הבור התקציבי של מערכת הביטחון: חוסר של 2 מיליארד שקל ב-2008

>> צניחת הדולר, עליית מחירי הדלק, ומחיריהם הגבוהים של הדגנים והמתכות בשוקי העולם פוגעים גם במערכת הביטחון. להערכת מקורות במערכת הביטחון, ההפסדים שלה בתקציב 2008 בלבד, בשל שלושת הגורמים האלה, יגיעו לסכום של כ-2 מיליארד שקל. זאת מתוך תקציב בסך 51.3 מיליארד שקל.



ואולם במערכת הביטחון ובצה"ל לא מתכננים להעמיס את ההפסדים על תקציב המדינה, אלא מקווים לכסות על החוסר שנוצר בשיתוף פעולה עם האוצר.



במערכת הביטחון מסבירים כי הסיוע הביטחוני שמעניקה ארה"ב לישראל יסתכם ב-2.4 מיליארד דולר ב-2008. רוב הסיוע - 74% - מיועד לרכש בשוק האמריקאי. השאר - 26%, שהם 624 מיליון דולר - מומרים לשקלים ומשמשים להוצאות בתוך ישראל. בנוסף מסייעים האמריקאים לישראל בפרויקט טיל החץ. הסיוע המומר לשקלים מסתכם ב-100 מיליון דולר.



ואולם תקציב המדינה ל-2008 מבוסס על שער המרת דולר-שקל של 4.31 שקלים. שער הדולר כיום נמוך מ-3.4 שקלים - כלומר, על כל דולר שמקבל משרד הביטחון כסיוע מארה"ב הוא מפסיד 0.9 שקלים. כתוצאה מכך מסתכם ההפסד בסיוע הביטחוני שמקבלת מערכת הביטחון ב-562 מיליון שקל, ובפרויקט החץ - ב-90 מיליון שקל. בסך הכל מדובר בהפסד של 652 מיליון שקל מסכום הסיוע הביטחוני שמקבלת ישראל.



בנוסף, סעיף הקניות של מערכת הביטחון בשוק המקומי מגיע ל-17 מיליארד שקל, והוא אינו זוכה לפיצוי כלשהו בגין עליות מחירים. בשנים האחרונות, מאז שהתקציב נהפך נומינלי, מערכת הביטחון ספגה את ההתייקרויות, אך ב-2008 הן עלולות להגיע לסכומים גבוהים, והמערכת תתקשה לעכל אותן.



זאת ועוד, משרד הביטחון קונה את הדלק אשר לו הוא זקוק בחו"ל, באמצעות כספי הסיוע (כלומר, בדולרים). התייקרות הדלק לסוגיו בעולם מגדילה את ההוצאות של מערכת הביטחון בסעיף האנרגיה. ב-2008 מדובר בגידול של 120-130 מיליון דולר בהוצאות אלה, שהן כחצי מיליארד שקל.



ואולם לא רק מחירי הדלק לסוגיו עלו. המתכות התייקרו ב-20%-30% בחודשים האחרונים, וגם המחירים של מוצרי מזון שונים עלו בשיעור ניכר. הצבא, כידוע, צועד על קיבתו, ובמערכת הביטחון יודעים לספר, למשל, שהאורז התייקר ב-28% ביום אחד. והאורז לא לבד - מחירי הדגנים עולים כל הזמן, וכך גם רכיבי מזון אחרים. לפי חישוב של מערכת הביטחון, עלות ההתייקרות של מוצרי המזון למערכת ב-2008 היא כ-800 מיליון שקל.



וכך, אם מחברים את ההפסד בגין ירידת הדולר עם התייקרות הדלק ועליית המחירים של חומרי הגלם והמזון - מגיעים להפסד של 2 מיליארד שקל כמעט למערכת הביטחון.







במערכת הביטחון אומרים כי קשה מאוד לנהל תקציב, כשבמהלך השנה ההוצאות גדלות באופן משמעותי כל כך. עם זאת, לראשונה נהנים השנה במערכת הביטחון מתקציב רב-שנתי - כש-2008 היא השנה הראשונה בתקציב חמש-שנתי.



ב-2007 פירסמה את מסקנותיה ועדת ברודט - ועדת מומחים שהמליצה להגדיל את תקציב הביטחון במתווה רב-שנתי, בתמורה להתייעלות של המערכת. במערכת הביטחון קיבלו את המלצות הוועדה (אם כי לא בהתלהבות רבה), והתחייבו שלא לדרוש תקציבים נוספים בשנים הקרובות.



כעת מצהירים במערכת הביטחון: "הבטחנו ונקיים. נעשה כל מאמץ שלא לפרוץ את מסגרת התקציב. היחסים שלנו עם האוצר ועם אגף התקציבים טובים מאוד. נגמרו עימותי העבר - אין ויכוחים על מספרים, יש ויכוחים עקרוניים".



איך תיפתר הבעיה של שער הדולר? באגף התקציבים באוצר מנסים, יחד עם משרד הביטחון, לקבוע מנגנון גידור בתוך התקציב. כלומר, לאתר בתקציב המדינה סעיפים של הוצאה דולרית השווים להכנסה הדולרית של משרד הביטחון מהסיוע האמריקאי. כשיימצאו הסעיפים, אומרים אנשי המערכת, הבעיה תיפתר.



לפי השיטה הנרקמת, בשנים שבהן הדולר יפוחת ביחס לשער שייקבע לו בתקציב, השקלים שירוויחו המשרדים שקונים בדולרים יכסו על ההפסדים של מערכת הביטחון. ואילו בשנים שבהן הדולר יתוסף ביחס לשער שייקבע לו בתקציב, הרווחים של המערכת מהמרת כספי הסיוע האמריקאי יפצו את המשרדים הרוכשים. שיטה מעניינת.



באשר להוצאה הגדלה והולכת על רכישת דלק, באוצר ובמשרד הביטחון נבדקת האפשרות לגדר את ההוצאה הזו באמצעות רכישת הגנות בבנקים. באוצר ובמשרד הביטחון לא מצאו עדיין פתרון לבעיה שנוצרה עקב התייקרות חומרי הגלם ומוצרי המזון, אך הם מאמינים שיימצא פתרון, ללא צורך להגדיל את התקציב של מערכת הביטחון.



ועדת ברודט אמנם הגדילה את תקציב מערכת הביטחון בשנים הקרובות, אך במקביל חייבה את המערכת לנקוט צעדי התייעלות וחיסכון משמעותיים. בצבא אומרים כי הם עוברים מהפכת התייעלות שקטה. "המהפכה היא דו-כיוונית - מלמעלה למטה ולהפך. למשל, התקציב של כל יחידות צה"ל קוצץ ב-2.3%, מבלי לפגוע ביעדי היחידות".



בנוסף, מתכוונת מערכת הביטחון להיעזר במומחים חיצוניים כדי לייעל את תפקודה. בין השאר, היא עומדת להיעזר בצוותים של רואי חשבון ממשרדים מובילים, תמורת תשלום כמובן. המומחים החיצוניים יסייעו לה לייעל את העבודה ולהגיע לפינות שעד כה איש לא הגיע אליהן. מהלך דומה נעשה מול התאחדות הקבלנים - חבריה ייעצו למערכת הביטחון בעניינים שבתחום מומחיותם.



מי אחראי על הגדר?



ומי יממן את ההקמה של גדר הביטחון בגבול מצרים? הגישה של מערכת הביטחון לסוגיה זו מעניינת מאוד. "מדובר בבעיה לאומית, ולא רק בעניין ביטחוני", אומרים מקורות במערכת הביטחון. לטענתם, הסיכונים בגבול מצרים הם רבים: חדירת פליטים, כניסת נערות ליווי, הברחת סמים, הברחת אמל"ח שהיעד שלו פלילי ולא בהכרח ביטחוני, וגם פעולות חבלה עוינות (פח"ע).



עוד טוענים אנשי המערכת כי מדובר בגבול עם מדינה שיש עמה הסכם שלום, ולכן בעיות אלה הן באחריותן של כל רשויות המדינה - משרד הפנים, המכס, המשרד לביטחון פנים, משרד התיירות, משרד המשפטים וכמובן גם משרד הביטחון. "צריך למצוא פתרון מערכתי, בהשתתפות כל המשרדים", אומרים במערכת הביטחון. "הפתרון הנבון ביותר הוא שמשרד התשתיות יקים את הגדר - שכן זו תשתית לאומית".



במערכת הביטחון טוענים: "בתקציב הביטחון אין כסף להקמת הגדר, אפילו לא שקל אחד. תיגברנו משמעותית את סדר הכוחות בגבול, אנחנו מבצעים פעולות נוספות באמצעות הצבא ומפעילים אמצעים שונים לאבטחה, אבל כסף לבניית הגדר אין לנו - וגם ולא יהיה בטווח הנראה לעין.



"אם יתנו לנו תקציב מיוחד להקמת הגדר - נבנה אותה, אף שלא בטוח שבמשרד הביטחון מעוניינים בפרויקט. למעשה, למשרד אין כל בעיה שגורם ממשלתי אחר יקים את הגדר, בין אם זה משרד התשתיות, המשרד לביטחון פנים, או משרד האוצר. "עם זאת", אומרים במערכת הביטחון, "אנחנו מכירים את המציאות. הרבה דברים שנופלים בין הכיסאות מגיעים בסוף למשרד הביטחון".



הקמת גדר ההפרדה שמשרד הביטחון כן אחראי לה - בין הגדה המערבית לישראל - לא תסתיים ב-2008. התקציב לגדר השנה הוא 1.1 מיליארד שקל, כמו ב-2007. החלק בגדר שבנייתו תסתיים השנה הוא סביב ירושלים (המכונה "עוטף ירושלים").



בסיס צבאי בניהול אזרחי



פרויקט בנייה, שעליו דווקא מדברים בהתלהבות רבה במערכת הביטחון, הוא הקמת עיר הבה"דים (בסיסי הדרכה) ברמת חובב, בנגב. העיר אמורה להתחיל לפעול בעוד ארבע שנים, ומבחינת מערכת הביטחון מדובר במהפכה תרבותית וארגונית, שכן לראשונה ימסור הצבא לגוף אזרחי (לאחר מכרז), את ביצוע פרויקט הענק.



המחנה הצבאי יוקם בשיטת ה-BOT, שבה גוף אזרחי יקים ויתפעל את הפרויקט במשך 20-30 שנה, שלאחריהן יועבר המתחם לבעלות הצבא. במשך תקופת ההפעלה תרכוש מערכת הביטחון מהגוף שייבחר את כל השירותים הנדרשים, למעט שירותים בתחום הצבאי.



ההליך המכרזי להקמת עיר הבה"דים ייצא לדרך בקרוב, ותוך שלושה חודשים יסתיים שלב המיון המוקדם. במכרז יוכלו להשתתף כל החברות הגדולות במשק, אם יעמדו בתנאי סף מסוימים. ארבע-חמש החברות שיימצאו הראויות ביותר, יוזמנו להשתתף במכרז.



על פי התכנון, כל מחנות ההדרכה שנמצאים כיום בצריפין יעברו לעיר הבה"דים וייהפכו למחנה אחד. מכיוון שהמבנים, האחזקה והתפעול של המחנה יתבצעו כולם על ידי גוף אזרחי אחד, מי שיהיה אחראי על ארגון הציוד של פלוגה שתצא לתרגיל, יהיה הזכיין הפרטי - ולא הצבא. במערכת הביטחון אומרים כי בצה"ל יוכלו להתמקד כך בעניינים הצבאיים - במקצוענות, אימונים, כושר, פיקוד וערכים.



חיל האוויר כבר העביר את הבסיס שלו בלוד לנבטים. גם מערך המחשוב והמודיעין של צה"ל עומד לעבור לנגב. בסוף תהליך המעבר דרומה, כמעט כל הצבא יפעל מהנגב - והדבר ישנה את מפת ישראל.



גם מבחינה לאומית, אומרים במשרד הביטחון, הקמת עיר הבה"דים היא מהלך רב-חשיבות, שכן הזכיין והאנשים שהוא יעסיק בפרויקט יהיו, קרוב לוודאי, מהדרום. "הנגב יפרח גם בזכות העובדה שחלק מאנשי הקבע, יגורו בדרום. גם העובדה שכל התחומים האזרחיים, כמו חינוך, בריאות, תשתיות, מים, ביוב ותרבות, יעברו שדרוג, תחזק את הנגב באופן משמעותי".



לצורך קידום הפרויקט של עיר הבה"דים הוקמה במערכת הביטחון ועדת היגוי בראשות תא"ל מהרן פרוזנפר, היועץ הכלכלי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון. בוועדה חברים נציגים של צה"ל, משרד הביטחון, אגף התקציבים באוצר ואגף החשב הכללי באוצר. ועדת פרוזנפר היא שתערוך את המכרז להקמת עיר הבה"דים.



למערכת הביטחון הוקצתה מסגרת תקציבית לצורך הרצת הפרויקט, ולפי מקורות במערכת, הדרג הביטחוני-צבאי דואג לעדכן את האוצר בכל התפתחות. בנוסף, מערכת הביטחון תהיה אחראית על הכנת הקרקעות בצריפין לשיווק במגזר האזרחי. השיווק יתבצע על ידי מינהל מקרקעי ישראל, והכספים יממנו את הקמת עיר הבה"דים.



על רקע המאבקים של הארגונים הירוקים נגד הקמת עיר הבה"דים, מבטיחים במערכת הביטחון: "אם האזור המיועד להקמת עיר הבה"דים לא יהיה נקי ובטוח - לא יהיו שם חיילים. חלה התקדמות רבה בטיפול באיכות הסביבה באזור. אנחנו מקיימים מעקב צמוד אחר ההתפתחויות בעניין. בקרוב יבצע גוף חיצוני תזכיר חדש לכל ענייני איכות הסביבה במקום, ואנו נפעל בהתאם לתוצאות".