הפסדים של מיליארדים לקרנות ההשקעה הממשלתיות של סין, סינגפור ומדינות המפרץ

>> קרנות ממשלתיות בעולם, שהשקיעו יותר מ-50 מיליארד דולר בבנקים באירופה וארה"ב, הפסידו עד כה כ-40% משווי השקעותיהם, בעקבות הנפילות החדות שרשמו מניות מגזר הפיננסים. הפסדים אלה עשויים להרתיע קרנות ממשלתיות מלבצע השקעות נוספות בבנקים מערביים.



הקרנות הממשלתיות של סין, מדינות המפרץ ומדינות אחרות נכנסו להשקעות בחברות הפיננסים האמריקאיות שנקלעו לקשיים והיו זקוקות להזרמת הון. כך, למשל, מאז סוף נובמבר, גייסה ענקית הפיננסים האמריקאית סיטי כ-30 מיליארד דולר מקרנות ממשלתיות של נסיכויות אבו דאבי וכוויית, ומהנסיך הסעודי אלוואליד בן טלאל. מניית סיטי איבדה באותה התקופה כשליש משווייה.



זרוע ההשקעות של ממשלת סין רכשה בדצמבר נתח של 9.9% בבנק ההשקעות האמריקאי מורגן סטנלי, ב-5 מיליארד דולר. מאז, נפלה מניית הבנק ב-20%. ממשלת סין נכוותה גם בהשקעתה בבלקסטון, חברת קרנות ההשתלטות הגדולה בעולם, לאחר שרכשה במאי נתח של 9% בקרן תמורת 3 מיליארד דולר. מאז נחתך שווי השוק של בלקסטון ביותר ממחצית.



קרן ההשקעות של ממשלת סינגפור השקיעה בדצמבר 9.6 מיליארד דולר בבנק השווייצי UBS. מאז נחתך השווי של מניית UBS ביותר ממחצית.



קרנות השקעה ממשלתיות (sovereign wealth funds) הן קרנות שהקימו המדינות היצואניות המובילות, בפרט סין ויצואניות הנפט. מדינות אלה החלו להשקיע באגרסיוויות בבנקים, בחברות פרטיות, בקרנות מניות, בנדל"ן ובנכסים אחרים.



יש המכנים את הפעילות הזו "השקעות בין-גבוליות" מהסוג שמוכר כבר דורות. אחרים מכנים זאת "הלאמה בין-גבולית", על שם הכוח הרב שממשלות אלה צוברות במדינות שבהן הן משקיעות.



עד כה, סין, יפאן, מעצמות יצוא אחרות וכן מדינות הנפט הגדולות מהמפרץ הפרסי, החזיקו את רזרבות הענק שלהן - בסך טריליוני דולרים - בהשקעות בטוחות כמו פיקדונות או אג"ח של ממשלת ארה"ב. אבל המצב השתנה. מדינות אלה מתעלות את השקעותיהן למגזרים פרטיים במדינות אחרות, במטרה להשיג תשואות גבוהות יותר.



עם בסיס הנכסים העצום שלהן, משקיעים ממשלתיים יכולים להרשות לעצמם לגוון השקעות ולהסתכן יותר. נכסי הקרנות הממשלתיות בכל העולם מוערכים בהיקף כולל של 2.5-3 טריליון דולר. במורגן סטנלי העריכו ב-2007 כי נכסים אלה יגדלו ל-17.5 טריליון דולר בעשר השנים הקרובות. בסיטיגרופ גלובל מרקטס טוענים כי יעשו זאת במחצית הזמן. עם זאת, על רקע הכשלון בהשקעות החדשות שלהן, ייתכן שאסטרטגיית הקרנות תיסוג בחזרה להשקעה בנכסים בטוחים כמו אג"ח ממשלתיות.



לפי נתוני מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, קרנות ההשקעה הממשלתיות הגדולות ביותר שייכות לאיחוד נסיכויות המפרץ, סינגפור, נורווגיה, כוויית, רוסיה וסין. סין צפויה להוביל בעתיד, בזכות יתרות מט"ח של 1.3 טריליון דולר שצברה.



החשש העיקרי במערב מפני קרנות אלה הוא היעדר דיווח על נכסיהן ופעילויות ההשקעה שלהן. חוסר השקיפות עלול להסתיר ניסיונות השקעה במטרה לרכוש השפעה פוליטית. בשל כך, קיים שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון ארוחת ערב יוצאת דופן, באוקטובר 2007, עם שרי האוצר של הדמוקרטיות המתועשות הגדולות ועם ראשי קרנות ההשקעה של רוסיה, סין, סינגפור, נורווגיה, דרום קוריאה וסעודיה.



פולסון אמר כי ארה"ב והעולם כולו צריכים לקדם בברכה את ההשקעות מצד קרנות ממשלתיות זרות, אבל נדרש קוד התנהגות אתית כדי להביא לגילוי נאות. קרן המטבע הבינלאומית מובילה מאמצים להנהיג קוד כזה, אבל לא ברור אם המשקיעים והמדינות המושקעות יסכימו לקבלו.