גם את הרופא שבאמת עובד".
עניין של יוקרה
בין אם זה השכר, היוקרה או העובדה שהחברות כל כך בררניות בבחירת הרופאים שיעבדו בעבורן, בדבר אחד אין ספק: התפקיד היועץ הרפואי לחברות מבוקש מאוד על ידי רופאים רבים.
"יש רופאים שמאוד אוהבים ורוצים את זה גם בגלל הפיתוי הכלכלי וגם כי זה פותח להם צוהר לפעילות שונה לחלוטין ממה שהם עושים בבית החולים או במרפאה", אומר ליברמן. "יש כאלה שאוהבים את העניין של היזמות, חלקם אפילו אוהבים את זה יותר מדי וחושבים שהם מבינים יותר טוב אפילו מבעלי החברות". גם גרוס מעיד כי "רוב הרופאים מסכימים בשמחה להיות יועצים - הם נחשפים לטכנולוגיות חדשות ונהפכים לנחשונים בטכנולוגיות האלה, וזה מאוד מעניין ומאתגר אותם".
שבשין אכן מספרת שהיא נהנית מכל רגע. "העבודה הזו חושפת אותי לעולם הגדול ולדברים שפחות הכרתי, כמו איך ואיפה עושים ניסויים ואיך מפתחים את כל הדברים שבסופו של דבר הרופאים מקבלים כמוצרים מוגמרים. זה גם פיתח את היצירתיות ואת החשיבה היזמית שלי - ברגע שנחשפתי לחברות סטרארט-אפ ולצורת החשיבה והפיתוח שלהן, זה שינה גם את צורת החשיבה שלי והוביל אותי לעוד רעיונות ולזיהוי צרכים שעשויים להוביל בעתיד לפיתוח מוצרים חדשים. גם הניסיון שגדל, הקשר עם רופאים בחו"ל ועם אישים מהתעשייה בישראל, ואפילו התחושה שזקוקים לכישורים המיוחדים שלי - מאד מתגמלים".
לדברי שוב לונדון, "כשאני מראיינת רופאים מבוגרים רואים שהם מחפשים להתמנות ליועצים. תפקיד היועץ הרפואי וחבר במועצה המדעית של חברה נהפך לסמל סטטוס שמעיד על בכירות, וכמובן שזו יכולה להיות הזדמנות כלכלית לא רעה, במיוחד אם מקבלים אופציות בחברה".
עם זאת, רוב הרופאים לא יקפצו על כל עגלה. "אם הרעיון של החברה הוא שטות גמורה או שכך הרופא מאמין - הוא יסרב", אומר יזם בתחום. "פעם, למשל, באנו לרופא עם רעיון והוא אמר שהסיכוי לרשום עליו פטנט אינו גבוה והוא סירב להצעה. אותו פרויקט מעולם לא הבשיל".
מנגד, ליברמן מספר כי בדרגים הגבוהים ביותר, זוטות כמו כסף ושכר כבר לא ממש מעניינות את הרופאים. "המטוטלת מתהפכת כשמגיעים להתייעץ עם מומחה עולמי שמעמדו ועושרו כבר קיימים. כשאדם שנחשב לאחד מעשרת הגדולים בעולם בתחומו אומר משהו על המוצר שלך - יש לזה משקל, ובמעמדו אין לו כל סיבה לקבל כסף מחברה קטנה, ולהסתכן בכך שאחר כך יאשימו אותו שהוא ממליץ על מוצר רק בגלל ששילמו לו. רופאים במעמד כזה מצפים לתגמול מסוג אחר - רק שיפנו אליהם לפני שפונים אל הקולגות שלהם, כדי שמעמדם יישמר. זאת מכיוון שבהרבה מקרים התחרות בצמרת היא מי מקושר לפיתוח החדשני המבטיח ביותר".
ד"ר נגה שבשין משיבא: העבודה עבור חברות פרטיות מחוץ לבית החולים מכניסה לי פלפל בחיים
רוני לינדר-גנץ
19.3.2008 / 10:09