אתמול הוגש לבית המשפט העליון ערעורה של הרשות להגבלים עסקיים על קולת העונש בפרשת קרטל המעטפות.
לפני שלושה חודשים גזר השופט יוסף שפירא עבודות שירות וקנסות על מורשעי קרטל המעטפות - החברות גברעם מעטפות, דפרון ואמקא מעטפות ומנהליהן ועל יבואנית המעטפות אורק נייר ומנהליה. אלו הורשעו בקיום הסדר כובל (קרטל) על פי חוק הגבלים עסקיים.
הנאשמים הורשעו בכך שבשנים 2002-1995 סיכמו על חלוקת זכייה במכרזים של לקוחות ממשלתיים ועסקיים. בין השאר חילקו ביניהם הנאשמים מכרזים של המדפיס הממשלתי, רשות הדואר, , חברת חשמל, בנקים, חברות כרטיסי אשראי והאוניברסיטאות.
נקבע כי הנאשמים הגבילו עצמם לגבי המחיר שהזוכה במכרז תציע, וערכו התחשבנויות ואיזון לקראת עבודות עתידיות. כמו כן הורשעו רוב הנאשמים, למעט אחד המנהלים של אמקא, בכך שב-97' וב-98' הסכימו שיבואנית המעטפות אורק תפסיק לייבא מעטפות לישראל בתמורה לתשלום לאורק בסך כ-400 אלף שקל.
בגזר הדין ציין השופט כי "אין מדובר בקרטל במובנו הרגיל, אלא בניסיון של הנאשמים למנוע את שחיקתו של השוק לחלוטין", והוסיף כי עצם הימשכות הקרטל על פני תקופה של שבע שנים מעידה על חומרתה של העבירה.
השופט הטיל על הנאשמים עונשי מאסר בעבודות שירות לתקופות שנעות בין 6 חודשים ל-60 ימים וכן קנסות בסך עשרות אלפי שקלים למנהלים ובסך 250-180 אלף שקל לחברות.
כעת מערערת הרשות על העונשים שהוטלו על הנאשמים וכן על זיכויים מביצוע העבירות על חוק ההגבלים העסקיים בנסיבות מחמירות. לטענת הרשות, נוכח חלקם ומעמדם של יצרני המעטפות בשוק המעטפות - אלו היוו כ-90-80% מהשוק בתקופת פעילותו של הקרטל, וכן נוכח התקופה הארוכה של שבע שנים במהלכה פעל קרטל המעטפות, היה על בית המשפט להרשיע את הנאשמים בביצוע העבירות בנסיבות מחמירות.
עוד טוענת הרשות כי העונשים שהוטלו על חברי הקרטל חורגים משמעותית מהעונשים שהוטלו בעבר על עברייני הגבלים עסקיים. לטענתה, בית המשפט שגה שגיאה חמורה בהמעיטו בחשיבות עקרון הרתעת עברייני הגבלים עסקיים במסגרת גזירת העונשים. הרשות, באמצעות עוה"ד בועז גולן, מיכל כהן וטל רוטשטיין, מבקשת מבית המשפט להטיל על חברי הקרטל עונשי מאסר בפועל וכן קנסות גבוהים יותר.
(ע"פ 2560/08)
רשות להגבלים עסקיים מערערת על קולת העונש בפרשת קרטל המעטפות
נורית רוט
20.3.2008 / 20:05